דווקא עכשיו, כשנדמה שהמתח הביטחוני מתייצב והוכרזה הפסקת אש, מודל העסקה גמישה הוא צו השעה. הפסקת האש היא לא סוף הסיפור. היא הפוגה זמנית, שברירית, ואיש לא יודע כמה זמן תחזיק. המשק צפוי להיפתח בהדרגה, תחת עננת אי ודאות כלכלית וביטחונית.

הממשלה הודיעה השבוע על הקלות ביציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אך דווקא כעת, חשוב להציע פתרון אחראי, מדויק ויעיל יותר, כזה שימנע הפיכה של עשרות אלפי עובדים למובטלים, ישמור על הקשר בין עובדים למעסיקים ויבטיח למשק חוסן תעסוקתי אמיתי.

המציאות הנוכחית צפויה להוביל לכך שעובדים רבים לא יוכלו לחזור לעבודה מלאה: עסקים ייפתחו מחדש בהדרגה, לא תמיד במתכונת מלאה, חלקם יתמודדו עם ירידה בביקושים ומשפחות רבות עדיין מתמודדות עם אילוצים שמקשים על התחייבות למשרה מלאה. במקום להוציא את כל העובדים שעבודתם מוגבלת לחל"ת, המדינה יכולה לאפשר למעסיקים להעסיק אותם באופן חלקי, בהתאם לצרכים בפועל.

הרעיון פשוט: עבור השעות שבהן העובדים מועסקים, הם יקבלו שכר מלא. עבור השעות שבהן אינם מועסקים, המדינה תשלים את ההכנסה באמצעות דמי אבטלה חלקיים. כך תישמר הרציפות התעסוקתית, המשק ימשיך לפעול והפגיעה הכלכלית תצטמצם משמעותית.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, עמותת 121 פנתה שוב ושוב לשרי האוצר והכלכלה בבקשה לאמץ את המודל. העמותה הראתה כיצד מדיניות כזו יכולה לסייע הן לעובדים והן לעסקים בעת חירום, והציגה תחשיבים המראים שאימוץ המתווה יפחית את עלויות הקצבאות בגין חל"ת או פיטורין. משרד הכלכלה אימץ את הרעיון וגיבש תוכנית מפורטת. המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך מחקר תומך, שהראה כי ב-32 מדינות OECD פועלים מנגנונים דומים. אולם, לצערנו, עד כה המדינה עוד לא אימצה את המודל.

החישובים ברורים: המדינה תחסוך אלפי שקלים לעובד בחודש בהשוואה לתשלום דמי אבטלה מלאים. מעבר לחיסכון הכספי, יש כאן ערך אדיר בשמירה על מרקם העבודה. עובד שנשאר בקשר עם מקום העבודה, גם אם בהיקף מופחת, שומר על כישוריו, על הביטחון העצמי שלו ועל היכולת לחזור במהירות לתפקוד מלא כשהמצב ישתפר.

המודל מתאים במיוחד למציאות הנוכחית. מעסיקים רבים רוצים להמשיך לפעול, אך לא יכולים להעסיק את כל העובדים במשרה מלאה. עובדים רבים רוצים לעבוד, אבל מוגבלים בשעות שיכולים להקדיש. מודל התעסוקה הגמישה מגשר על הפער הזה בצורה אלגנטית ויעילה.

ראינו בשנים האחרונות את ההשלכות הקשות של חל"ת ממושך. הן בקורונה והן במלחמת חרבות ברזל (בעיקר בצפון ובדרום), עובדים מיומנים שעבודתם הופסקה לגמרי התקשו לחזור לשוק העבודה, עסקים התקשו לגייס מחדש כוח אדם איכותי ומשפחות נקלעו למצוקה כלכלית. כל זה היה ניתן למניעה אילו המודל היה מופעל בזמן. בגרמניה, למשל, המודל הציל מיליוני משרות במשבר הפיננסי ב-2008 ואפשר למשק להתאושש במהירות שיא.

המודל גם נותן מענה לקבוצות פגיעות במיוחד כמו עובדים מבוגרים שקשה להם למצוא עבודה חדשה, הורים יחידים שזקוקים לגמישות, אנשים עם מוגבלויות שזקוקים להתאמות. עבורם, האפשרות להישאר במקום העבודה, ולו בהיקף חלקי, היא קריטית.

אנחנו מקווים שהפעם שר האוצר יאמץ את המודל ויאפשר למשק לפעול בצורה יעילה ונכונה יותר במצב החירום המתמשך. הניסיון מלמד שכל יום של עיכוב, כאשר ישנה אי ודאות כלכלית מתמשכת, יתורגם מעשית לאלפי עובדים נוספים שיוצאו לחל"ת, לעסקים שיישארו סגורים ולנזק ארוך טווח למשק.

הכלים קיימים, הניסיון הבינלאומי מוכיח שזה עובד ולמשרד הכלכלה יש תוכנית מפורטת מוכנה. כל שנדרש הוא החלטה מהירה להפעיל את מודל התעסוקה הגמישה עכשיו, למען העובדים, המעסיקים ועתידו של המשק הישראלי.