"קולומביאנית אמרה לנו שזה מדהים שטסנו לחלץ אנשים שאנחנו לא מכירים"

כוחות משלחת "ברית רעים" וכוחות החילוץ המקומיים והבינלאומיים בקולומביה ממשיכים לפעול בכמה אתרי הרס מרכזיים בעיר קאלי, השלישית בגודלה במדינה. עד כה הביאו הכוחות לחילוצם של כעשרים נעדרים ללא רוח חיים. כעת, כשבוע לאחר רעידת האדמה ובהמשך להכרזת ממשלת קולומביה, עוברת הפעילות לשלב השיקום, ומאמץ המיפוי והמיון של המבנים שנפגעו.

זוהי המשלחת הבינלאומית הראשונה של סא"ל במיל' עוז שושן, קצין אג"ם ביחידת החילוץ הארצית (יחצ"א). רק לפני שלושה שבועות שבה משלחת היחידה מוונצואלה, וכעת התייצבה בקולומביה לסייע בחילוץ לאחר רעידת אדמה נוספת בצפונה של דרום אמריקה. "כשהגיעו הידיעות על רעידת האדמה בקולומביה דיברתי עם אג"ם פיקוד העורף ושאלתי אם צריך אותנו, ומשם הגלגלים התחילו להסתובב", מספר שושן. "הפקודה הגיעה רק אחרי שממשלת קולומביה פנתה רשמית לממשלת ישראל וביקשה עזרה. שקלנו את כל הציוד, עשינו חיסונים, ואחרי כשלושה ימים נחתנו בקאלי".

בתוך שעתיים, אחרי התאפסות בתחנת כיבוי מקומית, הם התחילו במשימות חילוץ. "אנחנו לא מבזבזים את הזמן", אומר שושן. "שבעה ימים אנחנו בקאלי, ואחרי שסיימנו באתר ההרס הראשון קיבלנו משימות נוספות. יחצ"א מביאה המון ניסיון ומלמדת את האוכלוסייה המדומית. הניסיון הזה תמך בעבודות בכלל אתרי ההרס".

מלבד עבודות החילוץ, המהנדסים וצוות המומחים מסייעים לרשויות קאלי במיון מבנים. "יש יותר מ־500 מבנים של מוסדות ציבור, חינוך ובריאות שנפגעו. הממשלה חוששת להחזיר אליהם תושבים, והמהנדסים וצוות המומחים שלנו עוברים מוסד־מוסד ובאמצעות טכניקה שפותחה בארץ אנחנו אומרים להם לאילו מבנים אפשר לחזור ולאילו לא. אנחנו גם משאירים את הידע כאן כדי שיוכלו לעשות זאת במחוזות אחרים, וגם כדי שיוכלו להשתמש בידע הזה בעתיד".

בטיסה לשם, 72 שעות אחרי הרעידה, הבנתם כבר שהסיכוי לחלץ פצועים חיים הוא כמעט אפסי?

"ביחצ"א מתייחסים לכל מחולץ אפשרי כאילו הוא בחיים. ידענו ששעון החול לא לטובתנו. אתרי ההרס מורכבים, אבל לא ויתרנו לאורך כל הדרך. כשאנחנו הולכים למטוס אנחנו מייחלים לסיפור כמו שירן פרנקו", הוא מזכיר את הילדה הישראלית שחולצה בחיים מההריסות ברעידת האדמה שפקדה את טורקיה ב־1999.

לדברי שושן, הוא וחבריו מלאים בתחושה של שליחות גם אם טרם חילצו ניצולים חיים: "בסופו של דבר רבים על יציאה למשלחת, כי יש רק 82 מקומות על המטוס", הוא אומר. "בסקירה אתמול על המשימה של מיון המבנים פגשנו את המהנדס הראשי של המשלחת, אחרי שהקריס בצורה בטוחה אגף פגוע בבית החולים ואפשר את השימוש בשאר בית החולים.

"יש סיפוק אדיר גם בהבאת אנשים לקבורה ראויה. היינו באירוע שבו הממשלה הייתה קרובה להכריז על פינוי אתר הרס – לבוא עם שופלים ולהזיז הכול, כולל גופות המתים למטה. פגשנו את המשפחות שיקיריהם היו מתחת להריסות, הצלחנו להשפיע, המשכנו לעבוד וחילצנו את הגופות. אנחנו מקבלים מזה סיפוק, ועושים את המרב. זכינו לחיבוק מהאוכלוסייה".

כמה זמן אתה מעריך שעוד תישארו בקולומביה?

"התשובה הרגילה היא: ככל שנידרש. אנחנו כאן בשליחות של מדינת ישראל. מבחינת משימות החילוץ אנחנו קרובים למיצוי".

מדי פעם אתם חושבים מה אם חס ושלום יתרחש אירוע בישראל, שבעקבותיו יזדקקו לכם כאן?

"היחצ"א, כמו כל צה"ל, תמיד משאירה עקב בקרקע. היחידה מונה בסך הכול 600 אנשים, 82 מתוכם כאן בקולומביה. יש לנו עקב בקרקע בישראל".

כשאתם פוגשים אנשים ברחוב, מה המסרים שאתם שומעים?

"הרוב המוחלט של הציבור פה הוא אוהד, רבים מבקשים שניתן להם למזכרת פאץ' עם דגל ישראל. פעמים רבות בסיום פעולת חילוץ אנחנו מחליפים בינינו פאצ'ים. אנחנו מרגישים עטופים מאוד על ידי הסביבה. אנחנו מוגנים. יצאנו לכאן עם אבטחה והמשטרה המקומית גם מסייעת.

"באחד האתרים ניגשה אלינו קולומביאנית ואמרה לנו שזה פשוט מדהים שעזבנו הכול, טסנו לצד השני של העולם וסיכנו את עצמנו באתר הרס, רק כדי להציל ולחלץ אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים. מעבר לדנ"א של היחידה, זה גם הדנ״א היהודי להושיט יד בעת צרה".