הלילה שבין 24 ל־25 באוקטובר 2023 היה דרמטי במשרד האוצר בירושלים. שבועיים וחצי לתוך המלחמה, רגע לפני תחילת התמרון הצבאי בעזה, התנהל באוצר ויכוח יצרי על הכספים הקואליציוניים. זוכרים? לטענת אנשי החשב הכללי, מישהו רוקן באותו לילה את הכסף מהתקנות התקציביות שאושרו רק יום קודם לכן במטרה לזרז דרכן את התשלומים לגופים המסייעים לחיזוק העורף במלחמה. לידי "מקור ראשון" הגיע פירוט התזוזות התקציביות באותו לילה. בשל מורכבות הפרטים נציג כמה דוגמאות בלבד: 150 מיליון שקלים נעלמו מתקנה שעוסקת ב"מלגות ומענקים לתלמידים", 66 מיליון הופחתו מ"מענק ירושלים לחינוך", 63 מיליון מתקנת תמיכה בארגוני נוער, ומנגד – 200 מיליון נוספו בתקנה בעלת השם העמום "פעולות ופרויקטים".
הכוונה ב"מישהו" היא לאנשי אגף תקציבים. במשרדי החשב הכללי (החשכ"ל) ובסביבת השר סמוטריץ' חושדים שאנשי האגף הקפיאו באופן חד־צדדי תקציבים שהיו אמורים להימסר באותו יום לגופים חיוניים, כמו פעילות תנועות הנוער לעזרה למפונים ולחקלאים בעוטף, זאת לאחר שהצעתו של אגף התקציבים ביחס לאופן חלוקת הכספים לא קודמה להחלטת ממשלה. הנהלת משרד האוצר רואה בכך עד היום אקט של מרד גלוי נגד מדיניות השר, "פעולת גרילה כלכלית". אנשי אגף התקציבים ששוחחתי איתם אמרו שהאירוע לא מוכר להם.
בצלאל סמוטריץ' והממונה על התקציבים יוגב גרדוס. | צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90
קצת מתחת לרדארים, לגלאי המתכות ולשאון הגלים בחוף הצוק, התפרסם בשבוע שעבר דו"ח מבקר המדינה על ההתנהלות הכלכלית של המלחמה, וחשף טפח ממאבקי הכוח בצמרת האוצר. במוקד שלו מצוי התהליך המייסר שבו נבנה תקציב מחודש לשנת 2023 מיד אחרי שהחלה המלחמה, כדי להתאים אותו לתוספת של 26 מיליארד שקלים: 17 מיליארד לצרכים צבאיים, ו־9 מיליארד לצרכים אזרחיים כמו פינוי תושבי הדרום והצפון ואירוחם בבתי מלון. בסיכומן של שנתיים, הערכת בנק ישראל היא כי עלות המלחמה תגיע לרבע טריליון שקלים, אבל כאן מדובר על השבועות הראשונים למלחמה, על הכאוס, חוסר הוודאות והצרכים הראשוניים עד סוף 2023. התקציב המעודכן אושר בכנסת 68 ימים אחרי פרוץ המלחמה, רק שבועיים וחצי לפני סוף השנה. כתוצאה מכך, כותב המבקר, "עד 14.12.23 לא היה קיים מנגנון תקציבי שאִפשר העברת תקציב סדורה ומבוקרת לגורמים הנדרשים - הן בפן הצבאי והן בפן האזרחי".
הכי מעניין
מה קרה שם? הנה דוגמה נוספת. כמה ימים אחרי אותה "פעולת גרילה", ובעקבות התנגשות נוספת בין אנשי אמונו של סמוטריץ' ל"נערי האוצר", המליץ בכיר בהנהלת המשרד לשר האוצר לשלול מהממונה על התקציבים יוגב גרדוס את הסמכות לבקש בשם השר העברות תקציביות מוועדת הכספים של הכנסת. האפשרות השנייה הייתה להדיח אותו מהתפקיד. גרדוס סיים לבסוף את תפקידו כמעט שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2025, ובינתיים טרם מונה לו מחליף.
מבקר המדינה מתאר כיצד מאבקי הכוח באוצר הגדירו את המדיניות הכלכלית של אותם ימים. במשרד הוכנו שתי תוכניות תקציביות מתחרות – אחת על ידי אגף התקציבים, והשנייה על ידי המשנה למנכ"ל, מינוי אישי של סמוטריץ'. לאחר מאבקים ארוכים, חודש ויום לתוך המלחמה, שר האוצר כפה על גרדוס וחבריו לאמץ את התוכנית של המשנה למנכ"ל. לטענת המבקר, "מצב זה של הכנת שתי תוכניות תקציביות מקבילות... נוצר בשל יחסי עבודה לא מיטביים בין אגפי משרד האוצר, ובפרט בין אגף התקציבים ללשכות השר והמנכ"ל שהובילו לחילוקי דעות באשר לנתונים והוביל להתארכות התהליך".
הדו"ח מגולל גם את הקרב על מקורות המימון של התקציב האזרחי, שגובש בסוף השנה, לאחר שרוב הכספים כבר שולמו. בנובמבר 23' ביקש שר האוצר מהחשב הכללי למצוא את כל סעיפי הרזרבה בתקציב. בחשכ"ל איתרו לו 22־30 מיליארד שקלים. אבל באגף התקציבים נאלצו לדכא את החגיגה ולהסביר שכספי הרזרבה אינם רלוונטיים, ושמדובר בחוסר הבנה של ניהול תקציב המדינה. שני האגפים המובילים של משרד האוצר מאשימים זה את זה בדיס־אינפורמציה שהובילה לכך. היריבות ביניהם לא התחילה במלחמה הנוכחית.
השר סמוטריץ', לפי הדו"ח, ניסה להקים "צוות משימה מיוחד" בראשות מנכ"ל משרד האוצר שבו יהיו שותפים הממונה על התקציבים והחשב הכללי, כדי לזרז תהליכים הקשורים למלחמה. אבל אז הגיע היועץ המשפטי למשרד האוצר ופרסם חוות דעת שלפיה מדובר בשינוי מבני ומהותי של המשרד, ופגיעה בעצמאותם ושיקול דעתם של הגורמים המקצועיים.
"סירוב פקודה"
ומה לגבי הוויכוח המפורסם על הכספים הקואליציוניים? דו"ח המבקר מספק תשובה מבולבלת ולא עקבית. בתקציב המקורי לשנת 2023 הוקצו 5.8 מיליארד שקלים ככספים קואליציוניים. לפי המבקר, תוכנית אגף התקציבים הציעה לקצץ מהם 2.5 מיליארד בעבור מטרות המלחמה, בעוד התוכנית שאימץ סמוטריץ' הייתה לקצץ רק 1.6 מיליארד שקלים. בפועל, כותב המבקר, "הוסבו רק כ־860 מיליון ש"ח לצורכי המלחמה... על אף הצהרתו של שר האוצר כי תקציבים שאינם נוגעים לפעילות הליבה של המשרדים ושמטרתם אינה חיונית למאמצי המלחמה או לחוסן הלאומי של העורף יוסטו לטובת צורכי המלחמה, כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה".
אנשי המבקר בחנו כמה תוכניות שהיקפן המקורי עמד על 1.375 מיליארד שקלים, וגילו שבהחלטות ממשלה מחודשים נובמבר־דצמבר 2023 "גדל הסכום לתוכניות אלו לסך של 1.421 מיליארד ש"ח". ביניהן תקצוב להנצחת גנדי, תחזוק מנהרות הכותל, ותוספות לחינוך החרדי. על פניו ביקורת חמורה על סמוטריץ', שהתגאה בקיצוץ 70% מהכספים הקואליציוניים וטען כל העת שיש בתוכם תקציבים חיוניים שמסווגים מסיבות שרירותיות כקואליציוניים, כמו כסף למשטרה ולמערכת הבריאות, ותוספות התקציב שאושרו וחוללו סערה יועדו למטרות מלחמה בלבד כמו כיתות כוננות ומיגון בהתיישבות.
אלא שמיד לאחר מכן מבקר המדינה מעיר כי "בכספים הקואליציוניים נכללות גם תוכניות אשר דומות לתוכניות הנכללות בבסיס התקציב מבחינת מהות ההוצאה המתוקצבת, לדוגמה בתחומי התרבות, החינוך ועוד". ומיד הוא עובר למתוח ביקורת על הדרג המקצועי באוצר שהתאבסס יתר על המידה על סכום לא־גבוה באופן יחסי לצרכים של עשרות מיליארדים: "הנהלת משרד האוצר התמקדה באיתור מקורות זמינים, כגון הכספים הקואליציוניים, ולא ביצירת סדרי עדיפות לאורך תקציב המדינה כולו באופן שייתן מענה לאיזון התקציבי בראי מלחמה מתמשכת ובראייה צופה פני עתיד, למול צורכי הביטחון".
אז האם מבקר המדינה קיבל את גרסתו של סמוטריץ' לאירועים, או מאשים אותו בהשתמטות מקיצוץ בתקציבים פוליטיים? לא ברור. מאחורי השורות האלה עומדות האשמות קשות מאוד של השר סמוטריץ' ואנשיו כלפי צמרת משרד האוצר ותפקודה בשבועות הראשונים למלחמה. לטענתם, עם ההוצאות של מערכת הביטחון לא הייתה בעיה, אבל אגף התקציבים "סירב פקודה" במשך כחודש ימים להנחיית השר לפתוח "קופסה" למימון ההוצאות האזרחיות.
לדברי גורמים בסביבת שר האוצר, אגף התקציבים העריך תחילה שאפשר להכיל את האירוע בתקציב הקיים, וסירב לתת יד למימון צעדים אלמנטריים כמו פינוי תושבי הצפון למלונות ולא לבתי־ספר ולמתנ"סים, מלאי תחליפי חלב לתינוקות למקרה של סגירת הים התיכון, או מענקים מהירים לניצולי הטבח. הגורמים אף טוענים כי לכל אורך הדיונים באותם ימים צמרת אגף תקציבים מסמסה הנחיות, שיחקה במספרים, לא הציגה מקורות תקציביים בהירים, תוך דרישה שמלוא המימון יגיע מהתקציבים הקואליציוניים. בכמה מקרים, מספרים שם, הובטח מפורשות שכל הבעיות ייפתרו לו רק יסכימו בלשכת סמוטריץ' לוותר על מימון "אופק חדש" למוסדות חרדיים שאינם מלמדים ליבה.
שיאם של אירועים אלה, על פי הנטען, באותה "פעולת גרילה" לילית להעלמת כספים שהובטחו מתוך הסעיפים שבמחלוקת, ובגילוי מפתיע כי באגף תקציבים ניהלו מעין משא ומתן עצמאי מול ההנהגה החרדית על התקציבים. הסרבנות להשלים עם הנחיות הדרג המדיני, לדברי מקורבי סמוטריץ', היא שהולידה את התוכנית האלטרנטיבית שקידם המשנה למנכ"ל משרד האוצר לתקציב 2023. את ההסכמה ללכת, סוף סוף, על חידוש התקציב, השגנו רק לאחר איום שתקציב המדינה יובא בהצעת חוק פרטית, הם מספרים.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
באגף התקציבים הדפו את הטענות הללו בזעם, ושיגרו למבקר המדינה מכתב ארוך עם הגרסה שלהם לאירועים. לדבריהם, הגורמים המקיפים את השר סמוטריץ' אינם מבינים כיצד מתנהל תקציב, ניסו להעביר את הסמכויות לידיים פוליטיות מסיבות לא ענייניות, וביצעו פעולות לא מקצועיות שפגעו בתהליך גיבוש התקציב. לדוגמה, הטענה בדבר היעדרן של תקציבי רזרבה, שאותה אימץ מבקר המדינה, מבטאת לשיטתם חוסר היכרות עם השימוש בסעיפים הללו בתקציב, והובילה את צמרת משרד האוצר להתנגשויות מיותרות וחשדנות כאילו "נערי האוצר" משחקים בכסף לצורכיהם האישיים.
משיחות עם שני הצדדים שערכתי בשבוע שעבר ניכר חשד הדדי, וגם עלבון הדדי. באגף התקציבים חושדים שאנשיו של שר האוצר ניצלו את השטף המהיר של תקציבי המלחמה לכל מיני טריקים ושטיקים שאפשרו להזרים כסף לבוחריהם ולמטרות שאינן קשורות בלחימה או בסיוע לעורף. מנגד, בהנהלת האוצר הנוכחית חושדים שנתקלו פה במקרה בוטה במיוחד של "דיפ־סטייט", דרג מקצועי המתמרד נגד החלטות הדרג הנבחר, ומנסה לכפות בכוח את עמדתו או לגרום לקיפאון תקציבי שיוביל למבוכה בתוך הקואליציה ואולי לנפילת הממשלה.
אין סימטריה
עמדתי האישית, כאזרח שמודאג מעתידה הכלכלי של המדינה, היא שתקצוב מלא למוסדות שאינם מלמדים ליבה הוא חרפה. כפי שכתבתי כאן עשרות פעמים, אני חושב שהשר סמוטריץ' טועה בהתרשמותו שישנם "תהליכים" כלשהם של התקרבות המגזר החרדי לגיוס, לתעסוקת גברים או ללימוד מתמטיקה ואנגלית. זוהי פנטזיה שאינה מחוברת לנתונים ביחס לסוגיה הכלכלית החשובה ביותר לעתידנו, והייתי שמח לראות שלילת תקציבים - ולא תמריצים במיליארדים - למי שאינם באים, מראשית המלחמה ועד עכשיו, לעזרת שאר העם היהודי ששופך את דמו למען ביטחונם.
אני גם סולד מהביטוי "נערי אוצר", וחושב שמדובר בחבורה מוכשרת וחכמה שמצילה את המדינה הזאת מעצמה כבר ארבעים שנה. הציונות השקטה של אנשי אגף התקציבים היא לספוג ערמות של ביקורת חסרת היגיון והגינות, אבל להמשיך לפעול למען אזרחי ישראל, בלי אינטרסים אישיים. הם לא תמיד צודקים, אבל לרוב עמדתם משכנעת פי כמה מזו של קבוצת הלחץ המוחה נגדם. זו עמדתי.
ועדיין, הדברים שתוארו כאן, חלקם מגובים במסמכים, על מאבקי הכוח בצמרת האוצר בשבועות הראשונים למלחמה, מספרים סיפור חריג מהרגיל. בדמוקרטיה, מה לעשות, לא תמיד מקבלים את עמדתך. והחשדנות ההדדית הזאת לא באמת סימטרית. יש דרג נבחר, ויש דרג מקצועי, ויש גבול לטריקים שמותר וצריך לנקוט מול מדיניות, אפילו אם לדעתך היא שגויה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחילתה של מלחמה בסדר הגודל הזה. חלק מהתשובות שקיבלתי מהאנשים היקרים והחכמים באגף התקציבים היו מיתממות ביחס לאירועים שנטענו נגדם.
ההתנהלות הזו זהה למה שקורה עם חוק ההסדרים, שבטור הזה הוצע בעבר להיגמל ממנו. מדובר בשיטה יעילה להקטין את כוחן של קבוצות לחץ למנוע רפורמות לטובת כלל הציבור, והיא הייתה קריטית מאז תוכנית הייצוב של 1985. אבל אי אפשר לטעון שמדובר בשיטה דמוקרטית לעילא, עם דיון ציבורי מעמיק ושקיפות ראויה. נראה שבתחילת המלחמה התרחש מקרה נדיר שבו הפוליטיקאים שהואשמו כפועלים למען קבוצת לחץ, הפנימו מהר יותר את גודל השעה והיקפי התקציב שהיא דורשת, גם אם לא פעלו ביעילות מקסימלית. אלה יתרונות השיטה וחסרונותיה.
בשורה התחתונה והמקרו־כלכלית, מצבה של כלכלת ישראל מפתיע כרגע לטובה כמעט בכל פרמטר אחרי שנתיים של מלחמה, ומעיד על עבודה טובה, או לפחות אי גרימת נזקים חמורים, הן של פקידי האוצר והן של הדרג הנבחר מעליהם. זה לא אומר שאת ההתנגשות ביניהם בתחילת המלחמה אפשר לפטור כאירוע חסר חשיבות. התוצאה שלה, שכבר התחילה בשטח, תהיה מהלכים להחלשת אגף התקציבים ולהגברת השקיפות בתקציב המדינה. אני מאחל לכולנו שזה יקרה בלי לחרב את כלכלת ישראל על הדרך.