ביום שחרור החטופים וביקור הנשיא טראמפ השבוע, פרסם הבנק הגדול בעולם, ג'יי־פי מורגן, סקירה עדכנית וחיובית במיוחד על כלכלת ישראל. בין השאר מודגשת שם הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, והציפייה להורדת הריבית במשק.
פרמיית הסיכון היא "תוספת המחיר" שמשקיעים מבקשים עבור הסיכון הכרוך בהשקעות בישראל. הפרמיה הזו מגולמת במחירי המניות, בשער החליפין של השקל מול הדולר, בשוק איגרות החוב ובשאר המדדים הפיננסיים. על פי הנתונים, האינדיקטורים המשקפים את הסיכון שלפיו מדינת ישראל לא תשלם את חובותיה, צנחו באופן דרמטי. הנתון, שבשיאה של המלחמה כמעט שילש את עצמו, חזרה לרמתו ערב המלחמה, לפני שנתיים.
נזכיר שהמדינה מנפיקה איגרות חוב, שהן למעשה הלוואות. רוכשי איגרות החוב מלווים למדינה כסף, והמדינה מתחייבת להחזיר להם את ההלוואה על פני תקופה במסגרת תנאי האיגרת, בתוספת ריבית ולעיתים גם הצמדה. יש מגוון של איגרות חוב שהמדינה מנפיקה, בשקלים ובמט"ח. במהלך המלחמה גויסו בדרך זו עשרות מיליארדי שקלים. הלוואות צריך כידוע להחזיר, וההחזר הזה מלווה כאמור בריבית שמשקפת את רמת הסיכון של מדינת ישראל. ככל שהריבית עולה, המדינה צריכה לשלם יותר, וההוצאה הזו מתגלגלת אל הקופה הציבורית. כעת הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה, בין השאר, על עלויות המימון של הממשלה, וגיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר.
הכי מעניין
משרדים של חברת מודי'ס | צילום: שאטרסטוק
אבל כאמור, לא מדובר רק בשוק האג"ח. את הרגיעה הזו רואים גם בשער החליפין של הדולר. שבועיים מפרוץ המלחמה, ועל רקע החששות הכבדים, נסק המטבע האמריקני לרמה של יותר מ־4 שקלים לדולר. כיום הוא נסחר סביב רמה של 3.3, צניחה של כמעט 20%. אם לא די בכך, יש הסוברים כי פרמיית הסיכון שלנו תמשיך ותרד.
בהתחשב בנתונים המעודדים הללו, שאלה מתבקשת היא מה עם דירוג האשראי של ישראל, שהורד בעקבות המלחמה. כזכור, הורדת דירוג האשראי על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות במהלך המלחמה, הצליחה לייצר לא מעט כותרות מרתיעות, במיוחד תחזיותיה של חברת מודי'ס. האם כעת הן יעלו את הדירוג חזרה, ומתי זה יקרה?
ובכן, עם כל הכבוד לחברות הדירוג, כדאי לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה, במיוחד לאור הניסיון שכבר חווינו. למעשה, אף שחקן רציני בשוק לא חיכה אז למוצא פיהן. בשוק פועלים גופים פיננסיים גדולים, מהעולם וגם מישראל, שמגלגלים מאות מיליארדי דולרים ויש להם מערכות אנליזה לא פחות טובות מחברות הדירוג. כל האנליזות שלהן כבר תומחרו בשווקים, וכל הסיכונים נלקחו בחשבון. השווקים לא חיכו לחברות הדירוג שפועלות בקצב הרבה יותר איטי, ולמעשה לא חידשו לשחקנים הגדולים דבר.
כפי שראינו אז, הבורסות הגיבו די באדישות, ובניגוד לתחזיות הקודרות, המניות בתל־אביב עלו, והשקל התחזק במקום להיחלש. החשב הכללי באוצר גייס עוד אג"ח, ובניגוד לחששות, הביקוש היה מטורף – לעיתים יותר מפי חמישה מסכום ההנפקה. במילים פשוטות וקצת פחות מנומסות: לא באמת סופרים אותן.
עם כל הכבוד, לפעמים נוטים לשכוח שלחברת הדירוג יש מטרה עיקרית אחת: להעריך את רמת הסיכון של מדינת ישראל, ולקבוע אם היא מסוגלת להחזיר את חובותיה או לא. לפעמים נראה שחברת הדירוג עצמה שוכחת מה בדיוק תפקידה.
כפי שהיה בהורדת הדירוג, כך צפוי לקרות גם בהעלאתו חזרה: זה כנראה ייקח זמן. בינתיים, ענקים פיננסיים, כמו ג'יי־פי מורגן, צפויים לתת סקירה חיובית משלהם, והשוק מתמחר את המציאות ואיננו ממתין למוצא פיהן של חברות הדירוג הרשמיות.