רחובות שלמים הפכו לשדות חורבן, מבנים קרסו, ויישובים שלמים נושאים את צלקות הקרבות - המלחמה מול איראן שינתה את פני המדינה. בעיצומו של עימות שלא נראה כמותו, התמונות הקשות שמגיעות מכל רחבי הארץ משקפות את עוצמת ההרס ואת המחיר הכבד שמשלמים אזרחים מן השורה. תמונות שמעוררות שאלות רבות שעדיין נותרו ללא מענה: איך נעשה אומדן הנזקים בשטח? מה העלות המשוערת? מי אמור לממן את השיקום? איך הרשויות מתמודדות עם פינוי משפחות שבתיהן נפגעו?
"המדינה לא הייתה ערוכה למלחמה זו", טוען אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים ברשויות המקומיות, בריאיון למקור ראשון. "אף משרד ממשלתי לא באמת הבין את היקף הנזקים שנגרמים כתוצאה מנפילה כזאת או אחרת, והמשמעות היא שמס רכוש בקריסה. משרדי הממשלה עסוקים כרגע באיסוף נתונים, כשבפועל מי שנותן להם את כל המידע הן הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא זו שנמצאת בשטח, שנגישה לתושבים, שנותנת את הסיוע הראשוני".
לדברי יו"ר איגוד הגזברים, תגובת הממשלה לתושבים איטית ולוקה בחסר. "פעם אחר פעם אנחנו מגלים שהרשויות המקומיות הן נחשון בן עמינדב, הפורצות את הדרך לממשלה. זה בא לידי ביטוי בקורונה, זה בא לידי ביטוי בשבעה באוקטובר, וזה בא לידי ביטוי עכשיו במלחמה מול איראן", הוא מבקש להדגיש. "כשטיל נופל ופוגע, מי נמצא שם? מי עוזר לאנשים בהלם שבכוחותיהם האחרונים מנסים לצאת מהבית, לפעמים עם פיג'מה ובלי נעליים. מי נותן את העזרה הראשונה? הרשות המקומית".
הכי מעניין
נזקי פגיעת הטיל האיראני בחולון, 19.6.25 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
דגל ישראל נתלה על הבניין שנפגע מטיל בפתח תקווה | צילום: אורטל בר טוב
זירת הפגיעה בבאר שבע | צילום: דוברות כבאות
זירת הפגיעה בבאר שבע | צילום: זאב דיקמן
פגיעת טיל בליסטי איראני בחולון, 19.6.25 | צילום: גילי יערי, פלאש 90
הביקורת שברדוגו מותח כלפי הממשלה נובעת, לטענתו, מתפיסה בירוקרטית ולא יעילה המובילה לכשלים בהתנהלות. "צריך לדעת להפריד בין אירוע לאירוע", הוא מסביר. "יש בית שקרס ויש בית שבו צריך רק לתקן את החלון. אי אפשר להתייחס אליהם באותו האופן, אבל בשני המקרים, הביורוקרטיה מורכבת ומסובכת מאוד. בעיניי, בשלב הזה, תפקידה של הממשלה להפוך את התהליכים להרבה יותר פשוטים וזריזים. אם אדם צריך לתקן את החלון, שיתקן את החלון, יביא חשבונית ויגמור את הסיפור".
בעיני ברדוגו, על המדינה לטפל במהירות בנזקים המינוריים, כדי לפנות משאבים וזמן לטיפול בנזקים החמורים והמשמעותיים יותר. "צריך לתת לתושבים את האפשרות לשוב לבתיהם מבלי לפנות אותם", הוא מוסיף. "חבל להעביר משפחה שלמה למלון בגלל חלון שבור". באשר למשרדים הממשלתיים שאמורים לטפל בנזקים המדוברים, תשובתו נחרצת. "הראשון מבניהם, או אולי הנגיש ביותר, הוא משרד הפנים - המשמש ביו היתר כרגולטור של הרשויות המקומיות".
מה זה אומר בפועל? פשוט. "אם אני רשות חזקה, כמו תל אביב, כנראה שאני יודע להסתדר לבד", משיב אריה ברדוגו. "במקרה הזה, ראש העיר יכול לבוא לתושבים ולומר - 'חבר'ה, עליי, הכול בסדר, לכו תשפצו את הבתים, אני אעביר את זה במועצה והכול יהיה בסדר'. מנגד, אם אני יישוב חלש, כנראה שאין לי את האפשרות הזאת. אין לי את המקורות. יש לי קושי בתזרים. כל יישוב כזה חייב את הסיוע הראשוני של משרד הפנים, שאם הוא לא בא ונותן חצי מיליון, מיליון, שתי מיליון שקלים כדי להתמודד עם המצב שנוצר, היישוב פשוט לא יצליח להתמודד".
עוד כתבות בנושא
במילים אחרות, לטענת ברדוגו, תפקידה של הממשלה הוא להעביר כספים לרשויות המקומיות במצוקה, ורק אחרי להתחשבן. דבר שכנון להיום, ככל הנראה, לא קורה. "רשות המסים ומס הרכוש משתדלים לתת מענה, אבל הם לא מסוגלים לתת מענה מיידי", ממשיך יו"ר איגוד הגזברים. "התוצאה היא שאותם הבתים שאפשר להתחיל לשפץ אותם, תקועים. חבל, כי מעבר לסוגיה הפרקטית והלוגיסטית, שיפוץ הבתים גם נותנים חוסן לתושבים. זה משדבר להם שהכול בסדר, שלא קרה כלום. שגם אם משהו נשבר או נהרס, המדינה מיד דואגת לתקן ולבנות מחדש".
במציאות הנוכחית, התהליכים ארוכים ואיטיים מאוד. "יכול מאוד להיות שאם המדינה הייתה שופכת קצת כסף בלי ביורוקרטיה, הדברים היו נעשים בצורה טובה יותר", משער ברדוגו. "בממשלה עדיין קיים חשש שבצד השני ירמו קצת. שפתאום התושבים יחליפו חלון שלא באמת נשבר. ובכן, יכול להיות. בקצה יש כאלה שלא תמיד דוברי אמת, אבל מדובר ממש בשוליים. הרוב בסדר, הרוב ענייני. לכן אני אומר - תזרזו את התהליכים, תקדמו אותם, תהפכו אותם לפשוטים ונגישים יותר, אל תדרשו נתונים כל הזמן. תעזרו לנו. גם אם אתם לא מאמינים לנו, תנו לנו מקדמה. תנו לנו את אפשרות לצוף. בסוף נתחשבן".
"קשה מאוד לאמוד את הנזקים בשטח - מדובר במיליארדים. האם עשרות או יותר, אי אפשר לדעת"
בפועל, מה שקורה היום בשטח? האזרחים קודם משלמים על הנזקים ואז מקבלים החזר?
"כן. בעיקרון היום יש מהנדס שאמור לעבור בית־בית ולוודא האם הבית ראוי לשיפוץ או לא ראוי. אם הבית ראוי, השאלה היא מה היקף הנזק. כך מגיע שמאי, נציג של מס רכוש, שמגדיר את היקף הנזק. זה אומר שעשרות אם לא מאות איש צריכים להשתתף באירוע, כאשר חלקם בכלל לא יכולים להגיע כי הם מפונים. כאמור, התהליכים האלה, בגלל ההיקפים הגדולים, איטיים מאוד".
מה הצפייה שלך מהממשלה?
"שהיא תהיה כמה שיותר רגישה כלפי אזרחיה. הרי מדובר באנשים שעברו טראומה, שהבית שלהם נהרס, כל הזיכרונות שלהם נעלמו. ייתכן גם והם פצועים, או שאיבדו חלק מהמשפחה. כן, הרגישות צריכה להיות בסף הגבוה ביותר שיש. אי אפשר להטריח אותם כל היום במילוי טפסים".
נכון להיום, מי דואג למפונים?
"חלק מהמפונים הולכים למשפחות, חלק מוצאים לעצמם פתרונות כאלה ואחרים, וחלק הולכים לבתי מלון. למעשה, בשלב הראשון, אנחנו אלה שמתחייבים כלפי בתי המלון, כי הם דורשים את המעוברות של הרשות המקומית ולנו אין ברירה אלא להתחייב. כאמור, יש תושבים פיג'מה שזקוקים למענה ראשוני מיידי. המשך הטיפול כבר מתקיים מול משרד התיירות, משרד האוצר, רשות המסים וכדומה".
אריה ברדוגו, יו״ר איגוד הגזברים ברשויות המקומיות | צילום: יוסי גם זו לטובה
האם אנחנו יודעים מהי העלות המשוערת של הנזקים?
"קשה מאוד לאמוד את הנזקים בשטח, אבל אם אני לוקח רק את העלות של הבניין החדש בן ה־30 הקומות ו־150 הדירות בתל אביב, שייתכן מאוד שיצטרכו להרוס אותו ולבנות מחדש, נגיע מהר מאוד לסכום של מיליונים ומיליארדים. קשה מאוד לאמוד כרגע כמה מיליארדים, האם עשרות או יותר, אבל ברור שמדובר במיליארדים".
המדינה תוכל לספוג את הנזק הכלכלי האדיר?
"המדינה לא סופגת נזק. מי שסופג את הנזק, אלה התושבים. בסוף הכול חוזר אלינו. אני מתאר לעצמי שהממשלה לקחה בחשבון את עלויות המלחמה, אבל אני גם מאמין שאלו העלויות השוליות. בפועל, העלויות המרכזיות של המלחמה הן עלויות התחמושת, כוח האדם, אנשי המילואים. אין ספק שמדובר בסכומי עתק שהמדינה תטיל עלינו. ואנחנו נקבל את זה באהבה".