קרן השתלמות היא עדיין הדרך הטובה ביותר לחסוך לילדים

גביית המיסים בישראל נמצאת בחודשים האחרונים במגמת עלייה, למרות המלחמה, אבל במשרד האוצר לא מסתפקים בכך ובוחנים כל הזמן את הדרך להגדיל הכנסות, בין השאר על ידי ביטול הקלות ופטורים שניתנים לציבור. אחד התחומים שנמצא על הכוונת, הוא הטבת המס בקרנות ההשתלמות.

קרן השתלמות היא מוצר ייחודי בשוק החיסכון. היא מעניקה הטבות מס נדיבות במיוחד, ועם זאת, תקופת החיסכון המזכה בהטבות הללו אינה ארוכה כמו בקרן הפנסיה למשל. בתום שש שנים מפתיחת החיסכון ניתן ליהנות מפטור ממס רווחי הון (של 25%) על הרווחים הריאליים שנצברו בקרן, וזאת בנוסף לפטור ממס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ובריאות על ההפקדות.

ההטבות הללו הופכות את קרנות ההשתלמות למוצר פופולרי במיוחד. בשנת 2024, כ־1.4 מיליון שכירים (שהם 47% מהמועסקים בגיל 25־64) הפקידו לקרנות השתלמות, זאת במקביל לכ־25% מהעצמאים בישראל. נכסי הקרנות מגיעים לכ־420 מיליארד שקל, וההפקדות השנתיות עומדות על כ־13 מיליארד שקל.

אבל ליתרונות הרבים של הקרן יש גם מחיר. קרן השתלמות היא מוצר פריוויליגי. ראשית, מלבד ציבור העצמאים, רק שכיר שהמעסיק מסכים להפקיד עבורו יכול לפתוח קרן השתלמות, ולכן היא שכיחה יותר בקרב העובדים החזקים במשק ובמקומות העבודה הגדולים. שנית, מכיוון שהטבת המס היא נגזרת של שיעור מסוים מהשכר (עד תקרה מסוימת), הרי שככל שהשכר גבוה יותר, כך ההטבה, או במילים אחרות הסבסוד של המדינה, גדול יותר. כלומר, בעלי ההכנסות הגבוהות זוכים לסבסוד גדול יותר על חשבון המדינה.

דו"ח שפרסם בשבוע שעבר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מצביע על כך שבעוד ש־83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. הדו"ח קובע עוד כי גובה ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון, כ־6.2 אלף שקל, הוא פי 5 ויותר מהעשירון החמישי (כ־1.1 אלף שקל), בעוד שבעשירון התחתון מדובר בהטבה זניחה. כאשר בוחנים את ההטבה המצטברת לאורך שנים, עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת של כ־173 אלף שקל לאורך 36 שנות חיסכון, פי 5 מעובד בעשירון החמישי ופי 157 מעובד בעשירון התחתון.

סך הטבות המס בקרנות ההשתלמות עלו למדינה בשנת 2024 כ־10.7 מיליארד שקל. בשנה הנוכחית, הטבות המס הללו יתקרבו ל־12 מיליארד שקל.

הטבת המס בקרנות ההשתלמות היא השלישית בגובהה בישראל, אחרי הטבות המס בחיסכון הפנסיוני (36% מסך ההטבות), ונקודות הזיכוי בגין ילדים (19%). עורכי המחקר טוענים עוד כי גם בהשוואה בינלאומית של הטבות מס בחיסכון, מול מדינות ה־OECD, היקפן בישראל רחב יותר.

המחקר הזה לא פורסם כמובן באופן שרירותי. מטרת האוצר היא להכשיר את השטח לאפשרות של פגיעה בהטבות המס הללו, אם כי למעשה לא מדובר ביוזמה חדשה. כמעט מדי שנה הנושא הזה עולה, לרוב במסגרת ניסיון לדחוף אותו לחוק ההסדרים. ועם זאת, כל הניסיונות שנעשו בעבר לבצע שינויים במיסוי קרנות ההשתלמות נתקלו בהתנגדות עיקשת, בעיקר מצד ארגוני העובדים הגדולים. האם הפעם יצליחו באוצר למצוא נוסחה שתעבור את כל ההתנגדויות?

במחקר שפרסם הכלכלן הראשי מוצעות כמה חלופות לצמצום הטבות המס (גם שם מבינים שביטול גורף לא יעבור). הבולטת שבהן היא הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה. כיום ניתן להפקיד עד 1,571 שקל בחודש ולקבל את מלוא ההטבות, וההצעה היא להפחית את הסכום הזה ב־25%. "צעד זה יאפשר הפחתה של שיעורי המס באופן שקוף יותר, ובמסגרת זו גם יאפשר לשפר את פרוגרסיביות מערכת המס", נכתב.

ספק גדול אם משהו באמת ישתנה, אבל העלאת הסוגיה הזו היא דווקא הזדמנות להיזכר עד כמה החיסכון הזה אטרקטיבי אבל לא תמיד מנוצל. פעמים רבות אני נשאל מהי הדרך הטובה ביותר לחסוך לילדים לאורך זמן, ואיפה כדאי לשים את הכסף – בפיקדון בבנק? קופת גמל להשקעה? פוליסת חיסכון? אז לפני הכול, אם יש לכם אפשרות לפתוח קרן השתלמות (על שם ההורה), כפי שכבר הבנו זה הדבר המשתלם ביותר. ציבור השכירים אומנם מוגבל בעניין הזה, אבל הנתונים מראים שרק ל־25% מהעצמאים יש קרן השתלמות. יש גם שכירים רבים שעובדים במקביל כעצמאים, כך שגם להם ישנה אפשרות לפתוח קרן השתלמות באופן עצמאי. כל עוד התחום הזה לא הוגבל, זו תהיה טעות לא לנצל את הטבות המס שמגדילות באופן דרמטי את הסכום הנחסך לעומת מסלולי החיסכון האחרים.