מוקשים במקום טילים: כך תכנן חיזבאללה להפיל מסוקי צה"ל

רכיב נוסף ופחות מוכר בארסנל של חיזבאללה נחשף בשבועות האחרונים, במהלך הפעילות הקרקעית של צה"ל בדרום לבנון: עשרות מוקשים מתקדמים נגד מסוקים מתוצרת איראנית, שאותרו בתוך תשתית תת קרקעית במרחב הבופור. הממצאים משתלבים בתמונה רחבה יותר של מערך מנהרות שנבנה לאורך כשני עשורים בסיוע איראני, הכולל מחסני אמל"ח, פירי שיגור וחדרי פיקוד תת קרקעיים. 

מדובר באמצעי לחימה חריג ונדיר יחסית בזירה, ולא ידוע על שימוש מבצעי שלו. האמריקנים בעצמם חששו לפגוש מוקשים כאלה במהלך ניסיונות החילוץ של הטייסים שלהם שהופלו בשמי איראן, מאחר ועד כה לא היה תיעוד שלהם. המוקשים נגד מסוקים, מתוצרת איראנית, נקראים Anti-Helicopter Mines, ובראשי תיבות: J-AHM, ומיועדים לפגוע בכלי טיס בגובה נמוך, בעיקר בשלבי נחיתה, ריחוף או טיסה קרובה לקרקע. בניגוד למערכות נ"מ קלאסיות כמו טילי כתף, כאן לא נדרש מפעיל בזמן אמת: המוקש מונח מראש במקומות שמנותחים כעתידים לשמש כמנחת מסוקים, הוא מוסווה היטב, ופועל באופן אוטונומי כאשר הוא מזהה מסוק מתקרב. מרגע הזיהוי, המטען משוגר למעלה לגובה של כמה עשרות מטרים. 

שילוב מוקשים כאלה בתוך מערך המנהרות אינו מקרי. מבחינה מבצעית, מדובר באיום ממוקד אך משמעותי. חיל האוויר נשען במידה רבה על טיסה נמוכה - כדי להימנע מגילוי, לבצע הנחתות מדויקות ולחלץ כוחות. הכנסת מוקשים כאלה לשטח משנה את המשוואה: גם אזור שנראה "נקי מנ"מ" עלול להפוך למלכודת, במיוחד מעל כפרים, ואדיות ורכסים בדרום לבנון - אזורים שבהם ממילא פועלים מסוקים בגובה נמוך. ההערכה היא כי המוקשים נועדו להיפרס באזורים שחיזבאללה זיהה כמתאימים לנחיתות.

סרן ב', קצין אג"ם מיחידת יהל"ם, מספר כי כבר לפני מספר שנים נערך ביחידה תרגול ייעודי לאיתור מוקשים מסוג זה - וכעת הוא סוגר מעגל. "לא הייתה לנו תמונת מצב על האמל"ח הזה עד היום, ועכשיו הוצאנו כמעט 30 מוקשים לחקר, ממנהרה אחת בגזרה. נטרלנו וזיכינו את המרחב, כולל בור הייקוש בכניסה לבופור. יש רשימת אמל"ח שמופצת לכוחות עם פריטים בעדיפות גבוהה - וזה היה במקום הראשון. העליונות האווירית היא מרכיב קריטי עבורנו וגם עבור חיזבאללה", הוא אומר. לדבריו, במנהרה אותרו גם שני מקלעי נ"מ - אחד מכוון מזרחה לעבר אזור הליטני, והשני דרומה, "לכיוון שממנו הם מעריכים שהמסוקים יגיעו, כחלק מהגנה על הרכס".

בחיזבאללה בנו את המערך הזה על בסיס לקחים ממלחמת לבנון השנייה. אחד הביטויים לכך היה במבצע "שינוי כיוון 11", שיצא לדרך ב-11 באוגוסט 2006, לאחר שכבר התקבלה החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש. במסגרת המבצע שולשו כוחות צה"ל בלבנון בפעולה מהירה, במטרה להשתלט על השטח שמדרום לליטני. צה"ל שינה אז את שיטת הפעולה: במקום התקדמות מדורגת מכפר לכפר, התמקד במהלך מהיר לעבר הנהר, תוך הסקת כוחות צנחנים בעשרות גיחות וחדירה של שלוש אוגדות לשטח. במערכה זו צה"ל לא ביצע את הכיבוש של מרחב הליטני ורכס הבופור בעזרת הסקה ממסוקים, ולמעשה ניצל את הקיבעון המחשבתי של חיזבאללה כדי לפעול בדרך אחרת.