"שלום, אני רוצה בבקשה לברר כמה תיתנו לי על פיקדון של 100 אלף שקל", נשאל הנציג במוקד הטלפוני של הבנק. "זה תלוי אם מדובר בכסף שכבר קיים אצלך בחשבון, או בכסף 'חדש'", השיב הנציג, "על כסף חדש נוכל לתת לך אחוז יותר".

אם פניתם לבנק שלכם עם סכום כסף לפיקדון, בוודאי נתקלתם מתישהו בשאלה הזו – האם מדובר בכסף "קיים" או בכסף "חדש". מבחינת הבנקים, התחרות על כספי הציבור בפיקדונות (ככל שהיא קיימת) היא למשוך את הכספים מהמתחרים ולהגדיל את יתרת הפיקדונות בכסף חדש שאפשר להלוות לאחרים. עוד כספים שיגדילו את הכנסות הבנק.

בישראל פועלים תשעה בנקים מסחריים שנותנים שירותים למשקי הבית. אפשר היה לזרום עם הגישה הזו, אם אכן היה ניתן לפנות לכל אחד מהבנקים הללו ולקבל מיד הצעה לפיקדון. הבעיה היא שכמעט בכל הבנקים, כדי להפקיד כסף בפיקדון יש לפתוח תחילה חשבון בנק לכל דבר. פתיחת חשבון היא פרוצדורה שרבים נרתעים ממנה, גם אם היום ניתן לבצע את הפעולה באופן מקוון. פתיחת חשבון היא גם פתח לעמלות נוספות בהמשך. לכן ברור שדרישה כזו מהווה מחסום לתחרות.

ואומנם, מתברר שכבר לפני 23 שנה אִפשר הפיקוח על הבנקים לפתוח פיקדונות בבנק ללא צורך בפתיחת חשבון. התהליך הזה נקרא הפקדה "במערכת סגורה"; לקוח יוכל להפקיד כספים גם בבנק שהוא לא מנהל בו את פעילותו השוטפת, ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש – זאת בתנאי שמתקיימים תנאים המבטיחים את החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש שממנו נמשכו. כלומר, כל עוד הכספים יוצאים מחשבון העו"ש הקיים של הלקוח לפיקדון בבנק אחר, ובסיום תקופת הפיקדון הם חוזרים אוטומטית לעו"ש בבנק המקורי (ללא אפשרות לבצע העברות או משיכות לחשבון אחר) – אין בעיה להפקיד אותם בבנק אחר.

ומה קרה עם זה בפועל? למעט בנק ירושלים, ולאחרונה גם בנק מזרחי, שאימצו את האפשרות הזו והציעו פיקדונות לכלל לקוחות הבנקים, אף אחד מהבנקים הגדולים לא הרים את הכפפה.

אז לפחות בתחום הזה יש בשורה, ומימושה לא ייקח זמן רב. לאחרונה אושרה הצעת חוק הקובעת שלקוחות יוכלו לפתוח פיקדון בבנק מבלי שהדבר יותנה בפתיחת חשבון עו"ש באותו בנק. לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, החל מ־1 בדצמבר, כל חמשת הבנקים הגדולים יחויבו לאפשר פתיחת פיקדון גם ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש. מהלך כזה צפוי להסיר את החסם לתחרות, שמונע מהלקוחות לקבל הצעות אטרקטיביות יותר בריבית על הפיקדון.