עם משדרי GPS חדשים על גבם, שני נשרים שנלכדו במסגרת פעילות ניטור שוחררו בימים האחרונים בחזרה לטבע בגליל התחתון. זמן קצר לאחר השחרור כבר סיפקו המשדרים מידע מסקרן: אחד הנשרים עף לכיוון הכרמל והשני לגמלא שברמת הגולן.
השניים נלכדו במסגרת פרויקט "פורשים כנף", המשותף לחברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, ופועל לשימור אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים בישראל. לפני השחרור הם נבדקו, נלקחו מהם דגימות דם והוצמדו להם תגי זיהוי ומשדרי GPS המאפשרים לעקוב אחר תנועתם.
אחד מהנשרים, פרט צעיר שבקע באביב האחרון וקיבל את התג S00, לא נשא סימון קודם. לאחר שחרורו הוא נע לכיוון הכרמל – תנועה שמעלה, לדברי אנשי רשות הטבע והגנים, את האפשרות שמדובר באחד הגוזלים שבקעו ופרחו במושבת הנשרים שהתבססה מחדש באזור.
הכי מעניין
"הפרט הצעיר לא נשא סימון קודם, ולכן לא היה בידינו מידע היסטורי או בריאותי קודם לגביו. הלכידה הנוכחית היא למעשה נקודת ההיכרות הראשונה שלנו איתו", מסביר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים.
לדבריו, דגימות הדם מאפשרות לבדוק בין היתר הימצאות פתוגנים ומתכות כבדות שעלולים לפגוע בנשרים. המידע שמתקבל אינו מלמד רק על מצבם של הפרטים שנלכדו, אלא גם על בריאות האוכלוסייה ועל הסביבה שבה הם חיים.
שני נשרים צוידו במשדרי GPS ושוחררו לטבע בגליל התחתון | צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים
שני נשרים צוידו במשדרי GPS ושוחררו לטבע בגליל התחתון | צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים
שני נשרים צוידו במשדרי GPS ושוחררו לטבע בגליל התחתון | צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים
שני נשרים צוידו במשדרי GPS ושוחררו לטבע בגליל התחתון | צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים
הנשר הצעיר ביותר בכרמל | צילום: רשות הטבע והגנים
יותר מ־100 נשרים כבר נושאים משדרים
מתקן האקלום שבו נלכדו הנשרים משמש במהלך השנה לרבייה ולאקלום של נשרים שבקעו בגרעין הרבייה, לקראת השבתם לטבע. בסתיו, בין עונות הרבייה, הוא משמש גם ללכידה מבוקרת של נשרים מהטבע לצורך בדיקות, סימון וניטור.
כיום נעים בשמי ישראל מעט יותר מ־100 נשרים הנושאים משדרי GPS – קרוב למחצית מאוכלוסיית הנשרים בארץ. בסתיו הקרוב מתכננת רשות הטבע והגנים, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, למשדר כ־60 נשרים נוספים, במטרה להגיע למצב שבו כ־75% מאוכלוסיית הנשרים בישראל נמצאת תחת מעקב.
המשדרים מאפשרים לאנשי הרשות לדעת היכן נמצא כל נשר, לעקוב אחר מסלול מעופו ולזהות התנהגות חריגה. אם נשר נוחת באזור מסוים ונשאר בו באופן שמעורר חשד, יכולים הפקחים לצאת לשטח ולבדוק אם קיימת סכנה.
המידע מסייע גם באיתור פגרים שעלולים להכיל רעלים או תרופות וטרינריות מסוכנות, ובמקרה שנשר נפגע – מאפשר להגיע אליו במהירות ולנסות להצילו.
"המשדרים הם העיניים שלנו בשטח. בלעדיהם אנחנו עיוורים באפלה", אומר הצופה. "הם מאפשרים לנו לדעת היכן הנשרים נמצאים, לזהות בזמן אמת סכנות ומפגעים ולהגיע אליהם כשצריך".
האיום המרכזי: הרעלות
הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים בישראל וממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית כאוכל פגרים. בחיפוש אחר מזון הוא מסוגל לעוף מאות קילומטרים ממקומות הלינה שלו.
בתחילת המאה ה־20 חיו בישראל ככל הנראה אלפי נשרים, אך אוכלוסייתם הצטמצמה מאוד בעשורים האחרונים. האיום החמור ביותר עליהם הוא הרעלות, בעיקר כתוצאה משימוש בלתי חוקי בחומרי הדברה נגד טורפים. הנשרים מגיעים אל הפגרים המורעלים ונפגעים אף שלא היו יעד ההרעלה.
לכך מצטרפים פגרים של בעלי חיים שטופלו בתרופות וטרינריות המסוכנות לנשרים, וכן התחשמלות, התנגשויות בתשתיות ובטורבינות רוח והפרעה באזורי קינון ולינה.
בשנים האחרונות התבססה מחדש מושבת קינון במצוקי הכרמל, לאחר עשרות שנים שבהן לא קיננו נשרים באזור. כעת מקווים אנשי רשות הטבע והגנים שהנשר הצעיר שנע לשם לאחר שחרורו יספק עוד פיסה בפאזל של התאוששות האוכלוסייה.
עוד כתבות בנושא
