חנוכה הפך באופן מסורתי לחג שמתאפיין בין השאר בחלוקת דמי כיס. לא ברור כיצד השתרש המנהג הזה דווקא בחג האורים, אבל זו הזדמנות לתהות איך נכון לחסוך עבור הילדים. אולי השאלה הנכונה יותר היא איך ילד מגיע לגיל 20־25 לאחר שהצליח לצבור סכום מכובד שבאמת מספיק ללימודים, לחתונה או לחלק משמעותי מדירה.
למרות הנטייה של רבים לחסוך בתוכנית חיסכון בבנק, זה כנראה לא יביא אותם רחוק. אנחנו נמצאים אומנם בתקופה של ריבית גבוהה יחסית, אבל גם היא בדרך למטה. אם נסתכל על העשור האחרון, הריבית הממוצעת בפיקדונות ארוכי הטווח נעה סביב 2% לשנה. כך למשל, אם נפקיד אפילו 500 שקל בחודש למשך 20 שנה, בריבית שנתית של 2.5%, הסכום הכולל שנקבל לאחר כעשרים שנות חיסכון יהיה כ־156 אלף שקל. לא מציאה גדולה.
היכולת להניב תשואה משמעותית טמונה כנראה בשוק ההון. אז נכון, השקעה במניות היא בעלת סיכון, והיא גם עלולה להיות תנודתית מאוד, אבל מי שמשקיע לאורך זמן, במיוחד כשמדובר בחיסכון ל־15, 20 ובטח 25 שנה, צפוי כנראה להניב תשואה חיובית נאה.
הכי מעניין
ניקח למשל את תוכנית "חיסכון לכל ילד" שהחלה לפני תשע שנים – המדינה מפקידה כמה עשרות שקלים מדי חודש, ולהורים יש אפשרות להוסיף סכום דומה – ונבחן בה את המסלול המנייתי, מה שמכונה "סיכון מוגבר". ובכן, בחמש השנים האחרונות הניב המסלול המנייתי תשואה ממוצעת מצטברת של יותר מ־100%. מאז השקת "חיסכון לכל ילד" בתחילת שנת 2017, המסלול הזה הניב בממוצע כבר 143%.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
אז נכון, חווינו שנתיים מצוינות בשוק ההון שאולי לא מעידות על כלל השנים, ובהחלט עלולות להיות גם ירידות ממושכות, אך כאמור מדובר בחיסכון עם טווח ארוך. גם הרשויות מבינות את זה היטב, וכיום המסלול הזה הפך לברירת המחדל, כשההורים אינם בוחרים היכן לשים את הכסף.
הצורך לצבור עבור הילדים סכום כסף משמעותי שישמש אותם בתחילת דרכם העצמאית הוא לא בעיה מקומית כמובן, והוא מטריד הורים בכל רחבי הגלובוס. לאחרונה הודיע הממשל האמריקני, לראשונה בהיסטוריה, שהחל מאמצע השנה הבאה תושק תוכנית דומה ל"חיסכון לכל ילד", שתעודד הורים לחסוך לילדים בחשבון השקעות פטור ממס. המדינה תשים מענק פתיחה של 1,000 דולר, ואת השאר יפקידו ההורים או אפילו פילנתרופים שירצו לעודד "שוויון הזדמנויות". בממשל מדגישים כי המטרה היא לא רק לעזור למשפחות לבנות יציבות כלכלית, אלא גם להטמיע תרבות של חיסכון ואחריות פיננסית כבר מהלידה, וליצור מצב שבו כל ילד אמריקני מתחיל את חייו עם בסיס כלכלי אמיתי לעתיד.
אין קיצורי דרך
אם נחזור אלינו, עם כל הכבוד לתוכנית חיסכון ממלכתית, היא בהחלט לא תספיק. במקרה האופטימלי ביותר של חיסכון במשך 20 שנה במסלול בסיכון גבוה, עם תחזית חיובית במיוחד, היא תניב 80 ואולי 90 אלף שקל, שהרי הסכום שאפשר להפקיד בתוכנית הזו מוגבל. אז איך אפשר להגיע לסכום משמעותי של מאות אלפי שקלים?
אז קודם כול, מתברר שכמחצית מההורים אינם מנצלים את האפשרות להפקיד סכום זהה לזה שהמדינה מפקידה ב"חיסכון לכל ילד". זה כמובן פספוס, ומומלץ למהר ולממש את האפשרות הזו. אבל מעבר לכך, מכיוון שאין קסמים ואין קיצורי דרך, התשובה היא כנראה לייצר לנו עוד כמה "חסכונות לכל ילד" בפורמט דומה. נניח שנצליח לגרד עשרת אלפים ואולי 20 אלף שקל כהשקעה ראשונית לילד שזה עתה נולד, ובהמשך נפקיד באותה השקעה 500 שקל בחודש. בהנחה שהריבית השנתית תעמוד על 6% – נתון הגיוני ואפילו מעט שמרני, אם מסתכלים על התשואה השנתית הממוצעת בקופות הגמל בעשרים השנים האחרונות – לאחר שני עשורים צפוי להצטבר לנו סכום של כ־300 אלף שקל (לפני מס רווחי הון ודמי ניהול).
אם נצליח לגרד קצת יותר בהפקדה החודשית, או שבמהלך השנים נפקיד מעת לעת עוד כספים כשיתאפשר לנו, הסכום עשוי לגדול משמעותית, ובמיוחד אם התשואה תהיה מעט גבוהה יותר. כך למשל, אם מדי שנה, ביום ההולדת של הילד או הילדה, נוסיף סכום חד־פעמי של 1,000 שקל (אולי גם סבא וסבתא ירצו לעזור), ובהנחה שהתשואה השנתית הממוצעת תעמוד על 6.5%, החיסכון יגדל כבר לכ־340 אלף שקל.
אני יכול להעיד על עצמי שכאשר ילדינו נולדו, גירדנו מה שיכולנו והפקדנו עבור כל אחד מהם סכום כסף נאה. למרות החששות מהפסדים ומתנודות שבהחלט קיננו בי, בידיים רועדות השקעתי את כל הכסף בחשיפה למניות. תודה לאל, אני ממש לא מצטער על הצעד הזה. שוב, יש בכך בהחלט סיכונים, אבל בהסתכלות לטווח ארוך זה נראה לי סיכון מחושב. ובדיוק בגלל אלמנט הטווח הארוך, חשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר – למעשה כבר עם לידת הילד.
אחת הדילמות בהקשר הזה היא כיצד להשקיע. האם בקופת גמל להשקעה (גם תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא בעצם קופת גמל)? האם לקנות קרנות נאמנות או קרנות סל בבנק? ואולי לפתוח תיק השקעות עצמאי ולנסות לבנות תמהיל השקעה לאורך זמן? בכל אחת מהאפשרויות הללו יש יתרונות וחסרונות. בין השיקולים השונים: מהו גובה דמי הניהול והעמלות שנשלם, האם יש לנו לפחות הבנה בסיסית בשוק ההון ועוד. אגב, כיום נבחנת רפורמה בעולם ההשקעות שעשויה לתת פתרון לדילמה הזו ולבטל למעשה את ה"מחסומים" וההבדלים הקיימים בין מכשירי ההשקעה, אבל זה נושא לטור אחר.
השאלה המהותית יותר היא אם יש לנו סבלנות והבנה שמדובר בפרויקט ארוך טווח, ושאסור לנו להתפתות למשוך כספים באמצע, או לבצע פעולות פזיזות כאשר יחלו טלטלות בשווקים. וגם, כפי שהזכרנו קודם, אם אנחנו מבינים שאין כאן קיצורי דרך או אפשרות לחולל קסמים.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לשלל צורות ושיטות של הונאה בעולם ההשקעות, הונאות שרק הולכות ומשתכללות, כולל שימוש בכלי בינה מלאכותית. רבבות ישראלים הפסידו את החסכונות שלהם, בין השאר משום שהתפתו "לעשות מכה" או להשקיע ב"מניית פלאים", לא שמרו על כללי זהירות ונפלו בפח. אין ספק שהעניין הזה נהיה מאתגר יותר ויותר, אבל זה רק מחייב אותנו להיות זהירים עוד יותר, לבחון, לבדוק, לברר ולשאול מומחה שאנו מכירים וסומכים עליו, לפני שאנחנו מתפתים להצעה כזו או אחרת.