במבנה הטרמינל בשדה התעופה הישן בעטרות יוקם מרכז מבקרים לתעופה ולתולדות המושב עטרות. הצעד יקובע בהצעת מחליטים שיגיש שר המורשת עמיחי אליהו בישיבת הממשלה לכבוד יום ירושלים. מטרת המהלך, יחד עם פיתוח תחנת כוח באזור, הוא חלק ממאמץ לחיזוק הריבונות בצפון ירושלים. "שדה התעופה בעטרות הוא אתר מורשת שיש לו חלק חשוב בתולדות ירושלים", אומר השר אליהו. "הכרה בו כאתר מורשת היא הכרה בריבונות בו".
עטרות, שהוקם ב־1919 מצפון לירושלים, היה מושב חקלאי שהתמודד עם תנאים קשים ומחסור במים. בשגרה קיים המושב יחסים עם ערביי הסביבה, אך בזמני לחימה חווה התקפות על גדרותיו. במלחמת העצמאות היה היישוב מבודד, ושיירה אספקה צבאית שנשלחה ליישוב הותקפה. 14 מלוחמיה נהרגו בקרב. היישוב ננטש, ותושביו המשיכו להילחם ביישוב הסמוך, נווה־יעקב.
לאחר שחרור האזור במלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על שדה התעופה עטרות, ששימש את הירדנים ב־19 שנות הכיבוש הירדני. תחת שלטון ישראל שימש שדה התעופה אח"מים רבים, כולל ראש הממשלה דאז מנחם בגין בדרכו לשיחות השלום עם מצרים. בשנת 2000, כשפרצה האינתיפאדה השנייה, נסגר שדה התעופה והפעילות בו לא חודשה עד היום.
הכי מעניין
רותי דנון, ילידת עטרות, אומרת שהמושב לא זכה להכרה בחשיבות הגנתו על עיר הבירה מצפון. אביה ואחיה היו בין מגיני היישוב, ואחיה נהרג בקרב הבלימה בנווה־יעקב בה' באייר תש"ח. "אחרי הקרבות האויב הירדני הרחיב את שדה תעופה, ולשם כך הרס את בתי המושב ולא השאיר לו שריד מלבד חלקת קבר אחת", היא מספרת. "בשנת היובל למדינה הקמנו אתר הנצחה בטרמינל בעטרות. באינתיפאדה השנייה הטרמינל ננטש והוא עומד עזוב".
הפיתוחים באזור עטרות באים לידי ביטוי גם בחידושים בתחום האנרגיה ובתחום הפסולת. עיריית ירושלים הנערכת לצמיחה במספר תושבי העיר, מתכוונת להקים באזור התעשייה עטרות מתחם ניצול של פסולת עירונית לייצור חשמל בטכנולוגיית קיטור.
התוכנית נשענת על העובדה שירושלים נמצאת בקצה קו החשמל של תחנות הייצור הנמצאות במישור החוף. תחנת ייצור בקצה קו החשמל תוכל לשפר מאוד את "הביטחון האנרגטי" של ירושלים, ולהבטיח אספקה באיכות גבוהה יותר. באזור התעשייה עטרות צפויים לקום עשרות מפעלים, ומתקני ייצור ואגירה של אנרגיה יצמצמו את העומסים על רשת החשמל ויפחיתו את הסיכון הנובע מפגיעה אפשרית בקו החשמל הנמשך מאזור החוף אל ירושלים.