בשביל מה צריך קונספציה? ציטוטים מתוך ועדת אגרנט

"אילו ידענו תמיד את כוונות האויב, או אז הייתה ידנו לעולם על העליונה, אפילו כוחותינו נחותים במספרם" (פרידריך הגדול, 1753).

כפי שצוין בסעיף 11 לדו"ח החלקי, אחת הסיבות העיקריות לכישלון של גורמי ההערכה הייתה נעוצה בדבקותם העקשנית של ראש אמ"ן ואמ"ן־מחקר במה שקרוי בפיהם "הקונצפציה", שלפיה: (א) לא תצא מצרים למלחמה נגד ישראל אלא אם תבטיח לעצמה תחילה יכולת אווירית לתקוף את ישראל בעומק, ובמיוחד את שדות התעופה העיקריים של ישראל, כדי לשתק את חיל האוויר הישראלי; ו(ב) סוריה לא תצא להתקפה רבתי על ישראל אלא בעת ובעונה אחת עם מצרים.

...זו הייתה נקודת המוצא של בעלי הקונצפציה, וגם זה עולה מעדותו של אלוף אלי זעירא:

"אם אני כקצין מודיעין של הרמטכ"ל הייתי צריך לבדוק את האפשרויות הפתוחות של האויב לאור ה'קייפביליטיס' (יכולות) שלו - ולא לאור ה'אינטנשנס' (כוונות) - הייתי צריך לבוא ולומר: קייפביליטיס מבחינה טכנית טהורה לחצות את התעלה יש לו תמיד. אבל זה חלק מתורת החיים שלנו; כך אנחנו חיים למעשה מ־1949. (הנחת) היסוד שלי צריכה הייתה להיות לא 'קייפביליטיס' אלא 'אינטנשנס'...

"ואז מחלקת המחקר של חיל המודיעין עסקה בעיקר בנושא ה'אינטנשנס', וזאת חשוב מאוד להדגיש, וכשאני באתי לחיל המודיעין וקיבלתי את תפקידי ובדקתי את העניין - נאמר לי שיש לנו הוכחות שמצרים מבחינת הכוונות שלה מצאה שאיננה יכולה ומסוגלת לתקוף את ישראל, לא בגלל יחסי הכוחות היבשתיים אלא בגלל יחסי הכוחות האוויריים. והמקובל אצל המצרים היה... שכל עוד אין יחסי כוחות אוויריים מספיקים, וכל עוד אין למצרים כושר לתקוף בעומקה של ישראל בעיקר נגד שדות התעופה של חיל האוויר הישראלי - היא לא תצא להתקפה".

...לשיטתו של ראש אמ"ן צריכה הייתה הקונצפציה לעמוד בעינה וההערכות בדבר כוונת האויב לפתוח במלחמה כוללת היו חייבות להתבסס עליה, כל עוד לא הובאו בפניו הוכחות ברורות, שהיה בכוחן לערערה עד היסוד. אלה דבריו:

"כדי שמחלקת מחקר תבוא ותאמר שעומדת לפרוץ מלחמה צריכות להגיע ידיעות שתנפצנה את הבניין המבוסס על שתי אבני יסוד".

"כאשר אנו התקרבנו ל־6 באוקטובר, השאלה שעמדה הייתה: האם קיימים מספיק כוחות כדי לנפץ את הבניין הזה? כי היה בניין לוגי מסוים... שנבנה על ידי אנשי המחקר החל מ־1971 ועמד במבחנים רבים... באופן טבעי, בניין שעומד במבחנים, כל מבחן שהוא עובר רק מחזק את הבניין".

"אם ישנה קונצפציה - מה שיכול להרוס אותה זה ידיעות, ולמעשה כל מה שאני מנסה להסביר זה שלא היו ידיעות שהערכנו אותן כאלה היכולות להרוס את הקונצפציה"...

לדבריו לא בנה ראש אמ"ן על הקונצפציה בלבד, אלא האמין וציפה שאם בכל זאת יחליט שליט מצרים לפתוח במלחמה רבתי כאשר לא נתמלא עדיין התנאי שהציב קודם לצורך משימה זו (רכישת חמש טייסות של מטוסי קרב־הפצצה) כי אז יתקבלו באמ"ן ידיעות והוכחות בטוחות המכילות אינדיקציה חד־משמעית להחלטתו זו, וזאת בעיקר דרך מקורות מסוימים, בעלי נגישות ואמינות מעולות, שעמדו לרשות אמ"ן.

..."באו אליי אנשי המחקר ובנו לי קונצפציה, שנראתה לי הגיונית. השאלה שאני שואל את עצמי: איפה הביטוח שלי במידה ואנשי המחקר טועים? הביטוח שלי היה [במקורות מסוימים, בעלי נגישות ואמינות מעולות] ואמרתי לעצמי: נניח שהם טועים, אזי אני מוכרח לקבל אינדיקציה חד־משמעית שהם טועים, באמצעות אותם המקורות, זוהי כל התורה על רגל אחת. יש קונצפציה, צריכות לבוא עובדות ולערער אותה. יש לי פה [מקורות מעולים] דרכם אני אקבל את האינדיקציה. האם קונצפציה זו קיימת או מעורערת. זה בדיוק תמצית התמציות של כל המחשבה שלי".

"אני הסתכלתי על [המקורות ההם] כביטוח למקרה שישנה טעות בקונצפציה... [מהם] קיוויתי לקבל את האמת הפשוטה".

...כאן צריך להזכיר שהקונצפציה הנדונה היתה רווחת באמ"ן (מחקר) עוד משנת 1971 וכאשר אלוף זעירא נתמנה באוקטובר 1972 לתפקיד ראש המודיעין הצבאי והקונצפציה הוצגה בפניו, הוא אימץ אותה לעצמו לאחר שמצא שהיא מבוססת על ידיעות מהימנות ביותר.

...במהלך דבריו בפני הוועדה הדגיש אלוף זעירא את הקשיים האוביקטיביים והדילמות העומדים בפני אמ"ן, ביחוד בשטח המחקר וההערכה. במקום הזה נזכיר שני היבטים של הנושא האחרון. אחד מהם הוא שאמ"ן מקבל באופן שוטף כמות עצומה של חומר ידיעות, עד כדי כך, שאי אפשר להתגבר עליה, דבר המונע לקרוא את הכול ומצריך מינון וסלקציה וממילא מכביד על תפקיד ההערכה, בחינת "עושר שמור לבעליו לרעתו". אומר אלוף זעירא:

"כמות החומר היא עצומה... אני לא יכול לקרוא את הכול... ראש הלשכה שלי עובר עליו לפני, חלק ממנו... אינו מעביר לי. חלק אחר הוא מסמן לי מה לפי דעתו כדאי לי לקרוא. ולמרות זאת, גם בעבודה של 16־17 שעות ביום, אי אפשר להתגבר על זה. הוא הדין גם בגופים נמוכים יותר... אנחנו מחפשים כל מיני שיטות ולא מצאנו פתרון... באופן טבעי דורשים אנשי המחקר יותר כוח אדם... קשה לקבל עוד ועוד כוח אדם".

...ההיבט האחר של הפרובלמטיקה המודיעינית בנושא ההערכה הוא: על אמ"ן מוטלת האחריות הגדולה שלא להתריע לשווא מערך הבנוי בעיקר על מילואים וצבא סדיר קטן כנגד מערך האויב המבוסס בעיקר על צבא סדיר גדול הפרוס תמיד לאורך הגבולות או שניתן לפורסו בקלות, כאשר כוחותיו של האויב נמצאים בחזית. במילים אחרות, אסור לו, לאמ"ן, למהר ולהתריע על כוונת האויב לעשות מלחמה בעתיד הקרוב, בכל פעם שמתקבלת ידיעה מדאיגה; שאם לא כן, תהיה התוצאה שהמדינה תתגייס לעיתים תכופות, עם כל הנזק הכלכלי למשק שלה וההכבדה הגדולה על תושביה, הכרוכים בכך. מכאן הצורך ב"קונצפציה" מסוימת - ודבר זה מתחייב גם מבחינת ההיבט הראשון - אשר לפיה יוכל אמ"ן לכלכל את הערכותיו. מכאן גם חשיבותה של הקונצפציה בה עסקינן ואשר שימשה נר לרגלי ראש אמ"ן ועוזריו בימים של ערב פרוץ המלחמה:

"אם השיטה היא על כל דבר קטן לקרוא 'זאב', אין בעיות. אבל אז הצבא נמצא במצב מאוד קשה..."

"המצב לאורך התעלה הוא שיש לנו 170 טנקים ו־8,000 איש, עד ביר גפגפה. בקו המעוזים - 800 איש, מולם יש שבע דיביזיות מצריות, 1100 טנקים, 800 תותחים. הם יכולים לצלוח ככה. אני מקבל ידיעה: בעוד שלושה ימים - מלחמה. מה לעשות? לגייס? להאמין לו? לא להאמין לו? אני פשוט רוצה לתת לכם קצת תחושה על הפרובלמטיקה. אין דבר יותר פשוט לראש אמ"ן לקחת את זה לרמטכ"ל ולהגיד לו תגייס... אבל מוכרחה להיות איזו קונצפציה אחרת המדינה הזאת תתגייס ולא תתגייס שבע פעמים בשנה".

הציטוטים מתוך דו"ח ועדת אגרנט – הנמקות והשלמות, כרך ראשון, יולי 1974, עמ' 60־68