לפני שטסים לחו"ל תבדקו כמה עמלה הבנק לוקח מכם

הפיקוח בבנק ישראל אישר השבוע לבנקים להגדיל לראשונה את שיעור הדיבידנד שהם מחלקים, ל־50%. נזכיר שבתחילת המלחמה הוא הוגבל ל־20%, לאחר מכן עלה ל־40%, וכעת הותר הרסן ובעלי השליטה ומחזיקי מניות הבנקים צפויים לגרוף, על פי הערכות, עוד כ־850 מיליון שקל בשנת 2025. למעשה, סך הדיבידנדים המצטבר שחילקו הבנקים בשנתיים האחרונות מתקרב כבר ל־20 מיליארד שקל.

הרווחיות העצומה של הבנקים שמאפשרת את החלוקה הזו, מגיעה בעיקר מהפערים הגדולים בין הריבית שהם גובים על ההלוואות, ובין הריבית שהם משלמים על הפיקדונות. הרווחיות הזו מתעצמת לאור העובדה שעל מאות מיליארדי שקלים שהציבור מפקיד בבנקים לא משולמת כלל ריבית, או שהיא מזערית במיוחד. כמובן, הכנסות הגופים הפיננסיים לא מסתכמות בכך. נתח נכבד שמור גם לעמלות, וכאלה יש רבות ומגוונות והלקוח לא תמיד מודע אליהן. קחו למשל את עמלות המרת המט"ח, נדבך חשוב בהכנסות הבנקים. כשם שבתחום הפיקדונות, מה שתורם לרווחיות הגדולה של הבנקים הוא, בין השאר, האדישות של חלק מהציבור שלא מתמקח על הריבית שהוא מקבל ולא מחפש אלטרנטיבות שיניבו לו יותר – כך גם בתחום העמלות.

האם אתם מודעים לעמלות המט"ח שנגבות מכם על רכישות בחו"ל, למשל? השבועות הללו הן תקופת שיא שבה ישראלים רבים נוסעים לחו"ל ומבצעים עסקאות רבות במט"ח, חלקן ברכישות פיזיות, זאת בנוסף לרכישות אונליין המרובות הנעשות במשך כל השנה. הבנקים וחברות האשראי מכניסים כמעט 2 מיליארד שקל בשנה מעמלות המט"ח השונות והמגוונות. האמת? אין סיבה שנמשיך לפרגן להם על חשבון הכיס שלנו.

כך למשל, בלא מעט כרטיסי אשראי המשויכים למועדונים מסוימים, עמלת ההמרה נמוכה בכ־60% לעומת הכרטיס הרגיל (סביב 1% לעומת כ־3%). כדאי להקפיד להשתמש בכרטיס עם העמלה המוזלת הן ברכישות אונליין והן ברכישות פיזיות בחו"ל. אם יש לכם חשבון מט"ח שההוצאות בכרטיס יורדות ישירות ממנו (כך שלא נגבית עמלת המרה בשימוש בכרטיס), כדאי להתמקח עם הבנק בדרישה להוזיל את עמלות ההמרה והפרשי השער שגובה הבנק עצמו.

והנה עוד טיפ קטן לעונת הנסיעות. בחנויות רבות בחו"ל, בעת סליקת כרטיס האשראי מוצעת אפשרות לבחור את מטבע התשלום – אירו, דולר, מטבע מקומי אחר ולעיתים אפילו שקלים. כדאי לשים לב לפערים שעלולים להיווצר בבחירת מטבע התשלום. עמלת ההמרה שגובות חברות פיננסיות שונות המבצעות את ההמרה הזו עבור אותן חנויות, עלולה להיות גבוהה יותר מהעמלה שגובות חברות האשראי הישראליות. ככלל אצבע אפשר לומר שברוב המקרים תשלום במטבע המקומי יגרור עמלה זולה יותר. 

נטל ההוכחה

כמה פעמים קרה לכם שרכשתם שירות או מוצר מסוים, אבל אחרי שמסרתם את פרטי האשראי גיליתם שהתמורה רחוקה ממה שהובטח, או שפשוט ערבבו אתכם והשמיטו פרטים קריטיים, כאלה שאילו הייתם יודעים עליהם ייתכן מאוד שלא הייתם מבצעים את העסקה? מסתבר שהתופעה הזו נפוצה למדי.

בשנים האחרונות היא מתבססת גם בלא מעט שירותים פיננסיים. בולטות בהקשר הזה הצעות שונות ומשונות לאיתור "כספים אבודים". בפועל לא מדובר בכספים אבודים אלא בכספי החסכונות שלכם – הפנסיה, הגמל וההשתלמות, שבלחיצת כפתור תוכלו לאתר אותם בכוחות עצמכם. בטרחה של דקות ספורות ומילוי כמה מסמכים תוכלו גם למשוך אותם בעת הצורך, בלי להיעזר באף אחד ובלי לשלם שקל.

מעבר לעובדה שה"מומחים" הללו גובים סכומים גבוהים ובלתי פרופורציונליים על השירות הזה (שכאמור יכול להיעשות בחינם), הם עלולים לגרום לנזק כבד במשיכת כספים פנסיוניים, באיבוד זכויות ובחיוב מס של 35%. את כל הדברים הללו הם כמובן לא מעלים בשיחה שבה הם משדלים להיעזר בשירותיהם, תוך הפעלת לחץ פסיכולוגי ופנייה בעיקר לאוכלוסיות חלשות יותר, בעלות אוריינות פיננסית נמוכה.

כאמור, שירותי איתור כספים הם רק תחום אחד מתוך שלל שירותים שונים המוצעים בשיחות טלפון יזומות, שבהן מתגלים פערים בין ההבטחות למציאות. נושאים אחרים הם, בין השאר, תיווך הלוואות, בדיקת זכויות בשל מצב רפואי ובדיקת זכאות להחזר מס, הצעות לשירותי תקשורת וסלולר, ספקיות אינטרנט, שירות מתמשך לתיקונים ותחזוקה ועוד.

כבר לפני 15 שנה הוגשה הצעת חוק שנועדה לדרוש מאותם עוסקים להקליט את השיחות, כך שניתן יהיה לערוך בירור ככל שהלקוח יטען שהוטעה או שההתחייבויות שניתנו לא קוימו. מאז הסיפור הזה מתגלגל תוך התקדמות ונסיגה לסירוגין, כשברקע בוחשים גם לא מעט בעלי אינטרסים.

ובכן, בחודש שעבר חלה התפתחות דרמטית בעניין. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה סוף־סוף לקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק הגנת הצרכן, ולפיו תחול חובה על עוסקים בתחומים מסוימים, בעסקאות בסכום העולה על 750 שקל, להקליט שיחות עם צרכנים, וכן תוטל עליהם חובה לשמור את ההקלטה למשך שנתיים אם העסקה סוכמה, או חצי שנה אם העסקה לא יצאה לפועל.

על פי תיקון החקיקה שאושר, העוסקים יחויבו להודיע לצרכנים בתחילת כל שיחה כי היא מוקלטת, והצרכן יהיה זכאי לקבל את התיעוד אם יבקש זאת. בתקופה שבה נשמרת השיחה, העוסק יידרש למסור את ההקלטה לצרכן תוך עשרה ימי עסקים מיום הבקשה, כאשר בפעם הראשונה המסירה תהיה ללא תשלום. אם צרכן ביקש את השיחה פעם נוספת, בעל העסק יוכל לגבות תשלום סביר. אם העוסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן בהתאם לחוק, יראו בו כמי שהודה בכך שהגרסה הנכונה לשיחה היא גרסת הצרכן.

התיקון לחוק נועד להעניק לצרכן את היכולת להוכיח שקיים פער בין ההבטחות שניתנו לו בשיחה ובין המציאות בפועל, מבלי שיידרש למרדף מתיש אחרי החברה. על פי התיקון, עוסקים שיפרו את החוק צפויים לעיצום כספי של כ־22,500 שקל להפרה כאשר מדובר בתאגיד, וכ־7,000 שקל ליחיד. בנקים שיפרו את ההוראה יהיו צפויים לעיצום כספי של 50 אלף שקל להפרה, וחברות וסוכני ביטוח יהיו צפויים לעיצום כספי בהתאם לחוק החל עליהם.

למרות הבשורה החשובה, מתברר שכניסתו לתוקף של החוק החדש צפויה להתרחש רק בעוד כשנה.