דו"ח הקונגרס חשף: כך עברו עשרות מיליונים לארגוני שמאל בישראל

דו"ח ועדת המשפט של בית הנבחרים האמריקני שפורסם בשבוע שעבר חשף ממצאים מן החקירה המתמשכת בדבר צינורות הכספים המזינים את תנועות השמאל בישראל.

התזכיר המעודכן, שכותרתו "מימון ממשל ביידן־האריס לארגונים לא ממשלתיים נגד נתניהו, חלק ב'", העיד על הרחבת החקירה: מבדיקת טענות שעלו בתקופת ממשל ביידן לבחינה מקיפה של הפרות אפשריות של החוק האמריקני, שעשויות להוביל אף לשלילת מעמד הפטור ממס של קרנות פילנתרופיות גדולות.

בוושינגטון ההפרש בין דברים בעלמא ובין איום משפטי אמיתי נמדד לרוב בהיקף הראיות. כאשר פורסם חלק א' של הדו"ח ביולי 2025, נראה שחקירת ועדת המשפט – שבחנה את חלקו של המימון האמריקני במחאות נגד ממשלת נתניהו, בייחוד מאז הצגת הרפורמה המשפטית בראשית 2023 – היא עוד מהלך פוליטי שגרתי: כ־380 מסמכים נאספו משישה ארגונים והציגו תמונה אפורה יחסית. אולם כעת התמונה השתנתה. הוועדה מחזיקה ב־1,256 מסמכים פנימיים מתשעה גופים פילנתרופיים גדולים, היא טוענת שיש לה ממצאים ברורים, וחשוב מכול: היא מתכוונת להשתמש בהם כדי לעשות שינויים.

מפתה לדמיין את הסיפור כקשר שנרקם בחדרים חשוכים ואפופי עשן, שבהם פקידים בממשל ביידן הנפיקו המחאות נדיבות לקפלניסטים. אולם המסמכים שנחשפו מציגים מציאות מורכבת יותר, ובסופו של דבר ייתכן שמדאיגה אף יותר. הממשל הדמוקרטי הקודם לא נדרש לקונספירציה כדי להגשים את מבוקשו. הבית הלבן "הסתפק" בירי לכל הכיוונים: הצפת המערכת הבינלאומית של עמותות וארגונים בעלי אוריינטציה שמאלית בעשרות מיליוני דולרים של מענקים פדרליים, תחת הגדרות מרחיקות לכת של "חברה אזרחית" ומפעלים הומניטריים. לטענת מחברי הדו"ח, כך הממשל מימן בפועל את המחאות בישראל: הזרקות המימון העצומות שקיבלו הארגונים האלה אפשרו להם לקחת את הכספים הללו ולהעביר אותם לארגוני שמאל בישראל. כך, טוענים חברי הוועדה, כסף ציבורי אמריקני שחרר הון פרטי שמימן את המחאות נגד הממשלה.

הדו"ח החדש מאיים על הגופים הפילנתרופיים לא בגלל החשיפה עצמה. הסכנה נמצאת בשאלה שג'ים ג'ורדן, יו"ר הוועדה ובכיר במפלגה הרפובליקנית, מנסה לבנות מתוך הפרטים: האם הגופים הללו פעלו תוך הפרת הפטור ממס שניתן להם לפי החוק הפדרלי? אם התשובה תהיה חיובית – ולו בחלקה – המימון לשמאל הישראלי עשוי להתייבש בבת אחת.

כך עבדה השיטה

מנגנון הפעולה המרכזי שהוועדה חוקרת נשען על העובדה שכסף הוא "תחליפי". כשארגון גדול מקבל מענק פדרלי למיזם "ניטרלי", הוצאות התפעול שלו מכוסות מכספי הציבור, וכתוצאה מכך הוא משחרר הון פרטי לשימושים אחרים לגמרי. הדוגמה המרכזית שמצטטת הוועדה כדי להדגים זאת היא קרן "יועצי הפילנתרופיה של רוקפלר" (RPA). בין 2021 ל־2024 קיבלה הקרן יותר מ־50 מיליון דולר במענקים פדרליים של ארגון הסיוע האמריקני USAID, של מחלקת המדינה ושל מחלקת ההגנה. המימון ניתן למיזמים שהוגדרו בצורה רחבה כתמיכה ב"תקשורת לאינטרס הציבורי" ובקבלת פליטים. הקרן העבירה במהלך התקופה הזו 557 אלף דולר למוסד אחר, קרן האחים רוקפלר (RBF).

לאחר ש־RBF קיבלה את המימון, היא העבירה 440 אלף דולר לארגון "קול יהודי לשלום", שהיה במוקד מחנות המחאה האנטי־ציוניים שצצו בקמפוסים ברחבי ארצות הברית אחרי 7 באוקטובר כמו פטריות אחר מבול אל־אקצה. 100 אלף דולר נוספים הועברו ל"ברית לצדק עולמי", ארגון שנחקר בארצות הברית בשל קשריו לגוף שגייס כספים למען ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. יותר ממיליון דולר הגיעו לאל־שבקה, מכון מחקר שמרבית בכיריו מזוהים עם תנועת החרם נגד ישראל. כך, הרשת שמימנה את הקפלניסטים מימנה באופן דומה גם את הגופים האנטי־ציוניים הקיצוניים ביותר בארצות הברית.

לא בשמנו

הממצא המפתיע ואולי המטריד ביותר בדו"ח לא קשור לקרן רוקפלר, אלא לממסד הפילנתרופי היהודי־אמריקני עצמו. קרן הקהילה היהודית (JCF) היא קרן ייעוץ התרומות היהודית הגדולה בארצות הברית, עם נכסים ששוויים יותר מ־3.5 מיליארד דולר ב־5,000 קרנות שונות. במשך עשרות שנים היא הייתה הכלי הפילנתרופי המרכזי לתרומות של יהודים אמריקנים לבתי ספר, לבתי חולים ולמרכזים קהילתיים ברחבי האומה. אולם בחקירה של ועדת המשפט נחשף כיצד ההון הזה הגיע גם הוא לתנועות מחאת השמאל בישראל.

בין 2021 ל־2024 העביר ה־JCF סכום של 41.2 מיליון דולר לקרנות הנדבה היהודיות, גוף שפעל כמוקד סליקה פיננסית והזרים את הכסף לתשתית המחאה. הדו"ח מפרט: 525 אלף דולר הועברו ל"נשים עושות שלום", 462 אלף ל"דרכנו" (שארגן את ההפגנות המוקדמות מול ביתו של שר המשפטים לוין), 110 אלף לעמותה הישראלית־ערבית סיכוי־אופוק, ו־30 אלף דולר ל"עומדים יחד" – בין הגופים שיזמו את המחאות הראשונות נגד הרפורמה המשפטית.

ל־JCF עצמו יש זיקות נוספות שמסבכות את התמונה: הוא העניק 125 אלף דולר ל־RPA, שיועדו ספציפית לקמפיין In Our Name ("בשמנו") – מנגנון יהודי לגיוס כספים להגנה משפטית על מפגינים פרו־פלסטינים קיצוניים בקמפוסים אמריקניים. RPA, בתורה, הזרימה 180 אלף דולר ל־PEF לטובת "יוזמת בראשית" הישראלית – מבצע שניסה לזעזע את הקואליציה סביב סוגיית גיוס החרדים, תוך שיתוף פעולה ישיר עם מחאת קפלן.

הדינמיקה כאן מטרידה: משפחה יהודית־אמריקנית שמרנית, מתונה או סתם לא פרוגרסיבית באופן פעיל, מוסרת תרומות ל־JCF בציפייה שיעברו למטרות קהילתיות או לצדקה, ללא כל מודעות לכך שחלק מהכסף מוזרם לתנועות קיצון פוליטיות, לעיתים אנטי־ישראליות. הרשאות ניהול עמומות ונטיות אידיאולוגיות של מנהלי הקרנות הפכו הון א־פוליטי לקרן השקעות פוליטית.

האיום האמיתי שמרחף מעל הרשת הפילנתרופית שנחשפה בדו"ח: ועדת המשפט שואפת לפגוע בבסיס שכל הפירמידה הזאת ניצבת עליו, שהוא מעמד הפטור ממס המוגדר בחוק המס האמריקני.

לפי החוק, נאסר על גופים פטורים ממס להיות מעורבים בפעילות פוליטית. ועדת הקונגרס גם ציינה במפורש בדו"ח סעיף בחוק מס ההכנסה הקובע שארגון הפועל להשפיע על חקיקה במדינה זרה אינו עומד בתנאי הפטור. אם הוועדה תצליח להוכיח ש־JCF, RPA ו־PEF מימנו בשיטתיות מאמצים לשינוי חקיקה ישראלית ולערעור הקואליציה, היא תוכל לטעון שאלו פעלו בניגוד גלוי לדין האמריקני.

יש סימנים, לפי הוועדה, שהגופים הנוגעים בדבר מבינים את הסכנה. התנועה לאיכות השלטון, שפועלת בפטור ממס בארצות הברית, הפסיקה לשתף פעולה עם החקירה. עורכי דינה האמריקנים סירבו להמשיך להגיש מסמכים בנוגע לממשק שלה עם PEF, JCF ו"עתיד כחול־לבן", בנימוק שהבקשות "אינן רלוונטיות". השתיקה רועמת.

השורה התחתונה של הדו"ח היא שבמשך שנים הממסד הפרוגרסיבי האמריקני – בזכות מדיניות המענקים המתירנית של ממשל ביידן – התייחס למדינת ישראל כאל מעבדה לקידום מדיניות. הם ניצלו את קוד המס האמריקני כדי לסבסד התערבות מסיבית של מיליוני דולרים בדמוקרטיה הישראלית, תוך הזרמת כספים לקבוצות שתומכות בו זמנית במחאות קפלן בתל־אביב ובמחנות האנטי־ציוניים בניו־יורק.

אבל ייתכן שהימין בקונגרס מצא נקודת לחץ. על ידי שימוש מפורש בתקנות רשות המיסים האמריקנית כנשק, האיומים של הרפובליקנים בוושינגטון עשויים להספיק כדי לאלץ ענקיות פיננסיות כמו JCF לשקול מחדש למי הן מעבירות כספים. ואם זה יקרה, תנועות פוליטיות וארגונים רבי השפעה בארצות הברית ובישראל עשויים פתאום למצוא את עצמם ללא גב כלכלי.

תגובת התנועה לאיכות השלטון: "הכספים שהדו"ח עוסק בהם אושרו בכלל על ידי ממשל טראמפ, ויצאו על פעילות של התנועה בתקופת ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד. כל הטענה כאילו שימשו לפעילות המחאה היא שקרית ומופרכת מיסודה, ואינה עומדת במבחן המציאות. לא קיבלנו דולר אחד מממשל ביידן למימון ההפגנות, כפי שנטען בתחילה - וגם צוות הוועדה לא מצא כל תימוכין לטענות השקריות שהוטחו נגד התנועה.

"התנועה שיתפה פעולה ומסרה את מלוא המידע הרלוונטי. בסופו של דבר מדובר בכ־42 אלף דולר לאורך שלוש שנים, כהשתתפות במימון תוכנית חינוכית לדמוקרטיה, שאושרה הן על ידי משרד החינוך הישראלי והן תחת ממשל טראמפ. הניסיון לקשור בין מימון שאושר בעבר תחת ממשל קודם ובין מסע פוליטי נגד ממשלת ישראל לא עומד במבחן העובדות. התנועה לאיכות השלטון פעלה ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה, ותעמיד את העובדות לרשות כל גורם המבקש לבחון אותן".