בעקבות בחירתו של חליל אל-חיה לראשות החמאס, פורסם בימים האחרונים במספר אתרים ערביים כי מי שיעמוד בראשות הארגון ברצועת עזה יהיה עלי אל-עאמודי. בין המקורות שדיווחו על מינויו של אל-עאמודי לתפקיד ניתן למצוא את אל-ערביה ואל-חדת' (סעודיה), אל-קודס הפלסטיני, אל-מרכזיה (לבנון), חדשות רויה (ירדן), ארם ניוז (איחוד האמירויות) ועוד.
עוד כתבות בנושא
כבר בחודש מאי הערכנו במקור ראשון כי חליל אל-חיה ייבחר לראשות הלשכה המדינית של חמאס ועלי אל-עאמודי יעמוד בראש חמאס ברצועת עזה. לאחר שאל-עאמודי אכן קיבל לידיו את הרצועה, הגיע הזמן להכיר את האיש שטיפס בשקט אל פסגת הפירמידה של חמאס ועל הקו שאותו הוא צפוי להנהיג בארגון.
החבר השקט של יחיא סינוואר
הכי מעניין
במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה נתפסו המוני מסמכים השייכים לחמאס. אחד מהם, "התוכנית האופרטיבית 2022 של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס - מחוז עזה", היה חלק מ"חרב ירושלים", המסגרת האסטרטגית של מערך התעמולה של הארגון.
המסמך שטח את מטרותיו, משימותיו ודרכי הפעולה של מערך ההסברה בעזה בין השנים 2025-2022. בין המטרות המרכזיות שגולמו בו: חיזוק הנראטיב הפלסטיני בזירה הבינלאומית ובמערב בפרט, דה לגיטימציה לישראל והחרפת המאבק התקשורתי במי שמציג תפיסות המנוגדות לחמאס, עזה והפלסטינים.
צפוי להתמנות לראש חמאס ברצועת עזה. עלי אל-עאמודי | צילום: מהרשתות הערביות
למערך התעמולה הפלסטיני שרשם הצלחה כבירה במערב במהלך המלחמה היו שותפים רבים, אך מי שהיה אמון על הובלתו מהשטח, מרצועת עזה, היה אחד: ראש מערך ההסברה, עלי אל-עאמודי.
אל-עאמודי (נכתב לעתים אל-עמודי) השתחרר בעסקת שליט ב-2011 לאחר קרוב ל-20 שנות מאסר. לאחר שחרורו נבחר אל-עאמודי לחבר בלשכה המדינית של חמאס ובמקביל אף שימש כמנהל לשכתו של האדם עמו ישב במאסר והשתחרר בעסקת שליט – יחיא סינוואר, והפך לאחד האנשים המקורבים אליו ביותר.
בוואקום השלטוני שנוצר לאחר חיסול סינוואר באוקטובר 2024, קיבלו מספר בכירים בחמאס שנותרו בחיים את הפיקוד על הרצועה לידיהם, ובראשם אל-עאמודי, שהפך למנהיג הרצועה בפועל, הרחק מהתודעה הציבורית. כעת, אומרים בעולם הערבי, הוא הפך לראש חמאס בעזה, באופן רשמי.
אותה אידיאולוגיה בשינוי טרמינולוגיה
עוד כתבות בנושא
אל-עאמודי, שהשלטון לא זר לו, לא חשש לערוך שינויים בחמאס, חרף ביקורות שספג מתוך הארגון. לפי דיווח של א-שרק אל-אווסט הסעודי-לונדוני, אל-עאמודי הדיח מתפקידם בכירים בתפקידים שונים ברצועה, בדגש על כאלה שנפגעו במלחמה ומתקשים לתפקד - ומינה תחתיהם פעילים אחרים.
"כל חברי התנועה עומדים מאוחדים מאחורי ההנהגה הנבחרת כדי להמשיך ולמלא את החובה הלאומית והגי'האדיסטית", נכתב בהודעה שפרסם חמאס על בחירתו של אל-חיה. הצבתו של אל-חיה, שהיה סגנו של סינוואר, בראש הלשכה המדינית, ובמקביל העלאת מקורבו, אל-עאמודי, לעמדת ההנהגה ברצועה, מסמנות שבארגון הטרור רוצים לשמור על הקו של סינוואר ומוחמד דף והקרבה לאיראן.
עדות לכך ניתן למצוא בתגובותיהם של בכירים איראניים לבחירת אל-חיה מהימים האחרונים.
כך למשל, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, ציין שמדובר בהישג עבור ציר ההתנגדות הפלסטיני והבהיר כי איראן תמשיך לתמוך בעם הפלסטיני "במאבק הלגיטימי להשתחרר מהכיבוש האכזרי, האפרטהייד והקולוניאליזם של המשטר הציוני הרצחני".
גם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא'ני, בירך את ראש הלשכה החדש ואמר כי הבחירה בדמות שמהווה סמל של התנגדות ומות קדושים מראה שבחמאס נותרו מחויבים להמשך ההתנגדות האסלאמית. קאא'ני הדגיש כי "האויב הציוני חייב להבין שהוא לא הצליח לעצור את ההתנגדות, על אף כל הפשעים שביצע" וכי היא "חזקה מאי פעם".
מנהיג חימאס, יחיא סינוואר. | צילום: AFP
חיזבאללה בירך אף הוא את המינוי. מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, אמר כי מנהיגותו של אל-חיה מהווה המשך למורשתם של השהידים מבין מנהיגי חמאס והג'יהאד הקודמים. הוא הדגיש כי חיזבאללה וציר ההתנגדות ניצבים לצד חמאס ותומכים במאבקו בהתאם לחזונם של נסראללה ואיראן. קאסם הגדיר את בחירת אל-חיה כ"ביטוי של עמידה איתנה, נחישות ורצון להמשיך את להבת ההתנגדות, שחמאס, כפלג הבולט והמסור ביותר שלה, מחויבת למטרה הנעלה ביותר: שחרור ירושלים ופלסטין מהגידול הסרטני של הישות הישראלית".
מבחינת העתיד שהוא מייעד לארגון, אל-עאמודי עשוי להקדיש תשומת לב רבה יותר לתעמולה. האיש שהתמחה במלחמת התודעה, מבין שבעידן הנוכחי השליטה בנראטיב היא נשק אפקטיבי לא פחות מרקטה. לעומת זאת, מבחינה אידיאולוגית, הפקדת רצועת עזה תחת אל-עאמודי לא צפויה להביא עמה בשורה כלשהי.
אל-עאמודי מקבל את הנהגת הרצועה בשעה מכרעת עבור חמאס. הארגון איבד חלק ניכר מהנהגתו, מכוחו הצבאי ומשליטתו הטריטוריאלית, אך יעדיו האסטרטגיים נותרו כשהיו: שימור שלטונו ברצועה, שיקום כוחו הצבאי והמשך המאבק בישראל. חמאס שולט כיום בכ-40% בלבד משטח הרצועה, אולם הוא ממשיך לפעול לביסוס שליטתו באוכלוסייה, לגיוס פעילים חדשים, לשיקום יכולותיו הצבאיות ולהברחת אמצעי לחימה ולייצורם. במובן הזה, הבחירה באל-עאמודי אינה מסמנת שינוי כיוון, אלא ניסיון להבטיח את המשכיותו של חמאס ביום שאחרי סינוואר.