עם כל הכבוד לתצפיתניות, לא חזרנו ל-6 באוקטובר

ההבדל הגדול בין הימים ההם לזמן הזה הוא נוכחות צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה. אלפי לוחמי סדיר ומילואים עומדים על משמר העוטף, ממשיכים לבער גם השבוע את מאגר המנהרות במרחב, ולחסל חמאסניקים. זה המצב גם בלבנון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לוחמי צה"ל בגבול רצועת עזה | צפריר אבייב, פלאש 90

לוחמי צה"ל בגבול רצועת עזה | צילום: צפריר אבייב, פלאש 90

מאז סתיו תשפ"ד יש פה רגישות עצומה לטרוניות של תצפיתניות. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, אמרו קדמונינו, אך כמובן לא המליצו שנתחיל להיבהל מכל פתיחת ברז. בפועל אנחנו נבהלים. תצפיתנית עלומת שם ומעוותת קול התריעה לפני שבוע בטלוויזיה ש"אני מרגישה כמו ב־6.10", ומיד פתחה מהדורות. "חזרנו לקונספציה", הזדרז להגיב ח"כ רם בן־ברק, סגן ראש המוסד לשעבר, והוא לא היחיד שהזדרז.

התצפיתנית וחברתה התלוננו שמדי יום הן מזהות מחבלי חמאס בקרבת הקו הצהוב בעזה, אך הכוחות בשטח אינם מקבלים אישור לפתוח באש. בעורף נוצר רושם ששערי העוטף נפתחו מחדש לרווחה בפני חמאס; שהדרג המדיני והצבאי שוב אוטם אוזניו להתרעות הדרג המתמחה באמת במצב בדרום, היחיד שהפיק את לקחי המלחמה – התצפיתניות.

ובכן, עם כל הכבוד השמור לחיילות המסורות שמשמשות לנו כעיניים, זה רושם מוטעה. לתושבי העוטף לא נשקפת כרגע סכנה נוסח סתיו 23'. ההבדל הגדול בין הימים ההם לזמן הזה הוא נוכחות צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה. הקו הצהוב, כפי שאמר לאחרונה הרמטכ"ל זמיר, הוא הגבול הביטחוני החדש, והוא אינו נושק עוד ליישובים. זה לא הרמטי, אבל בוודאי לא 6 באוקטובר. אלפי לוחמי סדיר ומילואים עומדים על משמר העוטף, ממשיכים לבער גם השבוע את מאגר המנהרות במרחב, ולחסל חמאסניקים. המוצבים החדשים שנבנים בגזרה לא יפורקו במהרה, מפני שאין סיכוי שמועצת השלום של מלאדנוב וקושנר תצליח לפרז את עזה מהאמל"ח של חמאס. רם בן־ברק ואיתמר בן־גביר אולי היו תוקפים מיד וכובשים בסערה את עזה כולה, אולם בקבינט ובמחנה מטכ"ל סבורים שלעת עתה אפשר להתאפק, כדי לשמור על היחסים עם האמריקנים.

הכי מעניין

בעיקרון, זהו המצב גם בגזרת לבנון. ישראל מתמרנת שם בין הגחמות המתחלפות של דונלד טראמפ ובין צורכי הביטחון שלנו. בגזרת איראן, לעומת זאת, המצב סבוך פי כמה. אם הנשיא יהיה סבלני מספיק כדי להמשיך במצור הימי, המשטר עשוי ליפול גם בלי הפעלת כוח אמריקני וישראלי. הבעיה היא שלנשיא יש פתיל קצרצר, מי יודע מה יחליט מחר בבוקר.

כבר עכשיו נלקחת בחשבון האפשרות המחמירה. כלומר, שנצטרך להסתדר לבד. לכן נתניהו דוחף להקצאת תקציב עתק להתעצמות צה"ל בעשור הקרוב, בסך 400 מיליארד שקלים. זה מה שמסתתר מאחורי דיבורי "ספרטה" שלו. באוצר ובעיתונות הכלכלית מתחלחלים, אבל מותר להעריך שבסוף לא תהיה ברירה. כשטהרן ממשיכה לחרוש מזימות, ואנקרה מתאמצת לזלוג לסוריה, צה"ל צריך להצטייד ולהיערך בהתאם. אפילו במטה של מפלגת ישר ברמת־השרון דובר איתי השבוע על "שגרת חירום" אחרי הבחירות.

ז' באלול ה׳תשפ"ו20.08.2026 | 15:02

עודכן ב 

חגי סגל

העורך הראשי לשעבר של 'מקור ראשון', לשעבר עורך הביטאון 'נקודה' ומייסד מחלקת החדשות בערוץ 7, מחברם של שבעה ספרי דוקומנטריה וסאטירה, תושב עפרה