אוגדה 210 קיימה השבוע תרגיל אוגדתי רחב היקף ברמת הגולן ובגבול סוריה, שבמסגרתו תורגל תרחיש של חדירה לשטח ישראל בכמה מאמצים ובמספר מוקדים במקביל. התרגיל כלל חדירות ליישובים ולמחנות, אירועים רבי נפגעים ופינוי רפואי, וכן בחינה של יכולת האוגדה לנהל כמה זירות במקביל.
התרגיל נערך לקראת סיום תפקידו של מפקד האוגדה, תא"ל יאיר פלאי, ולפני כניסתו לתפקיד של מחליפו, תא"ל סיון בלוך. במקביל מתבצעים חילופי מפקדים בחטיבות המרחביות ובתפקידי מטה נוספים באוגדה. כלל כוחות האוגדה השתתפו בתרגיל, לצד כוחות חוברים מגזרות שכנות, פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א, ראשי הרשויות וגופי החירום וההצלה.
מפקד אוגדה 210 היוצא, תת-אלוף יאיר פלאי, בסיור בסוריה | צילום: דובר צה"ל
התרחיש המרכזי שנבחן היה חדירה בהיקף רחב במספר מוקדים. "היו מספר נתיבי פריצה לשטח ישראל, וחדירה ללא מעט יישובים ומחנות, וזירות אירוע מורכבות", אומר קצין המעורה בתרגיל. במסגרת התרגיל נבחנה גם היכולת של המערכות השונות להתמודד עם אירוע רב-נפגעים לאורך הגזרה. המערכת הרפואית נדרשה לתת מענה למספר גדול של נפגעים, מערכות התקשוב אותגרו, ונבחן שיתוף הפעולה עם חיל האוויר. בצה"ל שילבו בתרגיל לקחים שנלמדו מהלחימה בגזרות השונות, ובהם לקחים מ-7 באוקטובר.
הכי מעניין
אחד התרחישים שנוצרו במהלך התרגיל בחן את היכולת של מחלקות ההגנה ביישובים לפעול במשך זמן ללא סיוע מכוחות האוגדה. בחלק מהיישובים נדרש זמן עד להגעת הכוחות, ובינתיים נדרשו חברי מחלקות ההגנה להתמודד מול האויב המדומה. לדברי הקצין, "זה לא תוכנן, אבל יצא שיכולת העמידה לבד של כיתות הכוננות, בלי גב מהאוגדה, תורגלה אף היא, בתרחיש דומה לשבעה באוקטובר". לדבריו, "ביישובים מסוימים לקח לכוחות לא מעט זמן להגיע ומחלקות ההגנה נדרשו להתמודד לבד מול האויב המדומה עד שהכוחות הגיעו".
בצה"ל מציינים כי בשנה האחרונה חוזקו מחלקות ההגנה ברמת הגולן. רבים מחבריהן הם תושבים העובדים באזור מגוריהם, ובהם חקלאים ומורים, ולכן הן מאפשרות להעמיד בגזרה מאות לוחמים נוספים לצד הכוחות הסדירים. המחלקות מצוידות במקלעים ובאמצעי לחימה נוספים ונועדו לספק את המענה הראשוני במקרה של חדירה ליישוב או לציר סמוך.
בעקבות השבעה באוקטובר שבו בצה"ל להיערך אל מול היכולות ולא אל מול הכוונות, וכאן ברמת הגולן, היכולות של הצד השני הן טנדרים עם מקלעים וטילי כתף. "בסוף, בשביל לממש דבר כזה לא צריך צבא סופר-מודרני", אומר הקצין. "גם עם שיירות של טנדרים עם מקלעים אפשר לעשות נזקים מאוד מאוד גדולים. ראינו את זה כבר בשבעה באוקטובר". לדבריו, הסבירות לתרחיש כזה נמוכה כיום יותר, אך הוא עדיין נכלל בהיערכות. "אין ספק שאנחנו משפרים את נקודת הפתיחה שלנו בצורה משמעותית. עדיין התפקיד שלנו זה להיערך לחומרה, להיערך מול היכולות ולא מול הכוונות. והיכולות קיימות". מי שמחזיק ביכולות האלה בסוריה אלה הצבא הסורי של משטר א-שרע, לצד גורמים פלסטינים ואף מליציות שיגיעו מעיראק.
בצה"ל עוקבים במקביל אחר התפתחות איום הרחפנים. הקצין אומר כי מדובר באיום שמושפע במידה רבה מהשוק האזרחי, שמאפשר ייצור והפעלה של רחפנים בכמויות גדולות והתאמתם לשימוש צבאי. בתרגיל נבחנו גם המענים לאיום זה, הן במישור הטכנולוגי והן במיגון הכוחות והתשתיות. עם זאת, לדברי הקצין, אחד האתגרים המרכזיים הוא יצירת מודעות אצל כוחות צה"ל בשטח לאיום שאינו נוכח עדיין בגזרה באופן משמעותי. "יש פה רבדים מערכתיים וטכנולוגיים שאנחנו משקיעים בהם הרבה מאוד ומתקדמים בהם בצורה מאוד מהירה", הוא אומר. "יש פה רבדים של מיגון הכוחות והתשתיות. ויש פה בקצה את המודעות המצבית של החייל בקצה לאיום מלמעלה, שזה האתגר הכי גדול". לדבריו, כל עוד האיום הזה לא נוכח, מאוד קשה להנחיל אותו ולהנכיח אותו כלפי מטה, זאת, לדבריו, בניגוד לגזרת לבנון, שבה הכוחות כבר מתמודדים עם רחפנים בפועל.
עוד כתבות בנושא
התרגיל התמקד בגזרה הסורית, אך בצה"ל ממשיכים לבחון גם תרחישים הקשורים לגבול הירדן ולמרחב משולש הגבולות שבין סוריה, ירדן וישראל. "זה בהחלט תרחיש מטריד ולא מופרך", אומר הקצין. "עשינו בעבר כבר כמה תרגילים בתפר במשולש הגבולות, ואנחנו מתכננים לעשות עוד".
לדבריו, המצב בגבול סוריה השתנה בשנה האחרונה והוא ממשיך להיות דינמי. בצד הסורי, לדבריו, ניכרת מגמה של התבססות מדינה ממוסדת יותר וביסוס המשילות, לרבות שיפור ביכולת לסכל פעילות חבלנית. "בסוף יש לו אינטרס, לא חיבת ציון", הוא אומר בהתייחסו לשלטון הסורי. "אנחנו מפרשים את זה כרצון לייצר יציבות ובכך למנוע מצב שאנחנו נעמיק את ההתבססות שלנו בתוך סוריה". במקביל, בצה"ל אומרים כי חיזקו את המודיעין ואת היכולת המבצעית בגזרה. השילוב בין ההתפתחויות בצד הסורי לבין השינויים ביכולות צה"ל משפיע על אופן ההיערכות בגבול.
אחד הלקחים המרכזיים של התרגיל נוגע לשעות הראשונות של אירוע רחב. בצה"ל מבקשים לצמצם את הפער שבין המענה בשגרה לבין היכולת לעבור במהירות להפעלה רחבה של כוחות. "יש לנו אתגר, בטח בשעות הראשונות, בסוגיית המעבריות הזאת", אומר הקצין. "מנקודת פתיחה שהיא נשענת בעיקר על תפקודים סדירים, אנחנו נדרשים מהר מאוד לעבור מ-0 ל-100, כמו שראינו בשבעה באוקטובר. זה נכון במפקדות, וזה נכון בוודאי בכוחות הלוחמים בקצה".
לדבריו, בצה"ל פועלים להרחיב את מעגל הכוחות שניתן להפעיל בשעות הראשונות, באמצעות עתודות מקומיות ומנגנונים נוספים, עד להגעת כוחות המילואים והסד"כ המלא. "התרגיל הזה הציף לנו עוד כל מיני רעיונות וכיוונים שאנחנו צריכים לפתח - איך להגדיל את העוגה, גם של הסד"כ וגם של כוח האדם במפקדות בשעות הראשונות, עד שיגיעו המילואים ועד שיגיעו כל הכוחות", הוא אומר.
עוד כתבות בנושא
