כיצד הצליחו כטב"מים וטילים ששוגרו מתימן לעבור יותר מאלף קילומטרים ולפגוע בנמל התעופה הבינלאומי של ריאד, למרות מערכות ההגנה האווירית המתקדמות של סעודיה? זו השאלה המרכזית שנבדקת כעת בממלכה, בעקבות מתקפת החות'ים שבה נהרגו לפחות 13 בני אדם ונפצעו יותר מ־300. ממצאים ראשוניים מהחקירה, שפורסמו היום (שני) בסוכנות הידיעות AP, חושפים את שיטת התקיפה ומעלים שאלות ביטחוניות שרלוונטיות גם עבורנו.
עוד כתבות בנושא
לפי שני גורמים אזוריים המעורים בחקירה, החות'ים פתחו בשיגור מספר כטב"מים, ולאחר מכן שיגרו לעבר נמל התעופה המלך חאלד שילוב של טילי שיוט וטילים בליסטיים. על פי הממצאים הראשוניים, הכטב"מים נועדו לסלול את הדרך ליתר החימוש. מדובר בשיטת תקיפה המעמידה בפני מערכות ההגנה כמה סוגי איומים במקביל, שכל אחד מהם נע במהירות ובמסלול שונים.
החקירה הסעודית מתמקדת גם בשאלה מדוע מערכות ההגנה לא סיפקו התרעה מוקדמת יותר, אף שהטילים והכטב"מים עברו מרחק של יותר מאלף קילומטרים בדרכם לבירה. בשלב זה לא ברור אם הכשל נבע מקשיים בגילוי, מפריסת מערכות ההגנה, ממחסור במיירטים או משילוב של כמה גורמים.
הכי מעניין
טילים שמשנים מסלול ומלאי מיירטים שהולך ואוזל
אחד האתגרים שמציבים החות'ים הוא השיפור ביכולותיהם הצבאיות. לפי AP, ברשותם טילים בליסטיים מתקדמים המצוידים בראשי קרב המסוגלים לשנות את מסלולם במהלך הטיסה. יכולת כזאת מקשה על מערכות יירוט דוגמת פטריוט, שנדרשות לעקוב אחר המטרה ולחשב את נקודת המפגש עמה.
לכך מצטרפת בעיית המחסור באמצעי הגנה. לפי תחקיר שפרסם הוול סטריט ג'ורנל, גורמים סעודיים מזהירים כי מלאי טילי היירוט בממלכה הולך ואוזל. בשל שטחה העצום של סעודיה והמרחקים בין האתרים האסטרטגיים, נאלצים הכוחות להעביר סוללות הגנה ממקום למקום, כדי לספק הגנה לארמונות, למתקני אנרגיה ולתשתיות חיוניות אחרות.
עוד כתבות בנושא
אולם עדיין אין ראיה לכך שמחסור במיירטים הוא שאפשר את הפגיעה בנמל התעופה. גם לא פורסמו ממצאים המעידים על תקלה מסוימת במערכת הפטריוט. הקושי להגן על שטחה העצום של הממלכה, לצד השיפור ביכולות החות'ים, עומד במרכז הניתוח שפרסם היום גם העיתון הבריטי הגרדיאן.
מה ישראל יכולה ללמוד מהכישלון הסעודי?
לישראל ניסיון רב בהתמודדות עם מתקפות משולבות של טילים וכטב"מים, והיא מפעילה מערך הגנה רב־שכבתי הכולל את כיפת ברזל, קלע דוד ומערכות חץ. אלא שהמתקפה בריאד ממחישה כי מערכות יירוט מתקדמות אינן מספיקות כשלעצמן. נדרשים גם גילוי מוקדם, העברת מידע מהירה בין המערכות ויכולת להתמודד עם כמה איומים בו־זמנית.
בריאיון למכון המחקר האמריקני CSIS הסביר משה פתאל, ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון, כי אחד מיתרונותיה של מערכת ההגנה הישראלית הוא השילוב בין המכ"מים ומערכות השליטה והבקרה השונות. לדבריו, המערכות חולקות מידע ופועלות בתיאום, גם כאשר כל אחת מהן פותחה במקור באופן עצמאי.
פתאל הדגיש כי התיאום בין המערכות מחייב שיפור מתמיד, במיוחד לנוכח הצורך להתמודד גם עם מטרות אוויריות שאינן טילים בליסטיים. הוא הסביר כי לניסיון המבצעי יש חשיבות מיוחדת, משום שגם ניסויים ואימונים מתקדמים אינם מסוגלים לשחזר את כל התרחישים שמתגלים בזמן לחימה.
הדמייה של מערכת יירוט הלייזר החדשה של רפאל | צילום: חברת רפאל
לקח אפשרי נוסף נוגע לניהול מלאי המיירטים. מתקפות חוזרות ונשנות עלולות לשחוק את מלאי התחמושת, ולכן מערך הגנה נדרש לא רק ליכולת יירוט גבוהה, אלא גם לשימוש מושכל באמצעים העומדים לרשותו ולהיערכות למערכה ממושכת.
הכישלון הסעודי אינו מלמד שמתקפה דומה תצליח בהכרח לחדור גם את מערך ההגנה הישראלי. עם זאת, הוא ממחיש את האתגרים שמציבה מתקפה משולבת של כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, ואת חשיבותם של גילוי מוקדם, תיאום בין מערכות ההגנה ומלאי מיירטים מספק.
עוד כתבות בנושא
