יש דבר אחד שאי אפשר לקחת מהישראלים: את היכולת לזהות מתי "עובדים עליהם". אנחנו נילחם על עוד שני שקלים במשחת שיניים, נריב עם הקופאית על הנחת מועדון, ונחפש קופון לכל מוצר. אבל דווקא כשזה מגיע להחלטות עם השפעה כלכלית אמיתית – אנחנו נרדמים בשמירה.

דו"ח בנק ישראל לשנת 2024 מגלה נתון עוצר נשימה: הציבור הישראלי מחזיק סכום של כ־500 מיליארד ש"ח בעו"ש ובפיקדונות לא נושאי ריבית. זהו כסף "ישן", כזה ששוכב בחשבון ומאבד מערכו בשקט, בזמן שאנו משלמים עליו ביוקר – פשוט כי לא הזזנו אותו בזמן.

בשנה שבה האינפלציה ממשיכה לכרסם בכוח הקנייה, והשיח על יוקר המחיה מגיע עד הכנסת – ההרגל להשאיר כסף נזיל בעו"ש בלי לבדוק אפשרויות אחרות הוא החמצה כלכלית של ממש.

כמה זה עולה לנו? הרבה יותר ממה שנדמה לכם

ניקח דוגמה פשוטה: משפחה שמחזיקה 100,000 ש"ח פנויים בחשבון העו"ש, אם הייתה מעבירה אותם לפיקדון שמניב 4% לשנה (ריבית זמינה כיום במספר בנקים), היא הייתה מרוויחה כ־4,000 ש"ח בשנה – בלי סיכון ובלי מאמץ.

אבל רוב הציבור פשוט לא עושה את זה. למה? חלקם לא מודעים. אחרים בטוחים שמדובר בבירוקרטיה ויש מי שחושש "לנעול" את הכסף או "לא יודע מה לעשות עם זה". התוצאה: הציבור מפסיד מיליארדים בשנה. הבנקים, כמובן, לא ממהרים לנדנד. הם משתמשים בכסף הזה לטובת השקעות אחרות – וגוזרים קופון.

וזה לא נגמר רק בפיקדונות. גם קרנות כספיות, אג"ח ממשלתיות לטווח קצר, או מסלולי חיסכון יומיים – כל אלה יכולים להניב תשואה גבוהה משמעותית מה־0% שמקבלים בעו"ש.

אם המשפחה שלקחנו לדוגמא תהיה חכמה אף יותר, ותשקיע את הכסף שלה בחשבון מניות יחסית סולידי (כמו ה- S&P500  למשל), היא תקבל כ- 7% תשואה שנתית ממוצעת. בחישוב גס, לאחר 10 שנים, 100 אלף השקלים יהפכו ל- 200 אלף שקלים.

יותר קל לדבר על קוטג' – פחות נעים להסתכל במראה

קל לכעוס על הממשלה, על יוקר המחיה, על רשתות השיווק. אבל בשקט, בהרגל אחד פשוט, רובנו מפסידים יותר כסף משאפשר לחסוך בקנייה חודשית שלמה.

זה לא שאין הצדקה למחאה על המחירים – בהחלט יש.
אבל כשאותם אנשים שצועקים על עוד 30 אגורות בלחם מחזיקים עשרות אלפי שקלים ללא ריבית בעו"ש – יש כאן דיסוננס שצריך להיאמר בקול רם.

זה לא "רק כסף קטן". זה פספוס של אלפי שקלים בשנה, והזדמנות לפעול קצת יותר חכם מבלי שזה יצריך מכם לעבוד קשה יותר.

מה אתם יכולים לעשות מחר בבוקר?
חשוב להבין, כאשר אתם משאירים את הכסף בעו"ש אתם לא רק מפסידים תשואה פוטנציאלית, אתם גם מפסידים כסף בגלל האינפלציה הגבוהה. בהערכה שמרנית (בחישוב האינפלציה והפסד תשואה פוטנציאלי), אתם מפסידים היום כ- 8% על הכסף שלכם שיושב בעו"ש. שמעתם נכון. מישהו כאן היה מסכים להוריד 8% מהשכר שלו באופן קבוע? ודאי שלא.

כדי לשנות את המצב, לא צריך להבין בכלכלה, אלא פשוט להתחיל לזוז. הנה רשימה פשוטה, פרקטית, בלי שטיקים וטריקים:

עשה:
פנו לבנק שלכם ובקשו לבדוק את מסלולי הפיקדון והריבית המוצעת – זה חינם.
שקלו קרן כספית דרך בית השקעות – היא סחירה, נזילה, ובעלות נמוכה.
שמרו סכום מינימלי בעו"ש רק לצרכים שוטפים – השאר חייב לעבוד בשבילכם.
הגדירו תזכורת חודשית/רבעונית לבדוק את מצב החסכונות והריביות שלכם.
בדקו ריביות באפליקציות בנקאיות – הרבה מהן מציעות הזמנה דיגיטלית לפיקדונות.
 
אל תעשה:
אל תניחו שהבנק "יעדכן אתכם כשיהיה כדאי" – הוא לא.
אל תישארו עם הרגלי עבר כמו "זה מרגיש בטוח בעו"ש".
אל תתעלמו מהפער בין אינפלציה (כ־3%-4%) לתשואה שאתם מקבלים (0%).

החלטה אחת קטנה יכולה לשנות לכם את המצב הפיננסי ארוך הטווח שלכם באופן משמעותי.

במציאות כלכלית מאתגרת, הציבור לא יכול להרשות לעצמו להישאר פאסיבי.
דו"ח בנק ישראל לא רק מצביע על כשל – הוא חושף פוטנציאל.
כסף הוא משאב – הוא צריך לעבוד. לעבוד בשבילכם.

הגיע הזמן שנפסיק "להתנהל" ונלמד לנהל את הכסף שלנו.
 
לשאלות ופניות: Gilbitan2000@gmail.com