הגירעון הצטמצם וההשקעות זינקו: סיכום שנה כלכלית בישראל

את שנת תשפ"ה פתחה מדינת ישראל עם נתונים כלכליים לא ממש מחמיאים. שנה אל תוך המלחמה, הגירעון בתקציב הגיע כבר ל־8.5% מהתוצר במשק. הפער בין הוצאות המדינה להכנסותיה הסתכם ב־165 מיליארד שקל. האינפלציה, בחישוב שנתי, עמדה על יותר מ־3%, מעבר ליעד שהציב בנק ישראל. הרבה מאוד תחזיות פסימיות נשמעו.

שנה חלפה. מדינת ישראל הוציאה כבר יותר מ־200 מיליארד שקל על המלחמה, אבל ערב ראש השנה תשפ"ו, כמעט כל התחזיות השליליות התבדו. הגירעון הצטמצם בצורה דרמטית והוא עומד כיום על 4.7%, תוך שההכנסות ממיסים גדלו באופן ניכר ולמעשה נרשם שיא בגביית מיסים. שיעור האבטלה עומד על פחות מ־3%, מהנמוכים ביותר במדינות המערב. גם שיעור האבטלה המורחב, הכולל בתוכו לא רק מובטלים "קלאסיים" שמחפשים עבודה, אלא גם אנשים שיצאו לחל"ת וכן כאלה שהפסיקו לחפש עבודה אחרי שהתייאשו – ירד דרמטית ועומד על 4.7%.

היקף ההשקעות כאן זינק, בין השאר עם שתי עסקאות ענק – רכישת וויז ורכישת סייברארק, כל אחת בעשרות מיליארדי דולרים – ועם הצהרת ענקית השבבים אנבידיה על כוונתה להקים בישראל מרכז פיתוח ענק שיעסיק אלפי עובדים. גם יתרות המט"ח נותרו גבוהות מאוד – 230 מיליארד דולר – ויש עוד שלל פרמטרים חיוביים. בתום שנה שנייה למלחמה, עם כל הרעות החולות שלה, אי השוויון בנטל שהולך ומתעצם וההשפעות הקשות - נראה כי מצבנו הכלכלי לפחות השתפר באופן ניכר.

האמת, לא מדובר רק במצבה של המדינה שהשתפר אלא גם על משקי הבית. ולא, אין כאן כוונה להתעלם מהאינפלציה שעדיין שוררת ומביאה לידי ביטוי את יוקר המחיה ואת המשכנתא החונקת על רקע הריבית הגבוהה, אבל כן, גם אם לא ממש שמנו לב לכך, רובנו התעשרנו בשנה שחלפה.

הבורסה בתל־אביב עלתה בשנה האחרונה ביותר מ־40%, פרמטר נוסף שמצביע על החוסן הכלכלי. הביצועים החזקים בשוקי ההון בארץ וגם בארה"ב, הביאו לעלייה של 15% בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, שהגיע בסוף שנת 2024 לכ־6.2 טריליון שקל. מתחילת שנת 2025 ועד חודש מאי, הוא גדל בעוד 4%. לשם השוואה, בעשור האחרון התיק עלה בכ־6% בממוצע בשנה "בלבד". גם החסכונות שלנו – קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ושאר ההשקעות השונות – תפחו, גם אם לא כולם זוכרים איפה הכסף מנוהל, או כמה יש להם.

אבל מתברר שבזמן שחלק נהנו מהגאות, חלק אחר קיבל רק פירורים. לפני חודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר שבחן את הרגלי החיסכון של הציבור. הנתונים העלו כי 61% מהציבור חסכו כסף בשנה שעברה, אבל רוב החסכונות נעשו באמצעות הבנקים, ורק חמישית בחרו להשקיע את כספם בשוק ההון, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה או פוליסות חיסכון. רמת הסיכון בשוק ההון אינה דומה לזו של פיקדון בבנק, אבל ככל שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, זו כנראה החמצה להישאר בפיקדון סולידי, בטח כשמדובר בחסכונות הפנסיוניים או בקופות גמל לטווח ארוך. ועדיין יש רבים שנמצאים במסלול שמרני, רבים גם לא מודעים לכך.

אבל החמצה לא פחות גדולה היא לתת לכסף לשכב בעו"ש. נכון לחודש יולי 2025, יתרות העו"ש של משקי הבית עמדו על כ־230 מיליארד שקל. רק כ־8% מהם נושאים ריבית, וגם היא מזערית. יש פיקדונות בבנק, וקרנות כספיות שגם הן סולידיות ומהוות אלטרנטיבה לפיקדון. שנה חדשה זו הזדמנות לשיפור עבורנו, אין סיבה להגדיל לבנק את הרווחים.

מחפשים ודאות

שוק ההון שונא אי־ודאות. מלחמות, טלטלות פוליטיות ומשברים עולמיים. התשואה של שוק ההון הישראלי בשנה האחרונה היא יוצאת דופן. אבל יש עוד משהו יוצא דופן שזינק בשנה הזו: מחיר הזהב. במהלך השנה האחרונה טיפס הזהב לשיא של כל הזמנים, והגיע בימים האחרונים לשווי של כמעט 3,740 דולר לאונקייה (31 גרם). בשנה האחרונה עלה הזהב בכ־45%, ומפרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר ועד כתיבת שורות אלו, מחיר הזהב טיפס בכ־86%.

מה גרם לנסיקה הזו? יש לא מעט תאוריות כלכליות המסבירות מדוע מחיר הזהב עולה. המשותף לכולן הוא ההכרה במתכת היקרה כמעין "חוף מבטחים", כזו שאטרקטיבית כמעט בכל תקופה, אך בעיקר בזמנים של חוסר יציבות ואי־ודאות.

החות'ים עדיין מנסים את מזלם, איראן עושה מאמצים גדולים להשתקם לקראת הסבב הבא, גם מלחמת המכסים של טראמפ עדיין לא הסתיימה, ולכל אלה תוסיפו טלטלות במערב אירופה על רקע גלי ההגירה האסלאמית, מלחמת רוסיה־אוקראינה שעדיין איתנו, ועוד. בניגוד לשוק ההון, אירועים וחששות מהסוג הזה משמשים כר פורה לעלייה בערכו של הזהב. אבל יש סיבות נוספות, והבולטת שבהן היא הירידה בריבית הריאלית. הזהב עולה לרוב כשהריבית יורדת. זהב אינו מניב ריבית, ולכן אינו אטרקטיבי להשקעה כאשר הריבית גבוהה. הריבית בארה"ב התחילה לרדת (וביתר שאת באירופה), לצד נתונים כלכליים שמצביעים על היחלשות האינפלציה. ירידה של הריבית הופכת את הדולר לאטרקטיבי פחות, מה שגורם למשקיעים לפנות לסחורות ולמתכות יקרות, בעיקר זהב.

מעמדו של הזהב התקבע גם על רקע שמירתו בכספות הבנקים המרכזיים כגיבוי לשווי המטבע. כשני שלישים מכמות הזהב מוחזקים בידי ממשלות ברחבי העולם; כ־40% מכלל הכמות הזאת, על פי הערכות שונות, שהם כ־4,600 טונות זהב, מוחזקים בידי ממשלת ארצות הברית.

על פי נתוני הכלכלנים, על רקע התמורות שהוזכרו, ניכרת מגמה של רכישת זהב בשווי עשרות מיליארדי דולרים על ידי גופים פיננסיים גדולים, כמו גם בנקים מרכזיים בעולם. הבנק המרכזי הפולני, למשל, רכש מטילי זהב בשווי 11 מיליארד דולר, אולי בהקשר של המתיחות מול רוסיה. האופק העולמי לא נראה ורוד, והסכסוכים מסביב לגלובוס ימשיכו ללוות אותנו גם בשנים הקרובות. המשמעות לפי שיטת הכלכלנים היא שגם בשנים הקרובות ערכה של המתכת היקרה צפוי לעלות.