יזמים ישראלים מפתחים בימים אלה בנגב פתרונות טכנולוגיים לאתגרי אקלים, שיהוו רעיונות פורצי דרך בעלי השפעה גלובלית. במסגרת התוכנית Pears Challenge של ארגון NURA, יזמים ישראלים נשלחים למדינות במזרח אפריקה – אוגנדה, קניה, אתיופיה – כדי לפתח ולבחון טכנולוגיות של חקלאות, אנרגיה סולארית, מים ושירותי בריאות בסיסיים בזמן אמת. היזמים עובדים מול הממשלות המקומיות. כך, למרות שהיחסים המדיניים של מדינות אפריקה עם ישראל מתוחים, שהשגריר הישראלי מדרום אפריקה גורש וההצבעות האנטי-ישראליות באו"ם, היזמים הישראלים מתקבלים בזרועות פתוחות.
"יש לנו המון גאווה בסטארט-אפ ניישן, קורים פה המון דברים נהדרים ומתפתחות פה טכנולוגיות מרהיבות", אומרת חגית פרויד, מנכ"לית NURA, ארגון ללא מטרות רווח. "אבל 99% מהן מתפתחות מתוך התבוננות על השוק האמריקני ומנסות לפתור בעיות של אנשים עשירים. אנחנו מנסים לשנות את זה ולהפנות חלק מהקשב, הידע והיכולות הטכנולוגיות שיש כאן לעיסוק במה שאנחנו חושבים שהן הבעיות הגדולות והמטרידות באמת של העולם, שקשורות לאתגרים של מדינות מתפתחות ולרוב אוכלוסיית העולם שחיה בעוני ובהיעדר תנאים. לכן אנחנו עובדים בעיקר באפריקה. החזון הוא לפתח בישראל טכנולוגיות חדשות שנותנות מענה לאתגרים של מדינות מתפתחות בתחומים שעוזרים להן להתמודד עם משבר האקלים".
התוכנית מתרכזת בשימוש בטכנולוגיות ויוזמות שמתפתחות בנגב, בגלל הדמיון האקלימי שלו לאזורים באפריקה. "יהיה הרבה יותר חכם לפנות לישראל עבור מציאת פתרונות שעשויים לסייע ליבשת הכי ענייה בעולם, ולא לאירופה או לאזורים מצפון אמריקה", מסבירה פרויד. "לישראל יש גם את היתרון האקלימי והסביבתי, אבל היא גם בין המדינות הבודדות בעולם שהייתה מדינה מתפתחת והפכה להיות מדינה מפותחת, שעשתה את כל הדרך מהתחתית ל-OECD, כך שיש לנו גם לא מעט ידע וניסיון".
הכי מעניין
עם זאת, נשאלת השאלה מדוע ישראל צריכה לסייע למדינה שאינה יכולה לתגמל אותה כלכלית, ולמעשה אף פוגעת בה ברמה הדיפלומטית. "בצד הכלכלי, יש כאן הזדמנות שהיא מפוספסת", סבורה פרויד. "העובדה שישראלים לא עובדים בשווקים מתפתחים היא פספוס עתידי, כי מדובר בכלכלות הצומחות בעולם. בשנת 2100, 40% מאוכלוסיית העולם תהיה באפריקה, והיא לא תהיה יבשת זניחה. כך שיש כאן הזדמנות כלכלית אדירה.
חלקאות באוגנדה | צילום: AFP
מעבר לזה, לדבריה, "ההזדמנות קשורה מאוד לחוסן כלכלי ולגיוון שווקים. אנחנו רואים מה קורה היום בעולם, וכל תנודה בשוק האמריקני יכולה להשפיע עלינו השפעות אדירות. אם נגוון את ההשקעות שלנו וישראל תהיה יותר פעילה באפריקה, בהודו ובאמריקה הלטינית, זה יתרום גם למשק. מבחינת השפעה, אני חושבת שיש הזדמנות לקחת את הידע והיכולות שלנו ולעשות איתם טוב בעולם. הסטארט-אפ ניישן מאוד רוצה להיות גם אימפקט ניישן, טכנולוגיה משפרת איכות החיים בכל רחבי העולם, ורוב המאמצים הטכנולוגיים היום מושקעים כדי לפתור בעיות של העולם העשיר. זה פספוס מבחינת השפעה".
בנוסף, פעילות מהסוג הזה, טוענת פרויד, עשויה לסייע לישראל מבחינת תדמיתית, "אם היו פה אקזיטים של חברות שמשפרות איכות חיים של חקלאים באפריקה, או מנגישות שירותים פיננסיים, ואם חלק מהמותג שלנו היה שאף אחת מהמדינות לא עושה את הדברים האלה חוץ מאיתנו".
על איך שכול זה עובד אומרת פרויד: "התוכנית שלנו היא תוכנית הכשרה. יגשו אליה בשלב מוקדם כ-50 חברות שיתעניינו וירצו להשתתף, מתוכן נבחר בין 10 ל-15 חברות שנכניס לתהליך למידה. בסוף התוכנית, נמשיך ללוות אותן עוד שנה קדימה בליווי פרטני, וגם ניתן להן גישה למענק קטן של עד 25,000 שקלים. זה כסף קטן, אבל אנחנו נותנים אותו בשביל לעזור בפיתוח הראשוני. בסוף התהליך יהיו לנו כחמש-שש חברות חדשות שיוצאות לשוק. זה המחזור השביעי שלנו, מכל מחזור יש לנו חברה אחת או שתיים שממש הצליחו, גייסו כספים, בנו חברה ומוצר. במצטבר, הבוגרים שלנו גייסו עד היום 24 מיליון דולרים והם פעילים בעשרות שווקים".