עשרות מטוסי קרב ישראליים, מלווים במטוסי תדלוק, המריאו בתחילת השבוע וטסו למרחק של כ־1,300 קילומטרים מישראל, דרך שמי סוריה ועיראק, עד לקרבת הגבול האיראני. מסלול הטיסה הזכיר את הנתיבים ששימשו את חיל האוויר בתקיפות הקודמות באיראן, אלא שהפעם המטוסים הסתובבו ושבו לישראל בלי לתקוף. על פי הדיווח באתר החדשות האמריקני Axios, ישראל עדכנה את ארצות הברית מראש שמדובר בתרגיל ובהפגנת כוח, שנועדו להרתיע את טהרן מפני פעולה נגד ישראל לקראת הבחירות לכנסת.
אולם לא כולם בוושינגטון השתכנעו שמדובר בתרגיל בלבד. גורמים אמריקניים העלו את האפשרות שבישראל קיוו כי האיראנים יזהו את המטוסים ויגיבו בירי, באופן שעלול היה להצית מחדש את הלחימה הנרחבת. אחרים טענו כי מדובר בפעילות צבאית שנועדה להרתעה בלבד. כך או כך, עשרות מטוסי קרב המתקרבים לגבול איראן בימים שבהם שתי המדינות מאיימות זו על זו אינם עוד תרגיל שגרתי.
מטוס תדלוק. | צילום: באדיבות בואינג
וזהו רק אחד משורת אירועים ודיווחים שהצטברו בימים האחרונים, ומעלים את האפשרות שישראל וארצות הברית נערכות לסיבוב נוסף במערכה מול איראן. ככל שמחברים את חלקי הפאזל, מתבררת תמונה מורכבת: תוכניות תקיפה מפורטות, היערכות צבאית מתרחבת, מאמצים דיפלומטיים שנמצאים במבוי סתום ושני לוחות זמנים פוליטיים שמשפיעים על קבלת ההחלטות – הבחירות בישראל ב־27 באוקטובר ובחירות האמצע בארצות הברית ב־3 בנובמבר.
הכי מעניין
המתקפה שכבר תוכננה – ונבלמה
את אחד הפרטים המשמעותיים ביותר חשף אתמול (רביעי) העיתון הבריטי "פייננשל טיימס". על פי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לחדש את התקיפות הנרחבות באיראן כבר בסוף השבוע של 10 באוקטובר. צה"ל אף נערך, לפי שלושה מקורות המעורים בנושא, למבצע בן כמה ימים שהיה אמור לכלול תקיפות של מתקני גרעין, תשתיות של המשטר האיראני ומתקנים אזרחיים, ובהם תחנות כוח.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס חיל האוויר בתל נוף | צילום: מעיין טואף/לע"מ
על פי המקורות, המתקפה שתוכננה הייתה אמורה להיות עוצמתית יותר מזו שפתחו ישראל וארצות הברית בפברואר השנה. אלא שהתוכנית לא יצאה לפועל. מי שהתנגד לחידוש הלחימה באותו מועד היה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שלא רצה לפתוח בסבב תקיפות גדול לפני בחירות האמצע בארצו.
אין פירוש הדבר שטראמפ שולל לחלוטין פעולה צבאית נוספת. להפך: ב־8 באוקטובר הצהיר הנשיא בפומבי כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן לפני 3 בנובמבר, אך לא התחייב להימנע מתקיפה לאחר מכן. בדיווחים שונים צוין כי טראמפ שוקל שורה של אפשרויות צבאיות, אף שכבר דחה בעבר כמה תוכניות לחידוש התקיפות.
דונלד טראמפ | צילום: Aaron Schwartz / AFP
גם הטענות על רצונו של נתניהו להקדים את הפעולה אינן מוסכמות על כולם. בשבוע שעבר הכחישה לשכת ראש הממשלה דיווח של חדשות 12 שלפיו נתניהו דוחף לפתיחת מלחמה מול איראן לפני הבחירות. עם זאת, הדיווח החדש ב"פייננשל טיימס" מציג תמונה מפורטת יותר של תוכנית תקיפה שכבר הוכנה ונעצרה.
היום שאחרי בחירות האמצע
הדיווח המשמעותי הנוסף הגיע מ"ניו יורק טיימס": על פי גורמים אמריקניים ואחרים שעודכנו בדיונים, צבאות ארצות הברית וישראל גיבשו תוכניות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע האמריקניות.
על הפרק עומד מבצע קצר אך אינטנסיבי, שבמסגרתו יותקפו מתקני גרעין, מערכי הטילים והכטב"מים של איראן ותשתיות אנרגיה. באחת החלופות שפורסמו מוקדם יותר החודש מדובר במערכה מרוכזת של כשלושה ימים. ההערכה של חלק מהגורמים המעורבים היא שפגיעה קשה נוספת בכלכלה האיראנית עשויה להגביר את הלחץ על המשטר ולהוביל אותו לפשרות במשא ומתן.
דגל איראן מתנופף ליד מגדל מילאד, חלק ממרכז הסחר והכנסים הבינלאומי של טהרן | צילום: AFP
התכנון אינו מתנהל על הנייר בלבד. על פי הדיווחים, הצבאות הגבירו את התרגילים לקראת אפשרות של מבצע נוסף, כולל טיסות בשמי עיראק המדמות נתיבי תקיפה.
ההיערכות האמריקנית אינה מסתכמת בתוכניות תקיפה ובתרגילים צבאיים. ארצות הברית שלחה למזרח התיכון נושאת מטוסים שלישית, "תיאודור רוזוולט", שיצאה מבסיסה בסן דייגו בסוף ספטמבר וצפויה להגיע לאזור עד סוף נובמבר. היא עשויה להצטרף לשתי נושאות המטוסים שכבר פועלות בים הערבי, "ג'ורג' בוש" ו"ג'ורג' וושינגטון". לצד נושאת המטוסים נשלחת גם יחידת נחתים נוספת, ובסך הכול צפויים להגיע לאזור כ־10,000 אנשי צבא אמריקנים. ריכוז כוחות כזה יעניק לטראמפ אפשרויות פעולה נוספות במקרה שיחליט לחדש את התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארצות הברית.
לתמונה הזאת מצטרף ביקורו החריג של שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' בישראל. ביום שני השבוע הגיע הגסת' לבסיס עובדה שבדרום הארץ ונפגש עם נתניהו, בביקור שלא פורסם מראש. בבסיס מוצבים גם מטוסי קרב ותדלוק אמריקניים. בלשכת ראש הממשלה אישרו את קיום הפגישה ומסרו כי השניים דנו באיומים האזוריים ובשיתוף הפעולה הישראלי־אמריקני בהתמודדות עמם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) משוחח עם שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' לפני הלווייתו של הסנאטור לינדזי גרהאם בקתדרלה הלאומית בוושינגטון, 28 ביולי 2026 | צילום: ג'קלין מרטין, AP
ביקור של שר הגנה אמריקני בבסיס חיל אוויר ישראלי אינו מעיד כשלעצמו על החלטה לצאת למלחמה. אבל כאשר הוא מתקיים במקביל לגיבוש תוכניות תקיפה, לתרגילים ארוכי טווח ולהתבטאויות מפורשות על אפשרות לחידוש הלחימה, קשה להתייחס אליו במנותק משאר האירועים.
ועדיין, יש הבדל יסודי בין היערכות מבצעית לבין החלטה מדינית. נכון לעכשיו, לא פורסם אישור שטראמפ נתן אור ירוק לתקיפה. נשיא ארצות הברית שומר בידיו את האפשרות לפעול, אך גם את האפשרות להמשיך במשא ומתן ולהשתמש באיום הצבאי כמנוף לחץ.
גם המפרץ נערך להסלמה
המתיחות אינה מוגבלת לישראל ולאיראן. במהלך הלילה האחרון דווח כי ארצות הברית הורתה לעובדי ממשל שאינם חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב את סעודיה. ברויטרס דווח, על סמך גורמים אמריקניים, על היערכות לפינוי בני משפחות גם מנציגויות נוספות במפרץ. עם זאת, מחלקת המדינה הבהירה שהוראת הפינוי הרשמית שעליה הודיעה חלה על סעודיה בלבד, והכחישה דיווחים על הוראה גורפת לפינוי נציגויות ברחבי המפרץ.
לוחמים חות'ים בצנעא | צילום: גטי אימג'ס
הסיבה המוצהרת למהלך היא ההסלמה במתקפות החות'ים בתימן על סעודיה, ולא הודעה על תקיפה אמריקנית קרובה באיראן.
ביום רביעי נהרג אדם ושמונה נוספים נפצעו בתקיפה בנמל התעופה הבינלאומי המלך פהד בדמאם שבמזרח סעודיה. התקיפה מצטרפת למתקפות קודמות על שדות תעופה ועל תשתיות חיוניות בממלכה, על רקע ההסלמה במלחמה בין החות'ים לכוחות הנתמכים בידי סעודיה.
ההתפתחויות הללו מדגישות את הסיכון של מלחמה אזורית רחבה. איראן אינה חייבת להגיב לתקיפה ישראלית או אמריקנית רק באמצעות שיגור טילים לעבר ישראל. מתקנים אמריקניים במדינות המפרץ, נתיבי שיט ותשתיות אנרגיה עשויים להימצא גם הם תחת איום. משום כך, גם מדינות שאינן משתתפות בתקיפה אפשרית נערכות להשלכותיה.
גם איראן מחכה לבחירות
אלא שההמתנה לתוצאות הבחירות בארצות הברית אינה עניין אמריקני בלבד. על פי דיווח של רויטרס, גורמים בכירים באיראן הודו כי טהרן מושכת את המשא ומתן עם וושינגטון, בין היתר בתקווה להחליש את טראמפ פוליטית לפני בחירות האמצע.
אותם גורמים אמרו כי איראן אינה בונה על הסכם קרוב, אלא נערכת לחידוש התקיפות הישראליות והאמריקניות. מבחינת המשטר האיראני, דחיית ההכרעה עשויה לשפר את עמדתו מול נשיא אמריקני הנתון ללחץ פוליטי מבית.
נשיא ארה"ב טראמפ בעצרת בחירות לפני בחירות האמצע | צילום: AFP
במקביל, טהרן ממשיכה להזהיר שתגיב בעוצמה לכל תקיפה נוספת. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הצהיר השבוע כי כל מתקפה אמריקנית תיענה בתגובה, ודחה את האפשרות שוושינגטון תוכל לתקוף את איראן בלי לשלם מחיר.
כך נוצר מצב שבו כל אחד מהצדדים מנסה לנצל את הזמן לטובתו. ישראל מבקשת למנוע מאיראן לשקם את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות, ארצות הברית מנסה להפעיל לחץ בלי להיגרר למלחמה בעיתוי פוליטי בעייתי, ואיראן מנסה להרוויח זמן ולהימנע מוויתורים משמעותיים.
בין ההרתעה למלחמה
יש גם גורם נוסף שמשפיע על העיתוי: הבחירות בישראל. על פי הדיווחים, הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר את מקביליו האמריקנים כי חידוש הלחימה הנרחבת לפני 27 באוקטובר עלול להביא לדחיית הבחירות, בשל ההערכה שאיראן תגיב במטחי טילים לעבר ישראל.
פתקי ההצבעה הרשמיים מוצגים בוועדת הבחירות המרכזית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לפי דיווחים נוספים, גם בכירים במערכת הביטחון הישראלית מסתייגים מפעולה שתוביל להסלמה בלתי הכרחית לפני ההצבעה. החשש הוא שלא רק מתקפה ישראלית יזומה תצית את האזור, אלא גם טעות בחישוב של אחד הצדדים: תרגיל שיפורש כהכנה לתקיפה, תגובה איראנית שתיחשב לפתיחת מלחמה או מהלך הרתעתי שייצא משליטה.
וכאן טמון ההבדל בין סבב התקיפות הקודם לבין האפשרות לסיבוב נוסף. הצדדים כבר מכירים היטב את יכולותיו של היריב, והם גם מכירים את המחירים שהעימות גבה. דווקא משום כך, כל פעולה שנועדה להרתיע יכולה להתפרש כהכנה למתקפה, וכל ניסיון להפעיל לחץ עלול להביא לתגובה צבאית.
האם המלחמה הנרחבת עם איראן תתחדש אחרי 3 בנובמבר? עדיין אין לכך תשובה. גם התוכניות המפורטות ביותר יכולות להישאר במגירה, וטראמפ כבר הוכיח שהוא מסוגל לדחות מבצעים שהצבא האמריקני נערך אליהם.
נושאת המטוסים האמריקנית "תיאודור רוזוולט" יוצאת מבסיס הצי ביוקוסוקה, סמוך לטוקיו שביפן, בדרכה להשתתף בתרגיל הצבאי Keen Sword 27, שמיקומו לא נמסר, 19 באוקטובר 2026 | צילום: קוהיי טמאי, קיודו ניוז באמצעות AP
אבל דבר אחד אפשר לומר כבר עכשיו: בישראל ובארצות הברית נערכים ברצינות לאפשרות של חידוש המתקפה הנרחבת. המטוסים מתרגלים, מערכי התקיפה נבנים, הכוחות האמריקניים מתרכזים באזור והיעדים האפשריים כבר נמצאים על השולחן.
השאלה אינה רק אם ישראל וארצות הברית מסוגלות לפתוח בסיבוב נוסף מול איראן, אלא אם הן סבורות שהפעם יצליחו להשיג באמצעותו את מה שעדיין לא הושג – הכרעה צבאית או הסכם שישנה את התנהלותו של המשטר בטהרן.
בינתיים, לוח השנה הפוליטי הוא אחד הגורמים שמונעים את ההתנגשות. בעוד פחות משבועיים, גם המחסום הזה עשוי להיעלם.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
