"היינו חייבים לפעול מהקרקע": עיר המנהרות של חיזבאללה שנכבשה ע"י צה"ל

לפני 26 שנה, כל נסיעה למרחב הזה הייתה בשיירות ממוגנות, מסביב לכפרים השיעים כדי שלא לחטוף טילי RPG ורק אחרי פתיחת ציר מחשש למטענים ומארבים שהוטמנו וחיפוי של כלים כבדים לאורך הנסיעה. 

את הנסיעה שלנו בשיירה ממשגב עם למבצר הבופור אנחנו מתחילים עם שחר, עם קסדות על הראשים ושכפ"צים על גופנו, וכאן נפסק הדמיון ומתחילים ההבדלים: הנסיעה בהאמרים פתוחים, בשיירה של מספר כלי רכב בודדים, כשההגנה על בסיס הנשקים של הלוחמים מהאגד הלוגיסטי שמכניסים אותנו פנימה וכמובן, כל הדרך נעשית בתוך מה שהיה פעם הכפרים השיעים ומה שנותר מפאתי עדייסה וכפר כילא, א-טייבה, דיר סיריאן, יוחמור וארנון. 

הבתים החרבים, הנוכחות של כוחות צה"ל בכל פינה, וכל הדחפורים והשופלים לכל אורך הדרך ושממתינים לפקודות, משדרים שיש אפס סכנה. מציאות קשה לתפיסה עבור כל אזרח ישראלי ששמע בעיקר אגדות וסיפורים על ארץ הטרור שחיזבאללה טיפח במו ידיו ובכספי האיראנים. 

במשך הנסיעה, שארכה כשעה, אנחנו עוברים בצירים שפתחו, הרחיבו והתאימו כוחות ההנדסה עבור אוגדה 36, כולל מורדות נהר הליטני והעלייה ממנו, ונפעמים מהטבע והנוף הייחודי של המדינה שבחרה בטרור במקום בשקט, ומשלמת על כך מחיר גדול.  

לבופור אנחנו מגיעים כשהשמש כבר עולה מעל רכס החרמון שנמצא הרחק ממזרח. המבצר במציאות לא נראה כמו בתמונות ובתיעודים המוכרים. הרבה פחות מרשים. למרות שהיה אתר תיירותי עבור תושבי לבנון, המבצר הצלבני לא נשמר או טופח במהלך השנים. חיילי גדוד 12 שמאיישים כעת את המקום, מיגנו את עצמם ברשתות מפני רחפני הנפץ - האיום העיקרי עליהם. חדי העין יראו סיבים אופטיים שנותרו על המבצר, ומעידים על רחפנים שכבר שוגרו על חיילינו בשבועות האחרונים.

בתצפית מלב המבצר לכיוון צפון-מערב, מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין, מספר על ההתקפה על המרחב שהוביל להכללת המקום בתחומי הקו הצהוב במסגרת הפסקת האש: "אנחנו נמצאים עכשיו ממש כאן על רכס הבופור לאחר שבשבועות האחרונים אוגדה 36, תחת פיקוד הצפון ובקישור של המטה הכללי והרמטכ"ל, השלימה את המהלך לכיבוש דרום רמת נבטיה ורכס הבופור, במרחב שהוא דרמטי להגנה על אצבע הגליל מטולה והיישובים. במהלך הקרבות האלה, שלקחו שבועות רבים, הכנו את התנאים לחציית הליטני. במהלך התנאים האלה סרקנו את הליטני ממחבלים, ולמעשה כל הקרב הזה תוכנן בצורה כזאת שיפתיע את חיזבאללה, תחת פעולות הסחה משמעותיות של הכוחות שפעלו תחתינו. הגענו למרחב חציית הליטני בצורה מפתיעה, הקמנו את מערך הגישור, חשפנו את כל המחבלים שנמצאים במרחב הליטני, ובמבצעים מקדימים תפסנו למעשה את ראשי הצירים על מנת להבטיח את מעבר הכוחות בצורה בטוחה". 

"לאחר מכן יצאו החטיבות להתקפה. בפעולות האלה השתתפו חטיבת גולני שביצעה את ההתקפה על רכס הבופור, חטיבת גבעתי שחצתה ראשונה את הליטני, חטיבה 7 שביצעה את כל אבטחת האגף המערבי במרחב הסלוקי וחצתה אותו, חטיבת האש שבודדה פה את כל המרחב יחד עם היחידה הרב-ממדית, חטיבת הקומנדו שנמצאת עכשיו בקצה המהלך האוגדתי במרחב רכס עלי א-טהאר, ויחידת יהל"ם שנמצאת איתנו כאן ממש על כל התוואים התת קרקעיים שמצאנו שנבנו במשך עשרות שנים על ידי האיראנים, שתכליתם הייתה גם להגן על מרחב הבופור ונבטיה וגם מכאן הפעילו הרבה אש, גם כלפי כוחותינו ובעיקר כלפי יישובי הצפון", אמר מפקד האוגדה וציין כי "אנחנו כרגע בשלב ההגנה תחת הפסקת האש, מוכנים לכל תרחיש, מוכנים לחזרה ללחימה, נחושים, נכונים לכל התפתחות באשר תהיה. בשלב הזה ממוקדים בהגנה, למנוע הישגים מהאויב ולהיות ערוכים לכל התפתחות". 

נורקין הביע הערכה ללוחמיו ומפקדיו, שבמהלך הקרבות במרחב "פעלו בגבורה חסרת תקדים, עם אומץ לב בלתי רגיל": "לצערי, איבדנו גם לוחמים ומפקדים רבים. אנחנו מצדיעים לאותם לוחמים, לאותם מפקדים. אנחנו נמשיך במשימה ככל שיידרש, ולא נתפשר על ההגנה על תושבי הצפון. חיזבאללה מרענן את כוחותיו, מנסה להוציא אמל"ח ממרחב הלחימה, משפר חלק מהעמדות והיכולות שלו, אנחנו צופים בו. ברגע שאנחנו נידרש לחזור ללחימה גם נוכל לפגוע באותם כוחות, ואנחנו ערוכים לכל תרחיש בעניין הזה. ברכס עלי טהאר אנחנו ממשיכים למנוע מחיזבאללה לתגבר כוחות ולצאת משם, אנחנו מכינים את כל האפשרויות לטפל במנהרות האלו ובנכס הזה, וזה עניין של החלטה. אנחנו כרגע מכינים את כל התנאים ליצירת פעולה נוספת. אנחנו פוגעים בכל מי שנמצא במרחב הרכס ללא יוצא דופן. פגענו לאחרונה במחבלי חיזבאללה, אנחנו נמנע ממנו לעשות כל פעולה במרחב הרכס. גם לתגבר וגם לסגת".

כשאנחנו שואלים את מפקד האוגדה מתי יורדים למנהרה שמתחת למבצר הוא ממהר להבהיר שאין שום דבר כזה בבופור. מדובר בטעות שמקורה בשפה הצבאית הגמלונית, כשלא מעט מפקדים אמרו שיש "מנהרה מתחת לבופור", הם התכוונו לתוואי תת קרקעי מתחת לרכס הבופור כולו, ולא לכזאת שמתחילה בלב המבצר. 

אחרי נסיעה של פחות מחמש דקות, אנחנו מגיעים למנהרה הראשונה של חיזבאללה על הרכס, שנבנתה במימון ותכנון איראני מיד אחרי לבנון השנייה, כבר כ-20 שנה. המנהרה הזאת באורך 1.3 ק"מ במרחב הכפר יוחמור. הרבה דברים הפתיעו את כוחותינו במנהרה הזאת: אמל"ח מיוחד שכלל מוקשים איראניים נדירים נגד מסוקים, מקלעי נ"מ, וחדר ניתוח שהיה מיועד לשהייה ארוכה תוך קרב התבצרות, דבר שלא קרה לבסוף. פתח המנהרה הותקף מהאוויר מספר פעמים לאורך המלחמה, אך בשל הסלע ודלתות המתכת הגדולות והעבות, למעט נזק חיצוני, המנהרה נותרה שלמה לחלוטין. 

מפקד ס'1 ביחידת יהל"ם, סא"ל ח', מצביע בפתח המנהרה דווקא לצד השני, מדרום-מזרח, על הכפר הנוצרי דיר מימאס שנותר בשלמותו ועוד נראה כמו כפר איטלקי, ועל הר צפייה שבמטולה. "הרכס הזה שולט באופן ישיר על העליות של הליטני והעיר מטולה. אפשר לראות את הכניסה לתוואי (המנהרה). מצאנו את הכניסה כשהיא כמוסה. לאחר מכן הגיע לכאן צבא לבנון כחלק מהרצון שלנו שהם יטפלו במנהרות חיזבאללה. הם נכנסו, עשו סיבוב קצר ויצאו בלי להשמיד. לכן חזרנו כדי להשלים את המשימה", הוא אומר ומציין את הדברים שמצאו בפנים: שירותים ומקלחות, מטבחים וחדר ניתוח שהיו אמורים לאפשר למחבלי חיזבאללה שהייה במקום לאורך זמן. "בחדר הרפואה מצאנו ציוד ברמה הכי גבוהה שיש: מקררים לתרופות, כל הארונות מלאים; תנאים טובים כדי לחיות; מטבחון ברמה גבוהה והרבה אוכל במקררים".

"הם ציפו להישאר פה הרבה זמן, אפשר להבין את זה לפי המים, התחמושת, האמל"ח והמיטות", אומר סרן ב', קצין אג"ם ביהל"ם. "הם השקיעו בזה המון זמן ומשאבים. התוואי הזה איפשר לאויב לנוע בו ולצאת במהירות כדי לשגר לעבר מטולה ואז להיכנס, אסור לאפשר לזה להיות פה. המקום שלט וצפה על ישראל. היו למנהרה הזאת הרבה כניסות ויציאות מהצדדים. הציוד לשהייה היה מספיק לחודשים רבים ולא ראינו שום מרפאה צבאית שדומה לזה, גם לא מעל הקרקע", הוא אומר ומספר כי עם כניסתם מצאו מאות בקבוקי מים שיועדו במקור למחבלי חיזבאללה אבל בפועל, לוחמי יהל"ם הם אלה שהשתמשו בהם במהלך עבודתם על המנהרות. האירוניה במיטבה.

הוא מציין כי במהלך הטיפול במנהרה בקנטרה, הם הורידו משטח של בקבוקי מים מדי יום עבור הלוחמים, כעת לא היה בכך שום צורך. "לא כל מקום שאתה מתמרן בו, אתה יכול לראות את מדינת ישראל, פה זה אחרת. יש דברים שאי אפשר לעשות מהאוויר, להשמיד את התת"ק הזה ואת מה שהיה בפנים, אי אפשר לעשות מהאוויר והיינו צריכים להגיע לכאן". 

השבוע יסיים סא"ל ח' את תפקידו אחרי שנתיים ארוכות, ויותר מחודשיים בהם לא יצא הביתה. זה המסר שבחר לומר: "זו מלחמה מאוד ארוכה, וכשאתה מגיע למקומות כמו כאן, כשאתה רואה את מטולה פה מהרכס הזה, אז אתה מבין שאין ברירה, שאי אפשר לוותר על מקומות כאלה - עם כל המחירים של הדבר הזה".