סוגיית מיקומו המדויק של המכשול החדש בגבול ירדן מעוררת ויכוח, לאחר שבמועצות האזוריות לאורך הגבול מבקשים להזיז מזרחה את תוואי המכשול, סמוך יותר לגבול ולנהר הירדן. לטענתן, מהלך כזה עשוי "להפשיר" עשרות אלפי דונמים המצויים כיום בין כביש 90 לגבול, ולאפשר שימושים אזרחיים נרחבים יותר – מחקלאות ותיירות ועד התיישבות.
אך שינוי התוואי צפוי להיות עניין יקר וסבוך. לפי גורמים המעורים בנושא, עלות העתקת המכשול מוערכת בכ־2 מיליארד שקלים נוספים, בין השאר בשל הצורך לפנות שדות מוקשים, לייצב קרקע שאינה מישורית ולהתמודד עם תוואי המועד לסחף ולשיטפונות.
לפי מקורות ששוחחנו עמם, גם בצה"ל הוצגו בתקופה האחרונה עמדות שתומכות בהעתקת המכשול מזרחה. בין השאר זוהי עמדתם של מפקד חטיבת הבקעה אל"מ ג', מפקד אוגדה 96 תא"ל אורן שמחה, ומפקד פיקוד המרכז אלוף אבי בלוט, שביקרו במרחב.
הכי מעניין
הנימוקים הצבאיים הם בראש ובראשונה מבצעיים: יצירת מרחב גדול יותר בין היישובים ובין הגבול, הגדלת עומק ההגנה, ושיפור היכולת להתמודד עם איומי חדירות והברחות. לצד זאת, להזזת המכשול יהיו השלכות כבדות משקל על עתידו האזרחי של האזור, ובהן הרחבת כביש 90 ופיתוח השטח שיתפנה בין הכביש ובין המכשול.
ראש המועצה האזורית בקעת־הירדן, דוד אלחיאני, טוען בשיחה עם מקור ראשון כי כבר לפני כשנה הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ שהמכשול שיוקם יהיה צמוד לנהר הירדן. "אין שום היגיון שהמכשול יוקם סמוך לכביש 90", הוא אומר. "העברתו מזרחה תשחרר עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה. הצלחתי לשכנע את המח"ט, את מפקד האוגדה ואת מפקד פיקוד המרכז, אז אני לא מצליח להבין איפה הבעיה". לדברי אלחיאני, המועצה תעתור לבג"ץ לפני תחילת העבודות במקטעים הבאים.
בד בבד עם הדיון על המשך התוואי, העבודות על המכשול כבר נמצאות בעיצומן. הקמת המכשול הביטחוני החדש בגבול ירדן החלה בדצמבר 2025, ובשלב הראשון מוקמים כ־80 קילומטרים בשני מקטעים – במרחב העמקים ובבקעת הירדן, צפונית לגשר אדם, כולם סמוך לכביש 90. המקטעים הראשונים נבחרו בהתאם לסדר העדיפויות המבצעי של צה"ל, שהגדיר אותם כאזורים הדחופים ביותר מבחינת פח"ע והברחות. מדובר אפוא בשלב הראשון של פרויקט רחב בהרבה, ולא בתוואי הסופי של המכשול כולו.
המכשול המתוכנן צפוי להשתרע לאורך כ־500 קילומטרים, מחמת־גדר עד אילת, ועלותו הכוללת מוערכת בכ־5.5 מיליארד שקלים. הפרויקט נועד לחזק את ההגנה על הגבול ולמנוע הברחות נשק וחדירות למטרות טרור, והוא מואץ בין השאר באמצעות פינוי שדות מוקשים לאורך הגבול. עד כה הוקצו לפרויקט כמה מאות מיליוני שקלים. במערכת הביטחון מדגישים כי מדובר בפרויקט רב־שנתי, וכי קצב התקדמות העבודות תלוי בהעמדת תקציבים נוספים.
משמעותה של ההחלטה בעניין התוואי חורגת מהשאלה היכן תעבור הגדר. תכנון המכשול משליך על תכנון המרחב כולו – כבישים, תשתיות, חשמל, מים, אנרגיה, חקלאות והרחבת יישובים. מבחינת המועצות האזוריות, הזזת המכשול מזרחה עשויה להרחיב באופן ניכר את היכולת לפתח את השטח שבין כביש 90 לגבול. מבחינת מערכת הביטחון, השיקול המרכזי בקביעת המיקום הוא מבצעי־ביטחוני, לצד המשמעויות ההנדסיות והתקציביות. ברקע עומד גם אחד הלקחים המרכזיים של מתקפת 7 באוקטובר: הצורך להרחיק ככל האפשר את קו ההגנה ואת המכשול המשמעותי מהאוכלוסייה האזרחית, וליצור מרחב ביטחון רחב יותר בין היישובים לגבול.
למרות המחלוקת, גורם המעורה בנושא אומר כי צה"ל ומשרד הביטחון יקבלו את ההחלטה באופן משותף ולאחר דיון מקצועי. למעשה, ההכרעה על התוואי מבחינה מבצעית מצויה בידי פיקוד המרכז ותלויה באישור של הדרג המדיני, בין השאר בשל המשמעות התקציבית של ההחלטה.
תפקיד נוסף ממלאת בתהליך מִנהלת גבולות ותפר, שעליה לבחון ולהציג את המשמעויות של החלופות השונות: האם מבחינה הנדסית ניתן להקים את המכשול בתוואי מסוים, כיצד אפשר יהיה להגן עליו ולתחזק אותו, היכן יעברו דרכי הביטחון, ומה יהיו העלויות והמשמעויות של שינוי התוואי. ככל שמטפסת עלות השינוי שמבקשים היישובים, המשמעות אינה רק הנדסית. יש לבחון את התועלת המבצעית מול העלות, ולהביא את ההחלטה לאישור הדרג המדיני.
מצה"ל נמסר שהצבא "פועל למען הגנת מרחב הגבול המזרחי ומתאים את תוכניות ההגנה בהתאם להערכת המצב. לאורך הגבול המזרחי מתבצעות עבודות הקמה של מכשול, שמטרתו לחזק את ההגנה במרחב. בימים אלה מתקיימים דיונים ביחס להמשך בניית המכשול, ומיקומו ייקבע למול השיקולים המקצועיים והגורמים המוסמכים לכך".