תוכנית השיקום של רצועת עזה שמקדמת "מועצת השלום" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צומצמה באופן דרמטי: במקום תוכנית מקיפה לשיקום הרצועה כולה, המהלך מתמקד כעת בפיילוט קטן בדרום הרצועה, סמוך לרפיח. כך דיווח העיתון הבריטי "הגרדיאן".
לפי הדיווח, הפיילוט אמור לכלול מחנה זמני של מבנים ניידים עבור עשרות אלפי פלסטינים שנעקרו מבתיהם. במקום תפעל הנהלה פלסטינית, כוח משטרה פלסטיני וכוח ביטחון בינלאומי מצומצם. גם התוכנית המוגבלת הזאת אינה צפויה לצאת לפועל לפני סוף השנה.
בשבועות האחרונים ננקטו כמה צעדי הכנה. קצינים ממרוקו ומקוסובו הגיעו לישראל, והם אמורים להוות את הגרעין הראשוני של כוח הייצוב הבינלאומי שיאבטח את המחנה. במעבר כרם שלום מוקם בסיס לוגיסטי שיאחסן כלי רכב, ציוד ואמצעים נוספים עבור הכוח העתידי.
הכי מעניין
מועצת השלום של טראמפ | צילום: Fabrice COFFRINI / AFP
עם זאת, העבודות להקמת המחנה עצמו טרם החלו, וכך גם בניית בסיס התמיכה של הכוח הבינלאומי. צילומי לוויין של האזור מראים עבודות עפר, אך לא מבנים חדשים. לפי ה"גרדיאן", התקדמות משמעותית אינה צפויה לפני הבחירות בישראל ב־27 באוקטובר.
גורמים דיפלומטיים מערביים בירושלים מעריכים כי הסיכוי הטוב ביותר להתקדמות בעזה יהיה לאחר הקמת ממשלה חדשה בישראל, אם כי לא ברור אם ממשלה אחרת תהיה גמישה יותר באופן משמעותי. דיפלומט בירושלים אמר לעיתון כי למועצת השלום לא נותרה ברירה אלא להמשיך גם בהתקדמות מוגבלת, משום שהודאה בכישלון עלולה לפתוח את הדרך לגורמים קיצוניים יותר בממשלת ישראל, המחזיקים בתוכניות אחרות לעזה. "המטרה היא פשוט להשאיר משהו בתנועה, לשמור את הכדור במשחק", אמר. לדבריו, אם המהלך ייעצר, יהיו גורמים "עם סדר יום קיצוני יותר" שינסו להשתלט על התהליך.
בכתבה נטען כי קיים חשש גובר שראש הממשלה בנימין נתניהו, המתמודד עם סכנת הפסד בבחירות, יבחר לפתוח במתקפה רחבה נוספת בעזה לפני ההצבעה. חזרה למלחמה בהיקף מלא, נכתב, עלולה להביא לקריסת תוכנית הפיילוט המצומצמת.
הריסות רפיח | צילום: AFP
מוחמד שחאדה, עמית אורח במועצה האירופית ליחסי חוץ, טען כי ישראל עלולה להשתמש בפרויקט לצורכי תעמולה במקביל לחידוש המערכה הצבאית. לדבריו, מדובר בניסיון להקים "כפר פוטיומקין מגודר ומפוקח" עבור אוכלוסייה מצומצמת, שתזכה לתנאים טובים מעט יותר משאר תושבי עזה, ותשמש חזות של התקדמות.
גורמים ישראליים אמרו בעבר כי חזרה למלחמה עשויה להיות בלתי נמנעת כל עוד חמאס מסרב להתפרק מנשקו. חמאס, מנגד, הודיע כי יהיה מוכן להניח את נשקו בתנאים מסוימים, והשתתף בסוף השבוע בשיחות בקהיר על מנגנונים אפשריים לפירוק נשק.
השיחות עסקו גם בפירוק נשקן של מיליציות יריבות לחמאס הנתמכות בידי ישראל, בשאלה מי יקבל את כלי הנשק שיופקדו, היכן הם יאוחסנו, והאם רובי סער ייחשבו נשק התקפי או נשק אישי.
לפי דיווחים מקהיר, לא צפויה התקדמות בפירוק הנשק כל עוד ישראל ממשיכה בתקיפות אוויריות ובהתקדמות לתוך שטחים שבשליטת חמאס. מקור פלסטיני אמר כי "כל עוד ישראל אינה מתחייבת לנסיגה הדרגתית מרצועת עזה ולשינוי המציאות שם, אין בסיס לשיחות".
ראש המערך שמינתה מועצת השלום לנושא עזה, ניקולאי מלאדנוב, ספג ביקורת לאחר שבדוח למועצת הביטחון בחודש מאי האשים את חמאס בקיפאון המדיני, בלי להזכיר במפורש הפרות ישראליות.
ניקולאי מלאדנוב | צילום: AP
מאחורי הקלעים הופעל גם לחץ מסוים על ישראל. אריה לייטסטון, השליח המרכזי של ממשל טראמפ בישראל ויועץ למועצת השלום, פנה ביוני לממשלת נתניהו וביקש להקל את ההגבלות על הכנסת ציוד הומניטרי דו־שימושי לעזה, ובהם צינורות מים ופאנלים סולאריים. במכתב ביקש לייטסטון גם אישור עתידי לכניסת כוח הייצוב הבינלאומי ולכוח משטרה פלסטיני שנבדק מראש. לפי גורם הבקיא בנושא, ממשלת ישראל טרם אישרה את הבקשות.
הפיילוט ליד רפיח רחוק מאוד מהחזון המקורי שהציגה מועצת השלום. בינואר הציג ג׳ארד קושנר, חתנו של טראמפ, תוכנית שאפתנית שבמסגרתה היו אמורים מעברי הסיוע להיפתח באופן רחב, ותשתיות מים, ביוב, חשמל, בתי חולים ומאפיות להשתקם בכל הרצועה בתוך מאה ימים.
לאחר כחמישה חודשים של קיפאון, גובשה לפני כשבועיים בקפריסין התוכנית המצומצמת יותר. בפגישות השתתפו מלאדנוב, לייטסטון, יועצים ממכון טוני בלייר וחברים בוועדה הלאומית לניהול עזה – גוף של 13 אנשי מקצוע וטכנוקרטים פלסטינים.
הוועדה אינה מורשית להיכנס לעזה בידי ישראל, ומאז הקמתה היא פועלת מקהיר.
מבנים בלוב המיועדים לעזה | צילום: AFP
לפי התוכנית הנוכחית, המחנה יוקם באזור החיץ לאורך קו הפסקת האש סמוך לרפיח. כוחות צה"ל אמורים לסגת מהקו, והמעבר בין האזור שבשליטת חמאס לבין המחנה יאובטח בידי כוח הייצוב הבינלאומי ומשטרה פלסטינית שתעבור הכשרה מיוחדת.
באופן רשמי, גיוס השוטרים יאושר בידי הוועדה הפלסטינית וכוח הייצוב, אך לפי ה"גרדיאן" ישראל צפויה להחזיק בהשפעה מכרעת על זהות המגויסים.
הכשרת הכוח הפלסטיני במצרים טרם החלה וצפויה להימשך כמה חודשים. היעד הוא להקים כוח ייצוב של כ־5,000 חיילים – כרבע מהגודל שתוכנן בתחילה – עם אנשי צבא ממרוקו, קוסובו ואולי גם מאלבניה ומקזחסטן. גם הכוח הזה יזדקק לחודשי הכשרה, והמסגרת המשפטית לפעילותו עדיין נמצאת במשא ומתן עם ממשלת ישראל.
"אנחנו מדברים על סוף 2026. אם זה יהיה מוכן ויוקם עד דצמבר, אהיה מרוצה מאוד", אמר גורם המעורה בתכנון. עדיפות בקבלת מקום במחנה תינתן לתושבים לשעבר של אזור רפיח, אך עדיין לא ברור אילו קריטריונים נוספים ישמשו בבחירת הפלסטינים שיורשו לעבור אליו.
מבקרי התוכנית, ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הגדירו אותה כ"מחנה ריכוז" בהתהוות. גורמים במועצת השלום טוענים מנגד כי תתאפשר תנועה חופשית אל המחנה וממנו.
משאיות סיוע נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, 6 באוגוסט 2025 | צילום: EPA
לפי התכנון, יותר סוגים של ציוד וסיוע הומניטרי יורשו להיכנס למתחם. עם זאת, גם שם ישראל דורשת להבחין בין סיוע הומניטרי לבין חומרי שיקום, ורק הראשונים יורשו להיכנס.
עדיין לא ברור מי יממן את הפיילוט. מתוך 17 מיליארד הדולרים שהובטחו לתוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה, רק חלק קטן הגיע בפועל. קבוצת התורמים לפלסטינים של האיחוד האירופי הודיעה כי גייסה 883 מיליון אירו לשיקום תשתיות מים, תברואה וטיפול בפסולת בעזה. הכסף אמור להשלים את הפרויקטים של מועצת השלום.
מועצת השלום בוחנת גם אפשרות להעביר לפרויקטים חלק מכ־11 מיליארד דולר מכספי המסים הפלסטיניים ומנכסים בנקאיים שהוקפאו ומוחזקים בידי ישראל. "אנחנו עובדים על זה. הנושא נמצא בדיון", אמר מקור המעורה בשיחות.
עוד כתבות בנושא
ההצעה עוררה זעם ברשות הפלסטינית. שרת החוץ הפלסטינית ורסן אגבקיאן אמרה כי "אלה אינם כספים ישראליים שאפשר להחזיק בהם או להתמקח עליהם. יש לשחרר את הכספים מיד וללא תנאים". אגבקיאן אמרה כי המעבר מתוכנית כוללת לכל עזה לפיילוט קטן מציב דילמה בפני הפלסטינים. לדבריה, "אי אפשר לנהל את האסון ההומניטרי באמצעות צעדים מקוטעים או חלקיים", אך גם "כל מאמץ שמציל באמת חיי פלסטינים ראוי לבחינה זהירה".
לדבריה, קיים חשש שהסדרים זמניים יהפכו לתחליף לפתרון כולל או ינרמלו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת.
לפי גורם המעורה בשיחות בקפריסין, חברי הוועדה הפלסטינית היו חלוקים בשאלה אם לתמוך בפיילוט. החשש היה שהמחנה יפצל את אוכלוסיית עזה, ויציב את רוב התושבים בעדיפות נמוכה יותר בקבלת סיוע.
שחאדה טען כי רק חברים מסוימים בוועדה הוזמנו לקפריסין, לאחר שהוועדה המלאה דחתה שוב ושוב את ההצעה. לדבריו, ההבטחה למזון ולמגורים טובים יותר במחנה עלולה להוביל להסתערות המונית עליו ולסכן את המבקשים להיכנס.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
