מחקר: ישראלים אוהבים להאכיל חתולי רחוב - אך עדיין רוצים שיהיו פחות מהם

מחקר כלל-ארצי של האוניברסיטה העברית בירושלים גילה שכשליש מהישראלים מאכילים חתולי רחוב באופן קבוע, אך רוב מובהק גם תומך בצמצום מספרם. בסקר שבוצע בקרב 700 איש במוקדי תחבורה מרכזיים, מצאו החוקרים ש-32% מהנשאלים האכילו חתולי רחוב במהלך החודש האחרון, ויותר מ-11% עושים זאת מדי יום. עם זאת, 77% – כולל רבים מהמאכילים – סברו שיש לצמצם את אוכלוסיית חתולי הרחוב.

המחקר, שפורסם בכתב העת Preventive Veterinary Medicine, נערך על ידי ד"ר עידית גונתר, הפרופסור אייל קלמנט ודורון לוין מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט.

"אנשים רוצים פתרונות הומניים", אמר קלמנט, "אבל הפתרונות האלה צריכים להיות מלווים במודעות ציבורית גדולה יותר להשפעת דפוסי ההאכלה על הדינמיקה של האוכלוסייה".

גונתר הוסיפה, "אנשים מאכילים חתולי רחוב מתוך חמלה, אך הם לא תמיד מבינים את ההשלכות. שפע מזון, בשילוב עם שיעורי רבייה גבוהים, מובילים למושבות צפופות, יותר מחלות ותמותה גבוהה – כל אלה פוגעים ברווחת בעלי החיים ובבריאות הציבור".

למרות הדאגה הרווחת מהתפרצות אוכלוסין, הרג חתולים נותר לא פופולרי מאוד בישראל, ו-90% מהנשאלים הביעו התנגדות לכך. התמיכה בשיטת "לכידה-עיקור-שחרור" (TNR) הייתה נפוצה, אך לא גורפת – ונמוכה משמעותית בקרב משתתפים דתיים.

המחקר מציע גם גישה חדשה: שילוב פעיל של מאכילי חתולים בניהול הסוגיה. המאכילים, שלרוב דואגים למספר חתולים סמוך לביתם ואף מספקים טיפול רפואי, עשויים להפוך לשותפים חיוניים במעקב ובייצוב אוכלוסיות חתולי הרחוב.

"ניהול אוכלוסיית חתולי רחוב עירוניים איננו רק עניין וטרינרי או אקולוגי – הוא חברתי לעומק", אמרה גונתר, "כדי להיות יעילה, המדיניות צריכה לשקף לא רק עובדות ביולוגיות, אלא גם את המציאות ההתנהגותית של האנשים שמתקשרים עם בעלי החיים האלה מדי יום".

החוקרים ממליצים שרשויות מקומיות יצמידו תוכניות עיקור למסעות הסברה ציבוריים ממוקדים, במיוחד בנוגע לאופן שבו האכלה מזינה את גידול האוכלוסייה. בלעדי טיפול בשורש הבעיה הזה, הם מזהירים, מאמצי בקרת האוכלוסייה עלולים להיות בלתי-קיימים לאורך זמן.