קצת חבל שחסן נסראללה לא זכה לראות את הפיצוץ האדיר במג'דל־זון. אחד ממפעלי חייו עלה בסערה השמיימה. כוחות בפיקוד אוגדה 91 השמידו אור ליום שני את התוואי התת־קרקעי העצום שהוא בנה שם בחריצות כדי להשמיד אותנו באחד הימים. דובר צה"ל הכין נפשית את תושבי הצפון לרעידת אדמה קטנה.
מג'דל־זון, כעשרה קילומטרים צפונה מגבול ישראל־לבנון, היה אחד מ"כפרי ההיערכות" של חיזבאללה – מרחב אזרחי כביכול, שהפך למעוז צבאי בבטן האדמה. בעומק של עשרים וחמישה מטרים איתרו כוחותינו תשתית מבוצרת שכללה דלתות הדף, ארבעה פירי שיגור ו־12 חדרים לאחסון אמצעי לחימה ולשהיית מחבלים. במקום נמצאו גם מאה כטב"מים. העומק והאורך, יותר ממאתיים מטרים חצובים בסלע, נועדו להעניק למתחם חסינות מהפצצות אוויריות. עד לאחרונה הוא היה חסין גם מעינינו. חיזבאללה בנה מתחת לאדמה ולאפו של צה"ל שדה תעופה צבאי ובסיס טילים.
רעיון מבצעי דומה עמד מאחורי המתחם האימתני שנחשף לאחרונה בבופור. נסראללה ופטרוניו בטהרן תכננו פשיטה המונית של עוצבות קומנדו על הגליל, ובמקביל הרעשה אווירית כבדה לעומק שטחנו מאתרי שיגור תת־קרקעיים. הייתה להם סבלנות עצומה. כשאנחנו נהנינו מהשקט הממושך בצפון, וכבר ביקשנו סליחה מאולמרט על תיאורי הכישלון של מלחמת לבנון השנייה, השיעים חצבו בדרום לבנון מתקנים להשמדה המונית של יהודים.
הכי מעניין
הרחק משם, ליד רפיח, השלים צה"ל השבוע חשיפה של תוואי תת־קרקעי באורך מדהים של 16 קילומטרים. האדמה שם נוחה בהרבה לחפירה, והתפוקה הייתה בהתאם. סינוואר, כמו נסראללה, הכין את המנהרות כגיבוי לתוכניות הפלישה לשטחנו. הוא העריך שהמפעל ההנדסי הכביר שלו נמצא מעבר ליכולות הפגיעה של הצבא הישראלי, וטעה באופן חלקי בלבד. עובדה: אלף יום אחרי פרוץ הקרבות, יש עדיין מנהרות שלא אותרו. מצבנו הביטחוני שפיר לאין ערוך מתנאי הפתיחה הנוראיים בסתיו 23', אך בוודאי רע יותר מהימים שבהם צה"ל אחז בכל חלקי הרצועה. הפלסטינים יכלו אז להשליך אבנים על תושבי גוש קטיף, לרצוח אזרחים וחיילים מעת לעת, אבל לא להכין לנו באין מפריע סוג של פתרון סופי.
ערב המלחמה האחרונה עם איראן ביקרתי באחת המנהרות העזתיות בהדרכת קצין בכיר מפיקוד דרום, והצטערתי שהיא לא פתוחה לסיורי הציבור הרחב. זו הייתה מנהרה לתפארת, מרוצפת, מוארת, עם שירותים נקיים ואפילו מראה גדולה. אפשר ללכת בה זקוף מקצה לקצה. כששאלתי מתי נחפרה לא קיבלתי תשובה ברורה, אבל היה ברור שעוד הרבה לפני המלחמה, בימים שבהם אפילו מתנגדי ההתנתקות התחילו לחשוב שאולי שרון צדק כשהחליט לברוח משם.
עוד כתבות בנושא
סיור במנהרות האויב בעזה או בדרום לבנון יכול להבהיר היום לכל אזרח הגיוני מה קורה כשאנחנו מניחים – כמאמר המשורר שלום חנוך – שה"אויב שלך בדיוק כמוך". לא, הוא לא בדיוק כמונו, הוא בדיוק ההפך. אין לו שום רצון להפוך לסינגפור של המזרח התיכון או לשווייץ שעל גדות הליטני. כל שעות הפנאי שלו ממלחמות עם ישראל מוקדשות להכנת המלחמה הבאה. כשאנחנו בונים צימרים או מתקוטטים על הרפורמה המשפטית, הוא חופר מנהרות ומצטייד בכטב"מים. מוסר ההשכל נוגע לא רק לצורך בהמשך האחיזה הישראלית בלבנון ובעזה, אלא גם לגורל יו"ש: רק בזכות הנוכחות הצה"לית לא נחצבו שם ערי טרור נוסח מג'דל־זון או רפיח. כשאין יהודים על פני האדמה, האויב חופר מתחתיה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
