כוח הייצוב הבינלאומי לעזה, שהוכרז בטקסיות רבה בפברואר בישיבה הראשונה של "מועצת השלום" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עדיין לא קיים – שלושה חודשים לאחר ההכרזה. הסיבה: אף אחת מחמש המדינות שהתחייבו לשלוח חיילים לא סיפקה תרומה כלשהי בכוח אדם. המכה הגדולה ביותר לכוח המתוכנן הגיעה כשאינדונזיה הקפיאה ללא הגבלת זמן את התחייבותה לשלוח 8,000 חיילים לכוח הייצוב, לאחר שארה"ב וישראל תקפו את איראן ב־28 בפברואר. כאלף חיילים היו אמורים להישלח באפריל, והשאר ביוני. ההתחייבות של אינדונזיה הייתה הגדולה ביותר, אך גם מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה לא התקדמו לקראת שיגור חיילים לכוח הצבאי.
אינדונזיה השעתה את תוכניותיה בעקבות מה ששר ההגנה שלה, שאפרי שאמסודין, תיאר בשבוע שעבר כחוסר מחויבות מצד וושינגטון. "דינמיקות חדשות נוצרו", אמר לפרלמנט. "מכיוון שעוצמת העימות בין כוחות ארה"ב ואיראן עדיין גבוהה מאוד, מועצת השלום נדחקה הצידה, ולכן גם כוח הייצוב הבינלאומי נדחק הצידה".
עוד כתבות בנושא
גם סוגיות פנימיות השפיעו על החלטתה של אינדונזיה: לדברי מוחמד זולפיקאר רחמט, חוקר במרכז למחקרים כלכליים ומשפטיים בג'קרטה, המלחמה עם איראן אינה פופולרית באינדונזיה, הכלכלה המקומית סובלת מעליית מחירים חדה בעקבות הסכסוך, ויש ספקנות רחבה כלפי "מועצת השלום". "אנשים ברחוב לא מאמינים שמועצת השלום באמת תסייע לתושבי עזה", אומר רחמט. יש גם חששות מפני שליחת חיילים למזרח התיכון בזמן שהכלכלה מקרטעת, וכשארבעה אינדונזים מכוח שמירת השלום של האו"ם בלבנון נהרגו במהלך הלחימה שם, והדבר העמיק עוד יותר את היחס השלילי בציבור כלפי התחייבויות בינלאומיות כאלה.
הכי מעניין
ניקולאי מלאדנוב, שר ההגנה לשעבר של בולגריה, שטראמפ מינה למנהל מועצת השלום, אמר באו"ם ב-21 במאי כי הכוח הבינלאומי לא יוכל להתחיל לפעול עד שתושג הסכמה על השלב השני של הפסקת האש והוא ייושם. במסגרת השלב הזה חמאס אמור להתפרק מנשקו, וישראל אמורה להתחיל בנסיגה מהרצועה. מלאדנוב הטיל את האחריות למבוי הסתום על חמאס, ואמר כי פירוק חמאס מנשקו הוא עניין "שאינו נתון למשא ומתן".
עוד כתבות בנושא
לדברי גורם מצרי המעורה בדיונים, שדיבר בעילום שם, רבות מהמדינות שהתחייבו לשלוח כוחות סירבו לעשות זאת ללא הסכם על פירוק חמאס מנשקו. קזחסטן אמרה כי תמיכתה בכוח הייצוב תוגבל ל"רכיב ההומניטרי", ובכלל זה שליחת יחידות רפואיות עם בית חולים שדה. משרד ההגנה של אלבניה סירב להגיב על התחייבותו לשלוח חיילים, ואמר שזהו "תהליך דינמי ומתמשך". קוסובו, שצפויה לשלוח עשרים חיילים בלבד, אמרה באפריל כי היא נמצאת ב"שלב הסופי של ההכנות".
לפי רחמט, מוקדם לשלול את האפשרות שאינדונזיה תשתתף בסופו של דבר בכוח הייצוב. לדבריו, הנשיא פרבואו סוביאנטו, גנרל לשעבר, מעוניין להעלות את מעמדה של אינדונזיה בזירה העולמית ורוצה להימנע מפגיעה בקשרים הכלכליים עם ארה"ב, "ולכן אני לא חושב שחזרה מוחלטת מהתוכנית וביטולה המלא נמצאים על השולחן".