שוב מיליארדי דולרים: הכלכלה הישראלית מנצחת את רואי השחורות

"אנו הופכים למדינה מצורעת - וזה מטפטף להייטק", זעקה כותרת בעיתון כלכליסט לפני כשנה, וכמוה היו רבות. "ההפיכה המשטרית", עצירת ההשקעות, המלחמה, המילואים, בריחת המוחות, קושי בגיוסי הון – לא חסרות סיבות שיחריבו את הענף החשוב הזה, הסבירו לנו שוב ושוב.

כמה חשוב? ההייטק מהווה כ־20% מהתוצר בישראל, והוא תופס נתח של כ־53% מכלל הייצוא (73.5 מיליארד דולר בשנת 2023). יותר מ־30% מכלל הכנסות המדינה ממיסים מגיעות ממגזר זה (כולל מס הכנסה משכר עובדי ההייטק ומס חברות). אבל התרומה שלו מתבטאת גם במעגלים רחבים יותר – שלל חברות ועסקים שמספקים שירותים ומוצרים לתעשייה הטכנולוגית ומעסיקים מאות אלפי עובדים נוספים.

רוב העיתונות הכלכלית הציגה תמונה מייאשת בכל הנוגע לענף הזה, תמונה שניסתה בעיקר להשפיע ולייצר מציאות מתובלת באג'נדה פוליטית, ולרוב לא סיפרה את האמת. הבולט בהקשר הזה הוא העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות, שהפך יותר ויותר דומה לשופר פוליטי ופחות לעיתון. המגמה הזו נמשכת כבר יותר משנתיים, וגם כשהמציאות טופחת על פניהם של מנבאי השחורות והתועמלנים הפוליטיים.

בשנת 2024 נרשם שיא באקזיטים של חברות הייטק ישראליות, עם היקף כולל של 13.4 מיליארד דולר. למרות המלחמה והאתגרים הכלכליים, התעשייה הציגה התאוששות משמעותית בהשוואה לשנה הקודמת. השנה נרשם האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל, עם הסכם מכירת וויז לגוגל בסכום של 32 מיליארד דולר. אבל את הפצצה הגדולה הנחיתה השבוע דווקא ענקית השבבים האמריקנית אנבידיה, חברה בשווי של 4 טריליון דולר, שהודיעה כי היא מעוניינת להקים קמפוס ענק בצפון הארץ בהשקעה של מיליארדי דולרים. זוהי הבעת אמון ענקית בתעשייה הישראלית ובענף ההייטק המקומי, עם פוטנציאל לגיוס אלפי עובדים חדשים. אנבידיה אפילו לא דורשת מענקים או הטבות מהמדינה (ככל הידוע בשלב זה). לא מרתיעים אותה המילואים הממושכים של עובדי התעשייה, או קו העימות בצפון, ובטח לא ניסיונות ההפחדה המלאכותיים של העיתונות המגויסת.

אנבידיה היא בהחלט דוגמה בולטת, אבל לא יחידה. המשקיעים הרציניים לא מתרשמים ממה שכתוב בעיתון. הם בודקים את השטח ומתרשמים ממראה עיניהם בלי שיתווכו להם את המציאות. כדאי שכולנו ננהג כך. יש סיבה לאופטימיות.