גל של אופטימיות שוטף את שוק ההון הישראלי, לאחר שהמדדים המובילים בבורסה המקומית טיפסו מתחילת השנה ביותר מ־20%, ולא בכדי. המכה האנושה שהנחיתה ישראל על איראן וגרורותיה, תוך שימוש ביכולות מדהימות, מעוררת השתאות ברחבי העולם. הדיבורים על סדר עולמי חדש במזרח התיכון, עידן של רגיעה והרחבת הסכמי אברהם, מאותתים על פוטנציאל אדיר לתעשייה הישראלית, ובראשה התעשייה הביטחונית.
כזכור, הצרפתים עשו לנו תרגיל מלוכלך בתערוכת הנשק הגדולה "יורוסאטורי" שהתקיימה בפריז באמצע החודש הקודם, וחסמו את הביתנים הישראליים. אבל באופן פרדוקסלי, המשבר הזה היווה כנראה נקודת חיזוק נוספת. באחד הממים הוויראליים שהתפשטו ברשת נראים הביתנים הישראליים שנחסמו בקיר שחור, כשעל הקיר מתנוסס הכיתוב: "התצוגה עברה לשמי איראן". תכלס.
והתוצאות בהחלט מורגשות. אם נבחן את צבר ההזמנות המשותף של שלוש החברות הביטחוניות הגדולות בישראל – אלביט, התעשייה האווירית ורפאל – נגלה שיחד, נכון לרבעון הראשון של 2025, הוא מסתכם בכ־70 מיליארד דולר (כ־240 מיליארד שקל). רק לשם המחשה, המשמעות היא שגם אם בשנים הקרובות לא תהיה אפילו הזמנה חדשה אחת, עדיין מובטחת לתעשייה עבודה מלאה לארבע־חמש שנים. בפועל, ההזמנות הללו רק ילכו ויגדלו.
הכי מעניין

| צילום: סטודיו מקור ראשון
הפוטנציאל של התעשייה הביטחונית הוא נדבך מרכזי וחשוב בעתידה של כלכלת ישראל, אך בהחלט לא יחיד. תעשיית ההייטק, הסייבר, מערכות מים וחקלאות, אנרגיה ותשתיות ואפילו התעופה האזרחית –בכל התחומים האלה לישראל יש המון מה להציע בעידן של שלום, הסכמים ושיתופי פעולה, ופוטנציאל התפתחות גדול בשלל תחומים.
התחושות הללו מקבלות ביטוי גם בהתחזקות השקל והיחלשות המטבעות הזרים מולו, בעיקר היחלשות הדולר. מתחילת השנה השקל התחזק ב־7% מול הדולר. המצב הזה ממתן את האינפלציה, וצפוי לזרז גם הורדת ריבית במשק. זו בהחלט בשורה לציבור הישראלי – גם הקלה בכיס וירידת מחירים, וגם ירידה בריבית על ההלוואות ובראשן המשכנתא. חלק מהאנליסטים מעריכים כי הורדת ריבית צפויה כבר בהחלטת הריבית הקרובה, בתחילת יולי. על הדרך, הורדת ריבית נותנת לרוב תמריץ נוסף לשוק המניות.
כאמור, הפוטנציאל האדיר הזה בתחומים רבים כל־כך נותן את אותותיו הראשונים בבורסה הישראלית. כמובן, איש לא יודע לנבא מה תניב הבורסה בתקופה הקרובה ובשנים הקרובות, אבל גם אם רק חלק מהפוטנציאל הגדול יתממש, יש לבורסה הרבה סיבות לעלות. ההבנה הזו כבר ניכרת בשטח. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, מתחילת השנה ועד סוף חודש מאי רכשו משקיעים זרים ניירות ערך בבורסה בתל־אביב בהיקף יוצא דופן של יותר מ־9 מיליארד שקל (והמספר הזה עדיין לא כולל את חודש יוני). זווית נוספת שמבטאת את גל הגאות בבורסה המקומית, היא הגיוסים הרבים שנרשמו בקרנות העוקבות אחרי מדדי הבורסה. בכל שנת 2024 גייסו מדדים אלו מיליארד שקל, לאחר שבשנת 2023 הם גייסו כ־400 מיליון שקל בלבד. והנה כעת, בתוך חצי שנה בלבד, מתחילת 2025 ועד סוף יוני, המשקיעים כבר הכניסו סכום של 6 מיליארד שקל, נתון שיא שלא נראה מעולם.
חוכמת הפיזור
דווקא לאור האופנסיבה של הבורסה הישראלית, חשוב להתעכב על נקודה מהותית בהעדפות ההשקעה שהשתרשו כאן בשנים האחרונות. לפני כמה חודשים סיפר לי חבר שצבר עד כה בקרן הפנסיה שלו יותר ממיליון שקל, כי בעקבות המלצות שונות שנחשף להן – אם זה בסרטונים ביוטיוב, בספר שקרא, או המלצות ממכרים "יודעי דבר" – הוא השתכנע לשים את כל כספי הפנסיה שלו במסלול העוקב אחר מדד S&P 500 האמריקני. מתברר שלא רק את הפנסיה הוא שם במדד הזה, אלא כמעט את כל החסכונות שלו – קרנות ההשתלמות וקופות גמל להשקעה.
הוא לא היחיד כמובן. בשנים האחרונות הרבה מאוד ישראלים הסיטו את כספי החסכונות שלהם למדד האמריקני, לאור תשואות מרשימות בעבר. "מומחים" הסבירו בצורה מלומדת מדוע זה הדבר הנכון לעשות בצורה גורפת, תוך שהם נשענים על הנמנום שאפף את הבורסה המקומית בחלק מהשנים הקודמות, לעומת הזינוק בבורסה האמריקנית. אבל בלהט הדברים הם שכחו את אחד מכללי הברזל בהשקעה: פיזור וגיוון (ועם כל הכבוד ל־500 החברות האמריקניות הנסחרות במדד S&P, זה עדיין לא נקרא פיזור אמיתי).
אבל זו לא הבעיה היחידה. אותם "מומחים" לא שיקפו מספיק את משמעות החשיפה למטבע, שכן היצמדות ל־ S&P היא גם היצמדות לדולר. כשהדולר נחלש, התשואה של המדד נשחקת. במציאות כזו, גם אם מדד S&P עלה ב־10% אבל הדולר נחלש ב־6%, זה אומר שהתשואה שעשינו עומדת על 4% בלבד. אם נסתכל על חצי השנה האחרונה – המדד האמריקני רשם תשואה של קצת יותר מ־5%, אבל נחלש מול השקל בכ־7%. זה אומר שהמשקיעים במסלול זה הניבו בפועל מתחילת השנה תשואה שלילית. בזמן הזה, מדד תל־אביב 35 רשם זינוק של כ־22%.
מה ההיגיון בכך שאדם שחוסך את כספו לפנסיה כדי שיוכל להשתמש בו לרכישת מוצרים ושירותים בשקלים כאן בארץ הקודש, יצמיד אותו לדולר? שוב, הגיוני לחשוף חלק מסוים מהחיסכון גם למטבע זר לצורך הגיוון, אבל בטח לא את כל הכסף. אולי הספקנו לשכוח בגלל המלחמה, אבל רק לפני כשנתיים וחצי היינו בתקופה ממושכת שבה הדולר הגיע לשפל ונשק ל־3 שקלים. האם אנחנו בדרך לשם שוב?
נכון, הבורסה הישראלית פיגרה בשנים האחרונות אחרי הבורסות מעבר לים, ונכון, המדד העוקב אחר 500 החברות הגדולות הנסחרות בארה"ב הוכיח את עצמו לאורך זמן. אבל המגמות הללו יכולות להשתנות, וכך גם המטבע הישראלי, שחוזר להתחזק. אם אכן אנחנו בפתחו של עידן גאות לשוק הישראלי שיימשך שנים, מי שייצמד באופן טוטאלי למדדים האמריקניים עלול להרוויח פחות. בדיוק מהסיבה הזו יש חשיבות לאלמנט הפיזור. ה־S&P הוא מדד חשוב ובעל פוטנציאל, ובהחלט ראוי שחלק מהחסכונות יהיו חשופים אליו, אבל בטח לא כל כספי החסכונות שלנו.
אין לראות באמור המלצה להשקעה או לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון