שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, אחד הלקחים המרכזיים של צה"ל נוגע גם למה שעלול היה להתרחש בגבול הצפון. ערב המלחמה, חיזבאללה נערך לאורך הגבול עם אלפי פעילים, במרחק של קילומטרים ספורים מהגדר, ועם תוכניות לפשיטה לעומק הגליל. מנגד, בגזרת לבנון החזיק צה"ל אוגדה אחת בלבד, ובה שתי חטיבות וארבעה צוותי קרב גדודיים. כיום, בעקבות שינוי יסודי בתפיסת ההגנה, פועלות בגזרה שתי אוגדות, אחת מהן בשטח לבנון, וצה"ל מייצר עומק ביטחוני שמגיע בחלק מהאזורים לכ־12 קילומטרים ואף יותר.
טנקים ישראליים בעמדות בגבול לבנון | צילום: AFP
ערב 7 באוקטובר כלל סדר הכוחות בגבול לבנון את גדוד ההנדסה 605 של חטיבה 188, גדוד הטנקים 75 של חטיבה 7 והגדודים "נחשון" ו"שמשון" של חטיבת כפיר. לצידם פעלו גדוד 405 של חיל התותחנים וגדוד האיסוף של אוגדה 91. מדובר היה בסדר כוחות מצומצם יחסית, בדומה לזה שהיה באוגדת עזה באותו יום.
התפיסה הייתה הגנתית בעיקרה: הכוחות נדרשו להחזיק את קו הגבול ולהגן על היישובים שמאחוריו. אלא שבחלק מהמקומות היו האזרחים, בעיקר החקלאים אך לא רק, קדמיים יותר מהכוחות הצבאיים שנועדו להגן עליהם.
הכי מעניין
בפיקוד הצפון מכים כיום על חטא ומודים במבוכה לנוכח המציאות שהייתה בגזרה ערב המלחמה. מאז השתנתה תפיסת ההגנה באופן מהותי: במקום להתמקד בהגנה על הגדר ועל היישובים, צה"ל מבקש לייצר עומק ביטחוני שיפריד בין האויב לבין האזרחים.
מבט על לבנון מתוך אחד המוצבים החודרים של צה"ל | צילום: זאב קם
במסגרת השינוי נבנו מוצבים רבים לאורך הגדר ואף מעבר לה, אך השינוי אינו מתמצה רק בהקמת מוצבים. כיום פועלות בגזרה הלבנונית שתי אוגדות, אחת בשטח ישראל והשנייה מצפון לגדר, לעומת אוגדה אחת בלבד ערב המלחמה. סדר הכוחות הוגדל בהתאם למרחב שבו נדרש צה"ל לפעול, מספר הטנקים גדל, והושקעו משאבים נוספים ביכולות איסוף מודיעין ותקיפה. כמו כן, נוספו אמצעי התרעה והגנה מפני איומים אוויריים, ולצד הכוחות הקיימים הוקמו חטיבות משימתיות שמתחלפות ביניהן מדי כמה חודשים.
התפיסה החדשה מבקשת להתמודד לא רק עם איום של חדירה מיידית לשטח ישראל, אלא גם עם האפשרות שחיזבאללה ינסה לשקם את יכולותיו הצבאיות. בפיקוד הצפון מדגישים כי אין כוונה להמתין עד שתשתית אויב תהפוך ליכולת מבצעית. תשתיות המזוהות במרחב הביטחוני ככאלה שעלולות לשמש לפגיעה בישראל מושמדות עוד לפני שיוכלו לשמש למימוש האיום.
עוד כתבות בנושא
הדבר בולט במיוחד בדרום לבנון, שם הפסקת האש לא הביאה להפסקת הפעילות הצבאית במרחב הביטחוני. צה"ל ממשיך לפעול באזור באופן שוטף, מתקיפות וסיכול פעילים המזוהים עם חיזבאללה ועד להשמדת תשתיות.
הפעילות מתבצעת באופן שיטתי ומתמשך. הכוחות סורקים מבנים ושטחים, מאתרים תשתיות ומשמידים אותן, ובתוך כך חושפים צירים, נתיבי חדירה ותשתיות תת־קרקעיות. חלק מהפעילות מתקיים גם בעומק השטח, ולא רק בסמוך לגבול.
לצד הפעילות הקרקעית, נעשה שימוש ביכולות איסוף וברובוטיקה לצורך בחינה וסריקה של השטח לפני כניסת הכוחות. נקודת המוצא המבצעית היא שגם לאחר המלחמה, חיזבאללה וגורמים נוספים ינסו לפגוע בחיילים ובאזרחים, ולכן אין כוונה להפחית את רמת המוכנות.
חיילי מילואים משתתפים בתפילה ובקריאה השבועית בספר תורה בשעות הבוקר המוקדמות בגבול לבנון | צילום: מיכאל גלעדי / Flash90
המטרה היא ליצור מרחב שבו לצה"ל יש חופש פעולה רחב, בעוד שלחיזבאללה קשה יותר להתבסס ולבנות מחדש את יכולותיו ההתקפיות. מבחינת פיקוד הצפון, לא די להרחיק את האיום מהגדר. יש למנוע ממנו להתארגן מחדש במרחב שממנו יוכל בעתיד לפגוע בכוחות צה"ל וביישובים בישראל.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
