החל ממחר: ההשפעה הצפויה של מכסי טראמפ על כלכלת ישראל

לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את תוכנית המכסים הנרחבת שלו על רוב מדינות העולם, בהן ישראל, שבמשך שנים נהנית ממכסים אפסיים כמעט בייצוא לשוק האמריקני. מחר (שישי) צפויים להיכנס לתוקף המכסים על כלל המדינות שארצות הברית לא חתמה איתן על הסכם.

גובה המכסים שיוטל על ישראל עדיין לא נקבע, אך ההנחה הרווחת היא כי הוא ינוע בין 10% ל-17%. הפגיעה בייצוא הישראלי כתוצאה מהעלאת המכסים תנוע בין 1 ל-3 מיליארד דולרים, או כ-3.5 עד 10 מיליארד שקלים, כך לפי הערכות התאחדות התעשיינים.

לפי מסמך שפרסם היום מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפגיעה הצפויה בייצוא תיגזר גם מעליית מחירי חומרי הגלם המיובאים לישראל, שתגרום לעליית מחירי הסחורות המיוצאות, זאת לצד העלייה במחיר הסופי הנובעת מהעלאת המכס. עליית מחירי הסחורות הישראליות עשויה להביא לירידה בביקוש לתוצרת ישראלית. 

במרכז המחקר והמידע ובאיחוד התעשיינים מעריכים כי ענפי התעשייה שייפגעו במיוחד בתרחיש הקיצון הם ייצור מחשבים, ציוד אלקטרוני ואופטי, ייצור מכונות וציוד ייצור נפט, כימיקלים ומוצריהם ועוד.

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מעריך שמדיניות המכסים החדשה תשפיע על המשק הישראלי באופן מתון יחסית. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא שרמת החשיפה של הייצוא הישראלי למסחר הגלובלי מוגבלת יחסית, ובמיוחד משום שכ-40% ממנו מורכב משירותי הייטק - תחום שלפחות בשלב זה לא כפוף למכסים. עם זאת, ירון מזהיר כי אם מגמת ההסתגרות הכלכלית תחריף ותוביל לירידה בהיקף הסחר העולמי, ההשלכות העקיפות על ישראל עלולות להיות משמעותיות יותר, לרבות האטה בצמיחה הגלובלית, שתשליך גם על הביקוש לייצוא הישראלי.

במרכז המחקר והמידע מציינים כי להעלאת המכסים עשויה להיות השפעות נוספות, בין היתר באופנים הללו:

עלייה במחירי מוצרים שמיובאים מסין ומארצות הברית ובמחירי חומרי הגלם, כמו גם במחירי מוצרים רבים בעולם. עליית המחירים הזו עשויה גם לגרור בעקבותיה העלאת מחירים כוללת, שתוסיף עוד יותר ליוקר המחיה ולעלייה באינפלציה.

כשיש חשש מהתפרצות מחודשת של אינפלציה, בנק מרכזי נוטה שלא להוריד ריבית. הנגיד עשוי להעדיף להמתין ולבחון את ההתפתחויות לפני שהוא נוקט בצעד כזה, מה שעשוי לגרום להימנעות מהורדת ריבית, או לדחייתה.

עליית מחירים גורמת ליצרנים לחפש מקומות אחרים שבהם יוכלו לקנות רכיבים על מנת להוזיל את העליות, תהליך שיכול להיות ארוך, יקר ומסורבל יותר. כתוצאה מכך, זמינות המוצרים עלולה להצטמצם, לפחות לתקופה מסוימת.

בשנתיים האחרונות משקיעים ישראלים רבים העדיפו להזרים את כספם, דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה, להשקעות במדד S&P 500 האמריקני, שזכה לביצועים מרשימים. אך אם השקל יתחזק מול הדולר כתוצאה ממלחמת סחר, חלק מהרווחים הללו נשחקים.

במילים אחרות, גם אם שוק המניות בארצות הברית עלה, התחזקות השקל גורמת לכך שכשהמשקיעים ממירים את ההשקעה חזרה לשקלים - הם יקבלו פחות. כך שהתשואה הריאלית, כלומר מה שנשאר להם באמת ביד, עלולה להיות נמוכה מהמצופה ואולי אף להימחק, או במקרי קצה להפוך להפסדים.

אי-יציבות וחוסר ודאות משפיעים על השווקים הפיננסיים ועל ההשקעות ומעלה את התנודתיות. לחברות עסקיות קשה לקבל החלטות בתנאים של חוסר ודאות, מה שעשוי להשפיע גם על הכלכלה הישראלית.

עם זאת, ישראל מקיימת כעת משא ומתן מול האמריקנים בעניין, וייתכן מאוד שבזמן הקרוב ייחתם הסכם חדש, כאשר לא מן הנמנע שהיחס המועדף שישראל קיבלה מטראמפ עד כה, יתבטא גם במישור הזה, עם הקלות מסוימות. בריאיון לכלכליסט ביום שני, אמר הציר הכלכלי בוושינגטון, נח הקר, המייצג את משרד האוצר בארצות הברית, כי הוא אופטימי באשר להסדרת המכסים מול האמריקנים.

לדברי הקר, "היחס שאנחנו מקבלים מהממשל הנוכחי הוא מאוד חיובי. יתרה מזו, חסמי הסחר שלנו מול ארצות הברית מאוד נמוכים ואפשר לטפל בהם ממש בקלות, כי אנחנו שוק מאוד פתוח באופן יחסי. בנוסף, ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה הודיעו כבר שאנחנו מתכוונים להסיר באופן מלא את החסמים האלה, וגם את אותם מכסים שעוד קיימים בנושאים מסוימים, שהם ממש מעטים". הקר הוסיף כי הוא מאמין ש"כבר בימים הקרובים מאוד ישראל תהיה במקום טוב במכסים מול ארצות הברית".

חשיבות סחר-החוץ עבור מדינות קטנות

ככלל, השוק המקומי במדינות קטנות, כמו ישראל, לא מסוגל לייצר (לפחות לא בצורה יעילה) את כל מה שנדרש לו, ולכן ההתפתחות במדינות כאלה תלויה במידה רבה בייבוא. במקביל, הכלכלה המקומית נשענת על ייצוא, וכשמדובר בישראל, מדובר בעיקר על ענפים כמו ההייטק והתעשייה הצבאית-ביטחונית.

פתיחת המשק לייבוא מתחרה מביאה להגדלת הפריון בזכות ההתייעלות בתהליכי הייצור. כך, לפי בנק ישראל, פתיחת המשק לסחר בינלאומי מאפשרת לו להתמקד בייצור מוצרים ושירותים שבהם יש לישראל יתרונות יחסיים, מה שמשפר את הרווחה ומגדיל את הפריון. במקביל, חסמי ייבוא, כמו מכסים או מגבלות על ייבוא מוצרים מסוימים, פוגעים ברווחה ובפריון.