הילד שלא נולד: המחיר הכלכלי והחברתי של משבר הילודה ביפן

יפן מתכווצת – לאט, אבל בקצב קבוע

בשנת 2023 נרשמו ביפן רק 727,277 לידות. זהו המספר הנמוך ביותר מאז החלו הרישומים בשנת 1899. לשם השוואה, ב-1973, רק 50 שנה קודם לכן, נולדו במדינה יותר משני מיליון תינוקות. זו לא ירידה זמנית, אלא מגמה מתמשכת. באותה שנה מתו ביפן כ-1.57 מיליון בני אדם. המשמעות: אוכלוסיית יפן קטנה בכ-850,000 איש בשנה אחת בלבד.

שיעור הפריון ביפן עומד כיום על 1.2 בלבד, הרבה מתחת לרף היציבות הדמוגרפית העומד על 2.1. משרד הבריאות היפני כבר הכריז כי "הצמיחה הטבעית הסתיימה". המומחה הדמוגרפי הירוייקי נוגוצ'י כינה זאת "האצה שקטה לעבר הכחדה".

השלכות כלכליות: פחות ילדים = פחות מדינה

המשבר הדמוגרפי לא מאיים רק על הסבים שלא יהיו, אלא על עצם תפקוד המדינה. כיום, כ-30% מהאוכלוסייה ביפן הם בני 65 ומעלה. זהו השיעור הגבוה בעולם. כלכלית, המשמעות ברורה: פחות עובדים, יותר נתמכים ופחות פעילות כלכלית.

לפי מחקר של Nippon Foundation, כל ילד שלא נולד מביא לאובדן פוטנציאלי של כ-80 מיליון ין בתוצר מצטבר לאורך חייו (כ-2 מיליון שקלים). במונחים לאומיים, כשמדינה "מאבדת" מאות אלפי ילדים פוטנציאליים מדי שנה, מדובר באובדן של עשרות מיליארדי דולרים מהתמ"ג העתידי.

נתון דרמטי נוסף הוא שבשנת 1995 עמד מספר העובדים הפעילים (בני 15–64) במדינה על כ-87 מיליון. עד שנת 2025, המספר צפוי לרדת ל-70 מיליון, וב-2050 לפחות מ-60 מיליון. המדינה תאלץ לממן מערכת בריאות, פנסיות ורווחה עם הרבה פחות הכנסות ממסים.

לא מדובר בגירעון תיאורטי. כבר היום יחס החוב לתמ"ג של יפן הוא הגבוה בעולם המפותח – יותר מ-260%. הירידה במספר המשלמים תוביל להעמקה של החוב או לקיצוץ בכוח אדם ציבורי ושירותים קריטיים.

נקודת האל-חזור: האם היא כבר מאחורינו?

הממשלה היפנית ניסתה, ועדיין מנסה, לעודד ילודה. היא מציעה סובסידיות לגני ילדים, תמריצים כלכליים, שבוע עבודה מקוצר לזוגות צעירים ואפילו אפליקציית היכרויות רשמית שפותחה על ידי עיריית טוקיו. ובכל זאת, הגרף ממשיך לרדת.

הבעיה אינה רק כלכלית, אלא תרבותית. החברה היפנית לא מעודדת נישואין בגיל צעיר, ומציבה בפני נשים דילמה כמעט בלתי אפשרית בין קריירה לאימהות. לפי סקר ממשלתי, יותר מ-40% מהגברים היפנים בגילאי 18–34 לא נמצאים בזוגיות כלל. רבים מהם מצהירים בפשטות: "אין לי זמן וכסף לילדים".

הבעיה לא עוצרת ביפן: זה המצב בשאר העולם

כל עוד לא מתבצע שינוי עומק חברתי, ולא רק פוליטי, יש מומחים שסבורים שנקודת האל-חזור כבר כאן. כשהרגלי החברה מתייצבים סביב אי-רבייה, קשה מאוד להפוך את המגמה.

מדינות רבות בעולם המפותח הולכות בעקבות יפן. קוריאה הדרומית, למשל, חצתה קו אדום חדש. ב-2023 שיעור הפריון בה ירד ל-0.72 - הנתון הנמוך ביותר שנמדד אי פעם בעולם. גם טאיוואן, סינגפור, איטליה, ספרד וגרמניה נמצאות בירידה חדה בילודה.

ומה אצלנו?

לפי דוח של ה-OECD, מתוך 38 מדינות החברות בארגון, 33 מדינות מדווחות על שיעורי פריון נמוכים מ־2.1. כלומר, על אוכלוסייה שצפויה להתכווץ. השיעור הממוצע עומד על כ-1.5, והמגמה ברורה.

ישראל ממשיכה להוביל עם שיעור פריון של כ-2.9 – הגבוה ביותר ב-OECD. כלומר, כל אישה בישראל יולדת בממוצע יותר מילד נוסף מאישה באירופה. זהו נתון שמבטיח גידול באוכלוסייה, כוח עבודה חדש ותחזית כלכלית יציבה יותר, לפחות מבחינה דמוגרפית.

הפערים הגלובליים: אפריקה, אסלאם והגירה

בעוד העולם המערבי מתכווץ, מדינות אפריקה ואסיה – ובעיקר מדינות מוסלמיות – ממשיכות להתרבות בקצב גבוה.

למשל:

• בניז'ר יש 6.6 ילדים לאישה
• בסומליה 6.1 ילדים לאישה
• באפגניסטן 4.6 ילדים לאישה
• בעיראק 3.7 ילדים לאישה

גם בקרב קהילות מוסלמיות במערב, שיעורי הפריון גבוהים מהממוצע הכללי. זו לא רק שאלה דמוגרפית, אלא גם פוליטית, כלכלית ותרבותית. אירופה תאלץ, אולי בניגוד לרצונה, להישען יותר על הגירה מאפריקה ומהמזרח התיכון כדי לשמר כוח עבודה. האם היא מוכנה לכך?

יפן היא מדינה עשירה, מסודרת, מתקדמת טכנולוגית, אבל שום רובוט לא יכול להחליף ילד. אם המגמה תימשך, היא תאבד לא רק אוכלוסייה – אלא את הבסיס שיאפשר לה להתקיים כמדינה ריבונית.

סוגייה זו חורגת מתחומם הצר של מספרים, כלכלה או הישרדות גרידא. השאלה הנשאלת היא האם עולם המערב, על ערכיו הדמוקרטיים והליברליים, אכן תופס את היותו הולך ומצטמצם, דמוגרפית והשפעתית? יתרה מכך, האם הנורמות החברתיות, הצדק, המוסר והאתיקה, הנתפסים בעינינו כיום כמובנים מאליהם וכנכונים אוניברסלית, ישמרו על תקפותן בעידן הסדר העולמי החדש, המתהווה לנגד עינינו?

העולם כולו, ובעיקר המדינות המפותחות, חייב להבין שמשבר ילודה הוא לא בעיה של העתיד הרחוק. הוא כבר כאן. הנזקים הכלכליים והחברתיים שלו מוחשיים, מדידים, ולעיתים בלתי הפיכים.

מקורות:

• OECD. "Society at a Glance 2024 - Country Notes: Japan."
  https://www.oecd.org/en/publications/society-at-a-glance-2024-country-notes_fd5558c7-en/japan_277839c8-en.html
• The Times. "Japan accelerating towards extinction, birthrate expert warns."
  https://www.thetimes.co.uk/article/japan-accelerating-towards-extinction-birthrate-expert-warns-g69gs8wr6
• Business Insider. "Tokyo launches dating app to encourage marriages."
  https://www.businessinsider.com/tokyo-government-launching-dating-app-marriage-rates-population-decline-japan-2024-6
• New York Post. "4-day workweek offered to increase birthrate."
  https://nypost.com/2024/12/13/lifestyle/tokyo-offers-4-day-workweeks-to-young-couples-for-extra-time-to-procreate/
• RetireJapan. "The Cost of Children in Japan."
  https://www.retirejapan.com/blog/the-cost-of-children-in-japan/
• Nippon Foundation. "Estimating the Economic Effect of Child Poverty."
  https://en.nippon-foundation.or.jp/news/articles/2015/20151221-20955.html
• World Bank. "Fertility rate, total (births per woman) - OECD members."
  https://data.worldbank.org/indicator/SP.DYN.TFRT.IN?locations=OE
• WorldoStats. "Fertility Rate by Country – 2025."
  https://worldostats.com/country-stats/fertility-rate-by-country/