כולנו מכירים את האפשרות לפרוס את הרכישה לתשלומים בכרטיס האשראי. בחלק מהמקרים פריסה כזו ניתנת ללא תשלום ריבית, ובמקרים אחרים האפשרות לפרוס את החוב ניתנת תמורת תוספת ריבית. אנחנו הישראלים רגילים לאופציה הזו בכרטיס האשראי כבר עשרות שנים, אך במקומות אחרים בעולם כרטיסי אשראי אינם מציעים בהכרח אפשרות של פריסת חיוב לתשלומים, ודאי לא בחינם.

למעשה מדובר בשני שירותים שונים – כרטיס המשמש כאמצעי תשלום, והלוואה הנלקחת מגוף פיננסי (בנק או חברת אשראי חוץ־בנקאית) ומוחזרת במשך כמה חודשים. הלוואה כזו ניתנת לא רק על ידי חברת כרטיסי האשראי או הבנק. בזירה הזו יש שחקנים נוספים, חוץ־בנקאיים, שמתמחים במתן הלוואות צרכניות. אחד הטרנדים שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות בענף הקמעונאות האמריקני הוא ה־BNPL, ראשי התיבות של Buy Now, Pay Later, או בעברית: "קנה עכשיו, שלם אחר כך". המונח הזה מתאר חברות המתמחות במתן אשראי ופריסת החוב, שמאפשרות ללקוח לרכוש מוצר תוך מתן הלוואה מיידית בנקודת המכירה עצמה. הן גובות את הריבית מהלקוח, וזו נקבעת בהתאם לבדיקת איתנותו הפיננסית.

מה חדשני בזה? בניגוד לאפשרות התשלומים ה"רגילה", ההלוואה מוצעת פה בעמדת המכירה – הפיזית או הווירטואלית (באתר הסחר) במסגרת שיתוף פעולה של העסק עם החברה הפיננסית. אחרי שבחרתם מוצ, תבחרו איך אתם רוצים לשלם, והחברות הללו ידאגו שזה יהיה לכם הכי נוח. אשראי שנלקח במסגרת BNPL זו הלוואה שנלקחת מחוץ למסגרת כרטיס האשראי. כלומר, העסקה אינה תופסת מקום במסגרת של הלקוח, ולכן אינה תלויה במצב המינוס בבנק או בהיקף הרכישות שכבר ביצעתם בכרטיס.

לבתי העסק יש תמריץ לשתף פעולה עם חברות כאלו, מכיוון שהן משלמות להם את מחיר המוצר באופן מיידי, ואחר כך גובות את התשלומים מהלקוח – זאת בניגוד לחברת כרטיסי האשראי, שלרוב מעבירה את הסכום לעסק לפי קצב התשלומים של הלקוח, בהתאם לתנאי העסקה. לפעמים חברות המימון גם מצ'פרות את בית העסק בגין כל עסקת תשלומים כזו. בנוסף, הסיכון בעסקה, ככל שהוא קיים, מוטל על כתפיה של חברת ה־BNPL ולא על בית העסק.

השוק הזה צבר תאוצה בעולם במהלך משבר הקורונה. רבים נאלצו או העדיפו אז לרכוש אונליין, לא לכולם הייתה יכולת לשלם מיידית את כל הסכום, והאפשרויות השונות לדחיית החוב ופריסתו פרחו והתרחבו. עד כמה התחום הזה התפתח אפשר לראות מההיקפים ההולכים וגדלים בעולם. בשנת 2019 למשל, היקפי הרכישות בפורמט הזה עמדו על קצת יותר מ־50 מיליארד דולר. ארבע שנים אחר כך, בשנת 2023, ההיקפים הגיעו כבר לכ־360 מיליארד דולר, ובשנה שחלפה ההערכות מדברות על קרוב ל־500 מיליארד דולר.

במקביל למגמה העולמית, צורת האשראי הזו מתפתחת גם אצלנו בישראל, אם כי נכון להיום ההיקף שלה עדיין קטן מאוד ביחס לסך האשראי הצרכני. כאמור, החנות הווירטואלית או בית העסק אינם מסתפקים רק בהצעת מוצר או שירות, אלא שואפים להיות מקום שמספק הצעת הלוואה בעבור אותו מוצר, וממשק להעברת הכסף באופן מיידי. השיטה הזו מוצעת בשלל מקומות – מחנויות רהיטים ומגרשי מכירת מכוניות, ועד אתרים לרכישת אביזרי ספורט או רופא השיניים.

אצבע קלה

אין ספק שיש פה יתרונות לבתי העסק, אך האם מדובר בבשורה חיובית גם לציבור הצרכנים? קנייה בתשלומים עשויה להיות נוחה יותר למי שמתקשה לשלם את מלוא הסכום בבת אחת, אבל לנוחות הזו יש כמובן מחיר, שלעיתים נסתר מעין הקונה. פריסה לתשלומים כרוכה כאמור בתשלום ריבית. הריבית הממוצעת כיום נעה סביב 15% – מחיר לא זול בכלל, ובמקרים רבים הוא גבוה אף יותר. האם הלקוחות מודעים די הצורך למשמעות הפריסה ולמחיר שלה? האם בתי העסק וחברות המימון מספקים גילוי נאות כנדרש? זהו אתגר לכל צרכן, אבל החשש העיקרי הוא בנוגע ללקוחות צעירים, שלא תמיד מבינים את המשמעויות של דחיית תשלומים, או לאוכלוסיות כגון קשישים ועולים חדשים, שיתקשו אולי להבין את מכלול הפרטים.

בכלל, סביב העסקאות הללו יש יותר מדי אי־בהירות שעלולה לפגוע בצרכנים. למעשה, עסקת BNPL כוללת שתי עסקאות נפרדות: הראשונה היא קניית המוצר או השירות מול בית העסק, והשנייה היא לקיחת הלוואה מגוף חיצוני. כעת, מה קורה אם לקוח התחרט וביטל את הרכישה? האם הוא מחויב להמשיך לשלם על ההלוואה?

את הבעייתיות הזו מבינים גם בגופים המפקחים. לפני שבועיים פרסמה רשות שוק ההון, המפקחת גם על נותני שירותים פיננסיים, טיוטת הוראות חדשה. "האשראי הזמין מגדיל את היצע האשראי עבור משקי הבית, ובכך תורם לתחרות בין נותני האשראי לטובת כלל הציבור. עם זאת, בצד התועלת האמורה, נדרש גילוי מוגבר בנוגע למאפייני העסקה", מבהירים ברשות.

על פי ההוראות החדשות המפורטות בטיוטה, ביטול עסקת הרכישה יגרור אוטומטית גם את ביטול ההלוואה ללא עמלות, תוך ארבעה ימי עסקים. בנוסף, ספקי האשראי יידרשו לוודא שהלקוחות מבינים את מהות ההלוואה. כך למשל, בהלוואות מעל 5,000 שקל או במקרה של אזרחים ותיקים ועולים חדשים, תוטל חובה ליצור קשר ישיר עם הלקוח תוך שלושה ימים ולקבל אישור מפורש. מעבר לכך, הרשות מחייבת את הגופים המלווים להציג באתר ייעודי את פרטי ההלוואה: יתרה, תשלומים, ריבית ומסמכים. זאת אם תקופת ההחזר חורגת משלושה חודשים.

עוד קובעת הטיוטה, כי הגוף המממן לא יוכל להתקשר עם בית עסק מבלי לבדוק לעומק את האיתנות הפיננסית שלו והאם הוא עומד בהתחייבויותיו כלפי לקוחות. הדרישה הזו אמורה להוציא מהמשחק עסקים בעייתיים.

מדובר כאמור בטיוטה ראשונית שעוד יחלוף זמן עד כניסתה לתוקף, וחלק מסעיפיה עשויים כמובן להשתנות. בינתיים, כדאי להיות זהירים. גם אם מוצעת לכם אפשרות תשלום נוחה יותר, חשוב לוודא שאתם מבינים את מהות העסקה ואת פרטיה. בכלל, הנוחות והזמינות הזו עלולה להביא לאצבע קלה על ההדק, לעודד רכישות גם כשהן לא באמת נצרכות וגם כשהן יקרות. עצם הנוחות שבפריסת התשלומים עלולה לגרום לקונה להעדיף את המסלול הזה גם כשהסכום נמוך יחסית, מבלי שיש סיבה להעשיר את אותן חברות מימון בסכומי הריבית שנבלעת בתשלומים החודשיים. גם בלי קשר להתפתחויות בענף התשלומים, קניית יתר וכניסה לחובות הם הרגלים מגונים שכדאי להימנע מהם.