תחזיות הכלכלנים מהשמאל לא רק טעו אלא גרמו נזק למי שהקשיב להם

סערה ציבורית התעוררה השבוע בעקבות סרטון, שבמהלכו נשמעו בכירים לשעבר במערכת הביטחון – רמטכ"לים, ראשי שב"כ ועוד – הקוראים להפסקת הלחימה ברצועת עזה. "המלחמה הפסיקה להיות צודקת ומביאה את מדינת ישראל לאובדן זהותה", הם הסבירו. הדוברים טענו כי ישראל כבר השיגה את יעדיה הצבאיים, וכי המשך הלחימה מסכן את ביטחונה ויגרום נזק קשה למדינה. על הדרך, חלקם הפכו שותפים פעילים להכפשת חיילי צה"ל, לטענות המעוותות על "פשעי מלחמה" שנעשים כביכול, ולקמפיין השקרי על "הרעב" בעזה.

הקמפיין הזה הזכיר לי כמה דומים לו. אחד הבולטים שבהם ביטא את אותו רעיון, אבל במישור אחר: בינואר 2023 פרסמו יותר ממאתיים כלכלנים בכירים מהאקדמיה גילוי דעת בנוגע לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מהרפורמות המתוכננות במערכת המשפט: "הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות", התריעו.

בין החתומים היו פרופסורים לכלכלה ובכירים לשעבר בבנק ישראל ובמשרד האוצר, שהזהירו מפגיעה ביכולתן של הממשלה ושל חברות במגזר העסקי לגייס כסף ומירידה בהיקף ההשקעות. הרפורמה "תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. חברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה", התריעו. זאת ועוד, "מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. זה יפגע בכיס של כל אחד מאיתנו". בראיונות שנלוו לפרסום המכתב הזהירו כמה מהחותמים כי ההשקעות בישראל ייפסקו והכלכלה תתרסק. חייבים לעצור את הרכבת רגע לפני שתיפול לתהום, קראו. חודשיים לאחר מכן שלחו אותם מומחים מכתב שני, לא פחות חריף ואפוקליפטי.

שנתיים וחצי עברו, ומה קרה מאז? נבואות הזעם לא התממשו, ומצבה הכלכלי של מדינת ישראל רק הולך ומשתפר. המדינה גייסה מאות מיליארדים באמצעות הנפקת אגרות חוב – בשקלים ובמט"ח, בארץ ובחו"ל – בלי שום בעיה. הביקוש לאגרות החוב הישראליות היה עצום, תוך הבעת אמון מדהימה במדינת ישראל ובכלכלה הישראלית.

כך למשל, לפני חודשיים הנפיק משרד האוצר אג"ח בשוק המקומי בהיקף של כ־2.8 מיליארד שקל, והביקוש עמד על כמעט פי 5. בפברואר בוצעה הנפקה ציבורית בחו"ל בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר. בהנפקה השתתפו כ־300 משקיעים שונים, מלמעלה משלושים מדינות בכל רחבי העולם. הביקושים הגיעו ליותר מ־23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. "מדובר בהנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על יציבותה הפיננסית של מדינת ישראל ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, ביטחוניים ומקומיים", אמר אז יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר. רוטנברג הוסיף כי ניכרת ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל.

ואומנם, המדינה לא רק מצליחה לגייס כסף בקלות, היא גם גובה יותר מיסים, למרות ההפחדות על ירידה בהכנסות ממיסים ולמרות ההוצאות הרבות בעקבות המלחמה. למעשה, גביית המיסים הגיעה לשיאים חדשים. בנוסף, הבורסה הישראלית רשמה בשנה האחרונה את התשואה הגבוהה ביותר בהשוואה לכל השווקים המרכזיים בעולם. גם האינפלציה מתמתנת, ויש עוד שורה ארוכה של פרמטרים כלכליים חיוביים.

גולת הכותרת של מנבאי השחורות הייתה החשש מבריחת המשקיעים ומפגיעה קשה בענף ההייטק. למעשה הם אף עודדו, אם באופן אגבי ואם בהמלצה ישירה, להוציא השקעות מישראל ולהעדיף השקעות בחו"ל. גם כאן המציאות טפחה על פניהם. למרות מיתון עולמי בתעשיית ההייטק, שאינו קשור לישראל, היקף ההשקעות כאן זינק, בין השאר עם שתי עסקאות ענק – רכישת וויז ורכישת סייברארק, בעשרות מיליארדי דולרים כל אחת – ועם הצהרת ענקית השבבים אנבידיה על כוונתה להקים בישראל מרכז פיתוח ענק שיעסיק אלפי עובדים. גם היקף ההשקעות הזרות בבורסה זינק בשיעור יוצא דופן.

הכלכלנים לא רק טעו והטעו, הם גרמו נזק למשקיעים רבים שהקשיבו לתחזיות הפסימיות שלהם. אז איך יכול להיות שכל כך הרבה כלכלנים בכירים מתנהגים כמו עדר, והכל קורה בדיוק הפוך ממה שטענו בתוקף?

בין ממונות לנפשות

בוועידת ההתיישבות של מקור ראשון שהתקיימה לפני שלושה חודשים ביישוב עפרה, נשאל עמית סגל על מידת האמינות של התקשורת והתנהלותה בימי הרפורמה. סגל השיב כי "כל כלי התקשורת וכמעט כל העיתונאים בישראל החליטו להשיל מעצמם כל סטנדרטים מקצועיים מינימליים כדי לרסק את הרפורמה, לקדם את הצד שלהם, להפיל את הממשלה ולהביא לחילופי שלטון". הפרשן הבכיר המשיך וכינה את ההתנהלות התקשורתית "תעמולה פראית, שקרים מוחלטים והצגה שבמקרה הטוב היא חד־צדדית, ערימות של שקרים שהציבור מואבס בהם בתור חדשות".

אני לא יודע אם עשרות הכלכלנים הושפעו ישירות מהתקשורת המוטה או שהיו בעצמם חלק מהתעמולה. כך או כך, מתברר שהתחזיות הכלכליות השקריות שלהם מבוססות על הטיה פוליטית ועל בחירת אג'נדה, שהרי הוכח שאין להן כל קשר למציאות. רק לאחרונה הודה עורך דה־מרקר, איתן אבריאל כי "בתחילת המהפכה המשפטית, ואז ב־7 באוקטובר, אמרנו שהכלכלה תיפגע, שהמצב מעלה את הסיכונים. בדיעבד טעינו".

כאמור, הכלכלנים והעיתונאים המוטים לא רק טעו, הם הטעו את מי שהאמין לשקרים שהפיצו, וגרמו לרבים נזק כספי ממשי. באופן אירוני הם אכן צדקו – רבים נפגעו בכיסם אבל לא בגלל "המהפכה המשפטית", אלא משום שהאמינו ופעלו בהתאם לתחזיות וההמלצות שהם יצרו יש מאין. זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, וזהו לקח חשוב שמשקיעים צריכים ללמוד.

ועדיין, עם כל הנזק הכספי שגרמו, יש הבדל בין הסערה הציבורית התורנית שבה פתחנו, לתעמולת הכלכלנים ולשאר קבוצות ה"מומחים" שמנסים להשפיע על הציבור. כשחבורה של בכירי מערכת הביטחון לשעבר מהמרת על חיי אזרחי ישראל בגלל אג'נדה פוליטית ושנאה לממשלה הנבחרת, בוודאי כאשר הם פישלו וחזרו וטעו פעם אחרי פעם בהערכותיהם בעבר, זה מסוכן הרבה יותר מניסיונות השפעה של כלכלנים. מי שנותן להם במה, שותף ליצירת הסכנה. דיני נפשות חמורים הרבה יותר מדיני ממונות.