אחת הפרשות הסוערות שהתעוררו בחודשים האחרונים בבריטניה נוגעת ישירות לכוחות אכיפת החוק, ועלולה להעמיק את משבר האמון בין הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת לבין המשטרה. במרכז הפרשה עומד מסמך המיוחס ל־National Association of Muslim Police (NAMP), הארגון המייצג את השוטרים המוסלמים בבריטניה, שבו הוגדרה ישראל "ארגון טרור ציוני", והציונות הוצגה כאחת מצורות הביטוי של שנאה אנטי־מוסלמית.
המסמך, שהוסר בהמשך מהפצה, חזר לכותרות בעקבות תחקיר של ה־Daily Mail, שפרסם קטעים נרחבים ממנו. החשיפות עוררו תגובה חריפה מצד ארגונים יהודיים בבריטניה, הדורשים כעת לפתוח בחקירה רשמית ולהרחיק את השוטרים שהיו מעורבים בכתיבתו ובהפצתו. לפי הפרטים שפורסמו, במסמך נטען כי לאחר השבעה באוקטובר הפיצה ישראל "סיפורים סנסציוניים ולא מאומתים" על מעשי הטרור שביצע חמאס.
שוטרים עומדים בתפקיד בגדר סמוך לבית הכנסת פינצ'לי, באזור צפון פינצ'לי בצפון לונדון, ב-15 באפריל 2026, לאחר מתקפה על בית הכנסת בשעות הבוקר המוקדמות | צילום: AFP
בין הדוגמאות שהוזכרו הופיעו עדויות על עריפות ראשים, עינויים ומעשי זוועה נוספים שבוצעו במהלך המתקפה נגד היישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה. עוד נטען במסמך כי ציונים עשו "שימוש לא ראוי בשואה" בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. ניסוח חמור, שעורר זעם מיוחד בקרב הארגונים היהודיים, הרואים בו ניסיון לדה־לגיטימציה של הזהות היהודית ושל זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית. המחלוקת מקבלת ממד רגיש במיוחד משום ש־NAMP איננו ארגון שולי.
הכי מעניין
הארגון קשור לכוחות משטרה רבים בבריטניה, ובהם משטרות מנצ'סטר רבתי, וסט מידלנדס, וסט יורקשייר וסקוטלנד. נוסף על כך, הוא מוכר על ידי ה־College of Policing, הגוף העצמאי הקובע את הסטנדרטים המקצועיים ואת הקוד האתי של כוחות אכיפת החוק בבריטניה. דווקא הקשר המוסדי הזה מגביר את החשש כי עמדות פוליטיות מובהקות עלולות להשפיע על עבודתם של שוטרים, הנדרשים להבטיח אי־משוא פנים ושוויון בפני החוק.
הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון, בריטניה | צילום: AFP
הפגנות של תומכי ארגון הטרור "פלסטיין אקשן" בלונדון | צילום: AFP
דגל איראן מונף בלונדון – במחאות למען עצירת המלחמה | צילום: AFP
אחת התגובות החריפות ביותר הגיעה מצד Campaign Against Antisemitism, מהארגונים המרכזיים בבריטניה העוסקים במעקב אחר אנטישמיות. סטיבן סילברמן, מנהל החקירות ופעילות המאבק של הארגון, הגדיר את המסמך "תועבה קיצונית" שאינה מתיישבת עם שירות בכוחות אכיפת החוק. לדבריו, הצגת הציונות כצורה של שנאה אנטי־מוסלמית והטלת ספק במעשי הזוועה שביצע חמאס בשבעה באוקטובר משקפות רמת הקצנה שאין לה מקום בגוף הקשור למשטרת בריטניה.
וזה לא הכול: סילברמן הוסיף כי אמון הקהילה היהודית במשטרה המקומית נמצא כיום ברמות הנמוכות ביותר מאז החלו להתבצע מדידות שיטתיות בנושא. גם Community Security Trust (CST), הארגון האמון על ביטחון הקהילה היהודית בבריטניה, הביע דאגה עמוקה. לדברי נציגיו, המסמך כולל קביעות כוזבות רבות הנוגעות להיסטוריה ולזהות היהודית, ועלול לפגוע עוד יותר ביחסי האמון בין האזרחים לבין כוחות אכיפת החוק.
מפגינים יהודים בלונדון נגד ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, על שאינו עושה מספיק כדי להגן על הקהילה היהודית בבריטניה מפני פיגועים ואנטישמיות | צילום: AFP
הפרשה מתפוצצת בתקופה רגישה במיוחד עבור משטרת בריטניה, שכבר ספגה ביקורת על אופן ניהול ההפגנות שהתקיימו לאחר טבח השבעה באוקטובר, ועל רקע תחושה הרווחת בקרב חלקים בציבור של פוליטיזציה גוברת במערכת המוסדית והביטחונית. על פי הדיווחים, המסמך השנוי במחלוקת נחתם בידי מי שכיהן אז כיו"ר NAMP, חאלידון קבאני, ונוסח כתגובה למה שתואר כעלייה בעוינות אנטי־מוסלמית בבריטניה. ממש כך.
ואולם לדברי המבקרים, הגינוי לאסלאמופוביה לווה בתכנים עוינים בגלוי כלפי ישראל. בשלב זה לא ברור אילו צעדים ינקטו הרשויות הבריטיות, אך הדרישות לפתיחת חקירה עצמאית הולכות ומתרבות, והלחץ הפוליטי גובר מיום ליום. בעיני מומחים רבים, הסוגיה חורגת מעבר למסמך עצמו ונוגעת לשאלה רחבה בהרבה: האם המוסדות הבריטיים מסוגלים לשמור על ניטרליות ואמינות בתקופה שבה המתחים סביב הסכסוך במזרח התיכון חודרים עמוק יותר ויותר אל החברה בבריטניה.
עוד כתבות בנושא
