ברקע הורדת הריבית: הבנקים שוברים שיאי רווחים

שבוע שעבר זה קרה. אחרי כמעט שנתיים שבהן הריבית במשק התקבעה ברף גבוה במיוחד של 4.5%, ואחרי זעם ציבורי נרחב של מאות אלפי לווים הנאנקים תחת הנטל, ניאות נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בשיעור צנוע של 0.25%.

ברקע ההחלטה עמדו הנתונים הכלכליים הטובים של המשק והתמתנות האינפלציה, שהתחזקו עם סיום המלחמה. אך למרות ההקלה, לא מדובר בשינוי דרמטי. נוטלי משכנתאות למשל, שרכיב הפריים שלהם מתוך סך המשכנתא עומד על כ־500 אלף שקל, יזכו להוזלה של כ־60 שקל בהחזר החודשי. החיסכון הכולל לאורך 20 שנות החזר ינוע סביב 15־20 אלף שקל. זה אומנם חיסכון, אבל ממש לא דרמטי.

התקווה הייתה להתחלה של מגמת הורדת ריבית שתיתן את אותותיה בחודשים הקרובים ותהפוך להקלה משמעותית שתגיע למאות שקלים בחודש. אלא שנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שפך מים צוננים על התקווה הזו. לדבריו, "צריך עדיין לנקוט מדיניות ריבית שהיא מאוד מדודה וזהירה, כי אנחנו עדיין באי־ודאות גיאו־פוליטית וכלכלית".

התחזית שמספק הבנק המרכזי מדברת על ריבית שתעמוד על 3.75% בספטמבר 2026, הוזלה של 0.5% בהשוואה להיום, וגם זה בהנחה שהנתונים וההתפתחויות הכלכליות, בדגש על האינפלציה, ימשיכו להיות חיוביים ולעמוד בציפיות. בהחלט לא שינוי משמעותי במיוחד.

בינתיים, הבנקים ימשיכו ליהנות מהריבית הגבוהה. אז נכון, היא יורדת והרווח מצטמצם קצת, אבל עדיין הם שומרים על רווחיות גבוהה במיוחד. מהדיווחים שפרסמו חמשת הבנקים הגדולים בשבוע שעבר עולה כי הם סיימו את הרבעון השלישי של שנת 2025 עם רווח כולל של 8.7 מיליארד שקלים. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחו הבנקים 24.7 מיליארד שקל, והם צפויים לסיים את השנה עם שיא רווחים חדש, שיעקוף את ה־30 מיליארד שקל שנרשמו בשנת 2024. על רקע הרווחים הגדולים והמצב הכלכלי החיובי במשק, הפיקוח על הבנקים הסיר גם את המגבלה על חלוקת דיווידנדים, ובימים הקרובים יזרימו הבנקים לבעלי המניות מיליארדי שקלים.

אגב, אם משרד האוצר לא היה מטיל "מס מיוחד" על הבנקים – כפי שנעשה בשנתיים האחרונות בצעד חריג, בעקבות הרווחים האדירים מצד אחד והמצב הכלכלי שהורע בעקבות המלחמה מצד שני – הרווח שלהם היה גבוה עוד יותר. גם מתווה ההטבות שנועד לסייע ללקוחות על רקע המלחמה, וגובש בשיתוף בנק ישראל ואחרי לחץ ציבורי כבד, גרע מהרווחים. בלעדיו, היינו עדים לסכומים גבוהים עוד יותר.

בסוף השנה תפקע חובת המס המיוחד שהוטלה על הבנקים, ולפני כמה ימים פרסם הצוות שמינה משרד האוצר לבחינת מיסוי פעילות הבנקים את הדו"ח שלו בנושא. על פי הנתונים, בשנים 2022־2023 חלה עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים. כשבנק ישראל החל להעלות את הריבית, מצד אחד העלייה גולגלה במהירות לריבית על האשראי שנתנו הבנקים, אבל מצד שני היא גולגלה באיטיות ובאופן חלקי בלבד לפיקדונות הציבור. הדו"ח מצביע גם על חוסר התחרותיות ועל הריכוזיות הגבוהה שמאפיינת את ענף הבנקאות. שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, מחזיקים בכ־56% מהשוק, וחמשת הבנקים הגדולים מחזיקים ב־96% מהשוק.

המצב הזה אִפשר לרווחי הבנקים לזנק, מכ־16 מיליארד שקל בשנה במהלך השנים 2020־2021 ל־28 מיליארד שקל בשנת 2023, ולשיא של כ־30 מיליארד בשנת 2024, סכום שיא שעומד כאמור להישבר השנה שוב.

הצוות ממליץ על מנגנון מיסוי מיוחד ולפיו כל בנק שירוויח 50% יותר מהרווח הממוצע שלו בין השנים 2018־2022, ישלם מס של 9% על אותם 50 אחוזים. ההערכות מדברות על סכום שינוע סביב 600 מיליון שקל בשנה לכל הבנקים יחד. במשרד האוצר מעוניינים לקדם מהלך ברוח זו לאור פקיעת המס המיוחד שהוטל כאמור בשנתיים האחרונות, וזאת למרות התנגדות נחרצת של בנק ישראל. הבנקים עצמם מפעילים כמובן לחץ אדיר כדי לבטל את הגזרה, אבל עושה רושם ששר האוצר נחוש להמשיך את המיסוי בצורה כזו או אחרת, ולא מתכוון לוותר.

מבול של חידושים

נצטרך להמתין ולראות איך כל זה יסתיים, אבל בינתיים אפשר לנסות למצות עד כמה שאפשר את ההטבות וההקלות הקיימות בבנקים לקראת סוף השנה, מעבר להורדת הריבית השבוע.

למרות כל מה שנאמר על הבנקים, דווקא התקופה של סוף השנה היא פעמים רבות עת רצון בנוגע לתחרותיות ולמחיר. מבחינתם זו הזדמנות אחרונה להראות גידול בהכנסות ובמספר הלקוחות, לשפר רווחיות ולייפות את הדו"ח הכספי בטרם תסתיים שנת המס. לכן, עם קצת התמקחות ניתן לעיתים לקבל ריבית מועדפת על פיקדונות, או הנחה בריבית על הלוואות.

הטבה בפיקדון תינתן בדרך כלל לכסף שמגיע "מבחוץ", כלומר לא על כסף שכבר קיים בחשבון, אלא כזה המועבר לפיקדון מבנק מתחרה. בסוף השבוע שעבר, טרם הורדת הריבית במשק, נוכחתי במקרה שבו הוצעה ללקוח ריבית של 5% על פיקדון לתקופה של פחות משנה (בתנאי שיביא כסף "מבחוץ"). עם כל היתרונות של קרן כספית המשמשת אלטרנטיבה סולידית לפיקדון, כפי שכתבתי כאן לא מעט, כאשר מתקבלת הצעת ריבית אטרקטיבית במיוחד, ייתכן שהיא עדיפה. כמובן יש לבחון כל מקרה לגופו.

אגב, זה נכון לא רק לבנקים, אלא גם לשאר החברות הפיננסיות. חברות הביטוח למשל נוטות להתאים את תקופת הביטוח של הפוליסות השונות לשנה הקלנדרית. כך נוצר מצב שלקראת סוף שנה יש מבול של חידושי ביטוח, וכולן רוצות לתפוס נתח. לכן מומלץ לבצע השוואה בין שתיים־שלוש חברות לפחות. גם בעניין הביטוח הייתי עד בימים האחרונים לפערי מחיר של עשרות אחוזים בהצעות השונות לחידוש ביטוחי דירה ורכב.

בדרך כלל הלקוחות רודפים אחרי חברות הביטוח והבנקים כדי לקבל הקלה או לממש את זכותם. בתקופה הזו, נוצרות לא פעם הזדמנויות שבהן הגופים הפיננסיים הם שמתחרים זה בזה כדי לזכות בנו. כדאי לנצל זאת.