המודיעין הישראלי מעריך כי איראן העבירה בסתיו האחרון אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום למנהרות עמוקות בתוך הר קולנג, אתר המוכר במערב בשם "הר מכוש", סמוך למתקן הגרעין בנתנז. כך דיווח הלילה (שלישי) ה"וול סטריט ג׳ורנל", מפי גורמים ישראלים ואמריקנים.
לפי הדיווח, ישראל העבירה את המידע לארצות הברית וטענה כי הצנטריפוגות הועברו לאתר לאחר מבצע עם בלביא ביוני 2025, שבמהלכה תקפו ישראל וארה"ב את שלושת אתרי הגרעין המרכזיים של איראן.
ההערכה מעוררת חשש כי טהרן מכינה לעצמה תשתית שתאפשר לה לשקם את תוכנית הגרעין שלה. עם זאת, עצם העברת הצנטריפוגות למקום אינה מוכיחה כי איראן כבר הקימה בו מתקן להעשרת אורניום. ייתכן שהן הועברו למנהרות כדי להגן עליהן מפני תקיפות נוספות.
הכי מעניין
צנטריפוגות במתקן להעשרת אורניום בנתנז | צילום: AP
הדיווח מתפרסם על רקע ניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשכנע את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להרחיב מחדש את התקיפות באיראן, במטרה לפגוע בתוכניות הנשק שלה ובמאמצי השיקום. לפי העיתון, מטרות המלחמה של ישראל ושל ארה"ב התרחקו זו מזו בתקופה האחרונה, אף שהאמריקנים הגבירו את התקיפות בעשרת הימים האחרונים.
טראמפ עצמו התייחס בפומבי לאתר. בריאיון לשדר השמרני יו יואיט ב־13 ביולי אמר כי הר מכוש הוא "מטרה אפשרית למכה גדולה ויפה". זו הייתה הפעם הראשונה שבה הזכיר במפורש את האתר כמטרה, אף שבעבר דיבר על אתר תת־קרקעי איראני הקבור בתוך סלע גרניט.
הר קולנג נמצא זה שנים תחת מעקב אמריקני וישראלי. האתר הוקם כתחליף תת־קרקעי למתקן איראני להרכבת צנטריפוגות שנפגע קשות בפיצוץ בשנת 2020, שלפי ההערכות ייתכן שהיה פעולת חבלה. לפי המכון למדע ולביטחון בינלאומי, העוסק במחקר גרעין ובהפצת נשק, הפעילות באתר נמשכה ברציפות במהלך 15 החודשים האחרונים. במקום נצפו תנועת משאיות, חיזוק מנהרות והקמת מתחם אבטחה. כמו כן בוצעו עבודות סביב רשת מנהרות ישנה יותר, שהוקמה כבר ב־2007 ובהמשך נאטמה בידי איראן. "סביר שאיראן העבירה צנטריפוגות לתוך המנהרות", אמר לעיתון דייוויד אולברייט, נשיא המכון.
מבנים לייצור צנטריפוגות | צילום: דובר צה"ל
מומחים מעריכים כי המתחם התת־קרקעי נמצא בעומק של כ־90 עד 137 מטרים מתחת לסלע מוצק, וכי יש בו די מקום לכמה מתקנים הקשורים לפעילות גרעינית. עומקו ומבנהו עלולים להקשות מאוד על תקיפה אווירית.
נייט סוונסון, ששימש מנהל תחום איראן במועצה לביטחון לאומי בממשל ביידן, הזהיר כי ההיסטוריה של פעילות גרעינית חשאית באיראן מחייבת להתייחס ברצינות לכל פעילות שאינה מוצהרת באתר תת־קרקעי מבוצר. "פריצה חשאית היא התרחיש הגרוע ביותר", אמר. "איננו יודעים מהן כוונותיה של איראן, אבל העובדה שאי אפשר לאמת מה מתרחש באתר הזה ממחישה עד כמה המצב הקיים בעייתי. חייבים להכניס לשם את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כדי לבדוק את הדברים".
הר מכוש לא נחשב יעד בעדיפות גבוהה בתקיפות בשנה שעברה, וגם לא הותקף בסבב הלחימה מול ארה"ב שהחל ב־28 בפברואר. עם זאת, גורמים ומומחים הזהירו זה זמן רב שאיראן עשויה להשתמש במנהרות כדי לאחסן או לייצר ציוד גרעיני, ואף להקים מתקן קטן להעשרת אורניום לצורך ייצור חומר בקיע.
גורם בצה"ל, המעורה בתכנון המטרות, אמר לעיתון כי התקיפות האחרונות לא פגעו במידה מספקת בתשתיות פיתוח הנשק הגרעיני. לדבריו, עדיין נותרה עבודה רבה, לרבות באתר הר מכוש.
עוד כתבות בנושא
צנטריפוגות משמשות לסיבוב גז אורניום במהירות גבוהה ולהפרדת איזוטופים, כדי להעשיר את החומר לשימוש אזרחי או לייצור אפשרי של נשק. איראן מכחישה כי ניסתה אי פעם לפתח נשק גרעיני, אך צברה כ־1,000 פאונד, כ־450 קילוגרם, של אורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים – קרוב לרמת העשרה המשמשת לפצצות אטום.
לא ברור מהיכן הגיעו הצנטריפוגות שלפי ההערכה הועברו להר. ייתכן שמדובר בצנטריפוגות חלופיות שאוחסנו באחד מאתרי הגרעין המרכזיים של איראן.
איראן לא אפשרה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להיכנס לאתר, ולא מסרה מידע על הפעילות או על תוכניותיה במקום. מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, אמר במרץ כי איראן הודיעה כבר בשנת 2021 על "כוונתה לקיים פעילות גרעינית" באתר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
