השבוע אישרה הממשלה תוכנית הטבות חדשה למשרתי המילואים, בהיקף של 3 מיליארד שקלים, על רקע גיוס המילואים הנרחב שמתרחש בימים אלו. בין ההטבות: נקודות זיכוי במס, תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, הטבות וקדימויות בתחום הדיור, מענקים שונים והשתתפות במימון קייטנות לילדי משפחות המשרתים. הפעם ניתן דגש על מי שמשרת במערך הלוחם, כך שמרבית ההטבות יינתנו דווקא ללוחמים, לצד הטבות ייעודיות למפקדים במילואים.
אין ספק, יש עוד הרבה מה לעשות כדי לתת לחיילי המילואים את המעמד הראוי להם ולהבטיח את החוסן הכלכלי של משק הבית שלהם. אך אי אפשר להתעלם מכך שמאז פרוץ המלחמה, בין אם מכורח המציאות ובין אם בעקבות הלחץ הציבורי – חל שינוי לטובה בתפיסת הממשלה ורשויות המדינה. מי שעדיין לא הפנימו מספיק את השינוי שצריך להתחולל פה ביחס למילואימניקים הם גורמים חוץ־ממשלתיים, כגון רבים מהגופים העסקיים הגדולים או המוסדות האקדמיים.
קחו למשל את החברות הגדולות והרווחיות ביותר במשק – הבנקים. בתחילת אפריל הודיעו הבנקים על חבילת הטבות חדשה על רקע המלחמה, שתכלול הנחה בעמלות, מענקים, הקלה בריבית ועוד. המהלך הגיע בעקבות מתווה שגיבש בנק ישראל נוכח הלחץ הציבורי והכעס על התנהלות הבנקים. הדו"חות הכספיים של הבנקים לסיכום שנת 2024, שפורסמו לפני כחודשיים, עוררו מחדש את זעם הציבור. המחיר הכבד שמשלמים משקי הבית על הריביות הגבוהות, לעומת הריביות הזעומות שניתנות על הפיקדונות – יצרו לגופים הפיננסיים רווחים אדירים. בנק ישראל והבנקים המסחריים מקווים שההטבות השונות ישככו במעט את הזעם, ובעיקר יעכבו חקיקה צרכנית שתיטיב עם ציבור הלקוחות.
הכי מעניין
| צילום: סטודיו מקור ראשון
הבנקים קבעו מסגרת הטבות בשווי כולל של מיליארד וחצי שקל בשנה, למשך שנתיים (סכום זעום ביחס לרווחים של עשרות מיליארדי שקלים). את הפיזור, למי להעניק וכמה ולמי לא, הם משאירים לשיקול דעתם. ההטבות בבנקים השונים אינן זהות. בחלקן הן מינוריות יחסית או מותנות בדרישות מצמצמות – למשל, מענק שניתן רק למי שלקח הלוואה בסכום של 100 אלף שקל וכדומה. לא נערוך כאן השוואה כוללת, אבל כן נתייחס להטבות שהבנקים מייעדים לפלח מסוים באוכלוסייה – משרתי המילואים.
אז מה הבנקים הקצו באופן ייחודי לחיילי המילואים? בבנק דיסקונט מעניקים החזר על עמלות וריביות, כולל ריבית על האוברדראפט, עד סכום של 375 שקל לחודש, בהתאם לתנאי התוכנית. בבנק לאומי מאפשרים לדחות תשלומי הלוואות ללא ריבית בגין הדחייה, ומעניקים פטור מעמלות עו"ש, הוזלה בריבית על המינוס, וריבית־זכות על יתרות העו"ש. בבנק מזרחי ניתן פטור מעמלות ניהול חשבון, ופטור מריבית על מסגרות העו"ש (עד תקרה של 10,000 שקל). הבינלאומי נותן פטור מעמלות עו"ש מרכזיות, הלוואה של 12 אלף שקל לשנה ללא ריבית, וכן ריבית של 2% על יתרת זכות, אך עם שלל התניות.
את ההטבה המינורית ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים נותן בנק הפועלים. שם, רק חייל מילואים שיש לו פיקדון של יותר מ־30 אלף שקל, יקבל מענק חד־פעמי של 250 שקלים. כמו כן, הבנק נותן פטור מעמלות מסחר בניירות ערך. כלומר, אם אתה חייל מילואים שמנהל חשבון רגיל, אין לך יותר מדי כסף בפיקדון ואתה לא סוחר בניירות ערך, לא תקבל שום הטבה ייחודית.
גם אם בחלק מהבנקים מדובר בהטבות שאכן חוסכות מאות שקלים, ברבים מהמקרים הן מלוות בהתניות שמסרסות אותן, ובכלל, שום דבר לא מובטח. הבנקים מדגישים כי הם לא מתחייבים לתת אותן למשך יותר מרבעון אחד; ברבעון הבא זה יכול להיפסק. וכפי שנכתב באותיות הקטנות, "הכול נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק".
בניגוד לבנקים הגדולים, בבנק ירושלים ההטבות ניתנות לשנה, אבל מי שלקח את זה עוד יותר רחוק הוא דווקא הבנק הקטן והחדש יחסית ONE ZERO, המציע לחיילי המילואים את מסלול "One" בחינם לכל החיים (במקום 49 שקל לחודש). בשנתיים הראשונות המסלול המשופר יינתן למשרתי מילואים ללא כל תנאים, והחל מהשנה השלישית הוא יותנה בהעברת משכורת של 5,000 שקל בחודש. בין ההטבות הכלולות: פטור מעמלות עו״ש ודמי כרטיס אשראי, פטור מעמלות המרת מט״ח בעסקאות בחו״ל, מעמלות רכישות ומעמלות העברות מט״ח בחשבון, פטור מלא מדמי משמרת במסחר בני״ע, עמלות מוזלות במסחר בשוק ההון, פיקדונות בריבית גבוהה ועוד. אז נכון שהמהלך משתלב היטב בקמפיין גיוס לקוחות שהבנק החדש שוקד עליו בתקופה האחרונה, אבל זה לא משנה. גם אם הדבר נעשה שלא לשמה, עובדה שהוא מיטיב פי כמה לעומת הבנקים הגדולים, השבעים והרווחיים. עבורם זו בהחלט תעודת קלון.
אגב, הבנקים גם מצהירים שההטבה ניתנת אוטומטית לזכאים. ובכן, לא הייתי בונה על זה. אני מכיר יותר ממקרה אחד של משרת מילואים פעיל שלא זכה להטבה. לכל המשרתים מומלץ בחום לבדוק שאתם אכן מקבלים את ההטבות שהבנק הבטיח.
מעבר לסיסמאות
אבל אולי הבעיה המרכזית בהתנהלות הבנקים היא העובדה שאין בכלל בהגדרה הטבות ייחודיות למשרתי מילואים, בלי קשר למתווה זמני כזה או אחר, כפי שקיים למשל חשבון סטודנט, חשבון צעיר או חשבון חייל (בשירות סדיר). יש ציפייה מוצדקת להכרה מהמדינה, אבל מה עם הגופים הפיננסיים, אלו שאנו נאלצים לצרוך את שירותיהם בשוטף, בעלויות גבוהות של עמלות וריביות? איפה ההוקרה והתרומה שלהם למי שניצבים בחזית, מעבר להפרחת סיסמאות וחלוקת ממתקים?
אם חנות פלאפל מעניקה דרך קבע הנחה לחייל, למה הוקרה כזו נפקדת מהגופים הכי גדולים וחשובים במשק? מעבר לצורך הלאומי בהוקרה למי שמחזיקים את המדינה על כתפיהם, הייתה יכולה להישמע כאן אמירה של החברות הציבוריות המובילות, סימון והתוויית דרך לכל החברות הגדולות במשק. אבל לא, זה לא באג'נדה שלהם. המשרתים יסתפקו בטפטופים, וגם זה רק כשלוחצים.
לא פחות בעייתית היא העובדה שבנק ישראל לא רואה כל צורך לחייב את הבנקים לעשות את זה. הפיקוח על הבנקים מקפיד אומנם לא להתערב ולא להקשות מדי על הגופים המפוקחים, אבל הוא יודע להטיל חובות והגבלות כשזה נראה לו נכון. הבנקים ובנק ישראל חוששים מחקיקה צרכנית? אדרבה, אולי הגיע הזמן לקביעה בחוק של חובת מתן הקלות והטבות למשרתים.