הקרנות מול הבנקים: צעד מבורך אבל רק אחד

יש לכם עשרת אלפים שקל זמינים שתצטרכו אותם רק בעוד חודש או חודשיים. מה הריבית שתקבלו אם תפקידו אותם בפיקדון בבנק? הריבית הממוצעת בבנקים לתקופה זו עומדת על פחות מ־2% (בחישוב שנתי). למעט קומץ מבצעי שיווק פה ושם שמציעים ריבית נאה, אם תרצו לקבל הצעה אטרקטיבית מהבנק תצטרכו סכום גבוה בהרבה ונכונות להפקיד את הכסף לזמן ממושך יותר, ללא יכולת למשוך את הכסף עד מועד הפירעון.

אכן, לפיקדון הבנקאי הסולידי יש חלופה: קרן כספית שקלית. היתרון הגדול של הקרן הכספית הוא הריבית הגבוהה יחסית שהיא מציעה (סביב 4.3% בשנה שחלפה). לא צריך 100 אלף שקל כדי לקבל ריבית אטרקטיבית; גם 5,000 שקלים ואפילו פחות יספקו ריבית גבוהה בהרבה ממה שמציעים רוב מוחלט של הפיקדונות הבנקאיים. יתרון נוסף הוא הנזילות: אין צורך לחכות שנה, חודש ואפילו שבוע – ניתן למשוך את הכסף כמעט מדי יום.

לקרן יש גם יתרונות במיסוי, בהשוואה להשקעות אחרות בשוק ההון ואפילו ביחס לפיקדון הבנקאי. פיקדון רגיל מחויב במס של 15% מהרווח הנומינלי. כלומר, לא משנה מה מצב האינפלציה, על כל רווח שתצברו תשלמו 15%. לעומת זאת, בקרן כספית שקלית המס עומד על 25% מהרווח הריאלי, כלומר חל מיסוי רק על רווח מעבר לרמת האינפלציה. במילים פשוטות: אם האינפלציה השנתית עומדת על 3.5% (כגון בימים אלו) והקרן הניבה תשואה בשיעור דומה, לא ישולם כלל מס.

עד לפני שלוש שנים הקרנות הללו היו עלומות למדי. אבל הפופולריות הגוברת שלהן, בעיקר על רקע העלאות הריבית, הזניקה אותן מכ־20 מיליארד שקל שהיו בהן בשנת 2022, ליותר מ־160 מיליארד שקל שמופקדים בהן כיום. אבל עם כל הכבוד לגידול בהפקדות, זה עדיין חלק קטן מאוד ביחס למאות המיליארדים שנמצאים בפיקדונות ומקבלים ריבית נמוכה, ועוד כ־300 מיליארד ששוכבים בעו"ש בלי לקבל ריבית כלל.

בשורה התחתונה, הציבור לא מספיק מודע לקיומן של הקרנות הללו. מה הסיבה? לבנקים יש פחות אינטרס לשווק אותן, משום שהן מציבות תחרות לפיקדון הבנקאי, וגם התגמול שהבנקים מקבלים בגינן אפסי. חִשבו על כך שעל פיקדון שלקוח מפקיד, הבנק נותן לו לצורך הדוגמה 3%, אבל את הכסף הזה הבנק מלווה לאדם אחר ב־10%, כלומר משאיר אצלו בכיס 7%. לעומת זאת, בקרן כספית הבנק צריך להסתפק בדמי הפצה שעומדים על 0.1% בלבד. אז מה באמת הוא יעדיף לשווק?

נחזור תכף לבעיה הזו, אבל הנה עוד אחת: הקושי להשוות את הקרנות הכספיות לפיקדונות. בפיקדון אנחנו יודעים מראש לאיזו תקופה אנו מפקידים – פיקדון יומי, לחודש, חודשיים, חצי שנה וכן הלאה – ובהתאם, מה הריבית שנקבל בסוף התקופה. בקרנות הכספיות התשואה אינה ידועה מראש. לחלק מהמשקיעים זה אולי לא מפריע, העיקר שהכסף נזיל והריבית טובה, אבל אחרים רוצים לדעת מראש מה תהיה התשואה, בדיוק כמו בפיקדון.

לפחות הבעיה הזו צפויה להיפתר בקרוב. רשות ניירות ערך אישרה השבוע השקת קרן כספית ראשונה מסוגה, שמטרתה להתחרות בפיקדונות הבנקאיים קצרי הטווח. הקרן החדשה, המכונה "קרן כספית מתחדשת", שונה מהקרנות הכספיות הרגילות בכך שהיא מאפשרת למשקיע לבחור מראש את תקופת ההשקעה וכך לדעת מראש את התשואה שצפויה לו. במהלך השבועות הקרובים צפויים כמה בתי השקעות להשיק קרנות מהסוג הזה, במקביל לקרנות הכספיות "הרגילות".

בשלב הבא, הצפוי להיות בחודש אוקטובר, יידרשו הבנקים גם להציג את נתוני הקרנות הכספיות במקביל לפיקדונות, באותו מסך. במצב הנוכחי, לקוח שמעוניין לקבל מידע על קרן כספית צריך להיכנס לממשק של תיק ההשקעות שלו ולחפש שם את הנתונים, מה שכמובן הופך את העניין להרבה פחות נגיש ואפקטיבי. החל מאוקטובר יידרשו הבנקים להציג את המידע על הקרנות לצד המידע על הפיקדונות, תחת הכותרת "מוצרי שוק הכסף". כך ניתן יהיה לראות הכול במבט אחד, באופן שיקל על בחירת המוצר המשתלם ביותר.

זהו צעד מבורך שיחזק את השקיפות וינגיש את מגוון האפשרויות. אלא שכאן אנחנו חוזרים לבעיה הקודמת והעיקרית – לבנק אין שום אינטרס לקדם את הקרנות הכספיות, או לפחות להציע אותן בצורה שווה והוגנת כאלטרנטיבה לפיקדונות. שיקוף המידע הוא חשוב, אבל נגישות שווה ומלאה תהיה כאשר גם ביצוע הפעולה להפקדת הכספים יהיה קל ופשוט כמו בפיקדון.

כיום, רכישה של קרן כספית חוסה תחת הכותרת "השקעות" וכפופה לרגולציה תואמת ולפרוצדורת הצטרפות שונה. שינוי אמיתי יחול רק כאשר הקרנות יהפכו למוצר מדף אלטרנטיבי ונגיש בדיוק באותה מידה כמו הפיקדון הבנקאי, וכאשר כל אחד יוכל בלחיצת כפתור להפקיד את הכסף היכן שנראה לו הכי מתאים. אגב, במציאות כזו כולנו נחזה בפלא: הריבית על הפיקדונות בבנקים תעלה לפתע, לאחר שתחלחל אצלם ההבנה שהם בתחרות אמיתית על המוצרים שלהם.

כדי שכל זה יקרה חייבים לשנות בהקדם את הרגולציה הקיימת: להוציא את הקרנות הכספיות מהכללים הנוגעים לשאר ההשקעות, ולאפשר יכולת רכישה שלהן בקלות ובלי מגבלות.

תיאום עמדות

עם כל הכבוד לגידול המתמשך במספר כלי הרכב החשמליים בישראל, נושא הטעינה עדיין מהווה אתגר משמעותי, והישראלים לא השתחררו מ"חרדת הטווח" שאופפת את הרכבים הללו. לפחות על פי ההצהרות, מדיניות הממשלה היא לקדם את השוק הזה (אף שלעיתים היא פועלת בדיוק ההפך). השבוע פרסם משרד האנרגיה טיוטת הוראות שנועדה להקים ממשק מרכזי למיפוי עמדות הטעינה בישראל.

האמת, יש כבר מאגר כזה. בספטמבר 2022 השיק המשרד מאגר מידע של עמדות הטענה לרכבים חשמליים עבור ציבור הנהגים. מפת המאגר מנוהלת על ידי חברת סלוצ'ארג', ונגישה לציבור באתר ובאפליקציה. אלא שהפעם לא מדובר בצעד וולונטרי שכולל רק חלק מהחברות. כל חברות טעינת הרכב והספקים השונים יחויבו לדווח על כל עמדות הטעינה הציבוריות.

נוסף על כך, הכוונה היא לא רק לספק מידע על מקום העמדה, אלא לדווח בזמן אמת נתונים כגון אם היא פנויה, מה מחיר הטעינה ועוד. "מטרת התקנות המוצעות היא להסדיר שיתוף מידע בין השחקנים במשק, לייצר ממשק למידע בזמן אמת אודות עמדות טעינה חשמליות, להקלה על שימוש ברכב חשמלי", כותבים במשרד האנרגיה. עוד צעד בכיוון הנכון.