דו"ח מבקר המדינה: "כשלים מערכתיים מתמשכים" בניהול מערך הרשב"צים

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח המקיף שלו על מערך הרבש"צים, לאחר ביקורות קודמות בסוגייה. לפי הדו"ח, ערב המלחמה, באוקטובר 2023, פעלו בכלל הגזרות 418 רבש"צים. עד יולי 2025 עדכן צה"ל כי מספרם עלה ל-441, בעקבות תקינה מחדש של מערך הגנת היישובים לאחר אירועי 7 באוקטובר. באותה מתקפה היו הרבש"צים, ממלאי מקומם וחברי כיתות הכוננות כוח המגן הראשון מול שטף המחבלים שחדרו לשטח ישראל, וחלקם לחמו לבדם במשך שעות עד להגעת כוחות צה"ל. מקרב כוחות ההגנה של היישובים נהרגו שבעה רבש"צים, שני ממלאי מקום ו-35 חברי כיתות כוננות; יותר מ-100 נפצעו ואחרים נחטפו לעזה, בהם שני רבש"צים שנרצחו בשבי.

למרות תפקידם הקריטי, ביקורת מבקר המדינה מצביעה על כשלים מערכתיים מתמשכים. בדומה לביקורות קודמות, נמצא כי הגדרת תפקיד הרבש"ץ אינה אחידה בין פקודות והוראות צה"ל לבין מסמכי משרד הביטחון, וכי אופן יישום התפקיד בשטח לוקה בחסר. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מתכונת העסקה מורכבת ורבת-גורמים: הרבש"ץ כפוף במקביל לוועד היישוב כמעסיק בפועל, למפקד הצבאי כמנחה מקצועי ולקב"ט הרשות המקומית – מצב שיוצר לעיתים הנחיות סותרות ופוגע ביכולת התפקוד.

נתוני הביקורת ממחישים את עומק הבעיה: 44 מתוך 50 רבש"צים ביישובי עוטף עזה (88%) השיבו כי מתכונת העסקתם הנוכחית פוגעת ביכולתם למלא את תפקידם. גם בהגדרת האחריות קיימת שונות חריגה – למשל, 27% בלבד סברו כי הם אחראים לביטחון מוסדות חינוך, בעוד 73% שללו זאת; 51% בלבד ציינו אחריות להכשרת צוותי חירום, וכמעט מחצית שללו זאת. הפערים הללו משקפים חוסר בהירות מבני בתפקיד.

גם בתחום השכר נרשמה לאורך השנים שחיקה: לפני עדכון השכר ביולי 2024 נע מנעד השכר בין 5,210 ל-12,510 שקלים, לעומת שכר ממוצע במשק של 13,316 שקלים. לאחר העדכון עלה השכר ל-6,900–17,500 שקלים, אך בשטח עדיין נשמעת ביקורת. אחד הרבש"צים צוטט: "אני נאלץ להשלים הכנסה כדי להגיע לשכר ראוי וזה משליך ישירות על היכולת להתמקד בתפקיד". במקביל, מבקר המדינה העיר כי משרד הביטחון לא עדכן את הרבש"צים באופן מספק לגבי שינויים בתנאי העסקתם.

הביקורת מצביעה גם על כשלי תיאום בין צה"ל, הרשויות המקומיות והקב"טים. ממשקי העבודה אינם מוסדרים בפקודות צה"ל, כך שהאפקטיביות שלהם נשענת לעיתים על קשרים אישיים ולא על נהלים סדורים. כך, אף שהקב"טים מעורבים בפועל בבניין הכוח – כולל רכש ציוד – אין להם תפקיד מוגדר בפיקוד ושליטה בעת חירום. דוגמה בולטת לכך היא סוגיית הקשר: בשבעה באוקטובר, במקרים רבים אמצעי הקשר היחידים שעמדו לרשות הרבש"צים וכיתות הכוננות היו כאלה שנרכשו בידי המועצות, ולא סופקו על ידי צה"ל. רק לאחר מכן חולקו מכשירי תקשורת צבאיים לקב"טים – אך לא לרבש"צים עצמם.

לצד זאת, גם לאחר המלחמה לא הושלמה הסדרת התפקיד. ביולי 2025 פרסם מפקד הגנת הגבולות בז"י הוראה חדשה לתפקידי הרבש"ץ, שנכנסה לתוקף בנובמבר אותה שנה, אך זו אינה כוללת התייחסות מפורשת לתפקידו כמפקד האירוע ביישוב בעת חירום. בנוסף, ההוראה מגדירה באופן חלקי בלבד את תחומי האחריות, ואינה מפרטת מה כוללת בפועל היערכות היישוב למצבי חירום.

ועדת אדרי, שהמלצותיה אושרו בנובמבר 2023, נועדה לתת מענה לבעיות אלו – אך יישומן חלקי בלבד. מתוך חמש המלצות מרכזיות, רק אחת יושמה במלואה – עדכון השכר. שלוש נוספות יושמו חלקית, וההמלצה המרכזית – שינוי מתכונת ההעסקה – לא יושמה כלל, בין היתר בשל מחלוקת בין משרד הביטחון למשרד האוצר. חרף 14 הצעות חוק שהונחו בנושא מאז 2017, לא קודמה הסדרה חקיקתית.

מבקר המדינה קובע כי גם לאחר כ-20 שנה של התרעות, הליקויים המבניים לא תוקנו, וכי רק בעקבות אירועי 7 באוקטובר החלה מערכת הביטחון לעסוק מחדש בסוגיה. ההחלטה לקלוט את הרבש"צים כאזרחים עובדי צה"ל לא מומשה, והמחלוקת בין משרדי הממשלה לא הוכרעה.

בסיכום, הביקורת קוראת להסדרה כוללת של המערך: שינוי מתכונת ההעסקה, קביעת הגדרה אחידה וברורה לתפקיד ולסמכויות, עיגון ממשקי העבודה בין כלל הגורמים, וחיזוק מנגנוני הבקרה. ללא צעדים אלה, מזהיר המבקר, ימשיכו הרבש"צים לפעול במבנה ארגוני לא סדור – למרות תפקידם המרכזי בהגנת היישובים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר: "הרבש"צים היו חלק מחומת המגן של אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר. הכפיפות לגופים השונים, שכרם הנמוך ואי הסדרת מעמדם פוגעים ביכולתם לבצע את תפקידם. על אף הבעיות בהפעלת הרבש"צים שעליהן הצבענו בביקורות קודמות, גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים האמורים. מציאות זו מביאה לפגיעה ביכולת של הרבש"צים למלא את תפקידם. 88% מהרבש"צים מסרו לביקורת כי המתכונת הנוכחית של העסקתם פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים - על שר הביטחון ושר האוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים. הדבר בנפשנו".

ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון פעל לאורך השנים האחרונות וביתר שאת במהלך המלחמה להסדרת וחיזוק מעמד הרבש"צים ולשיפור בתנאיהם. המתווה שגיבש המשרד ויישם בשטח, הסדיר עשרות תקני רבש"צים ומאות ממלאי מקום נוספים ברחבי המדינה, הביא להקמת מוקד רבש"צים והגדלת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, קידם הסדרת גבולות גזרה בין הרשות המעסיקה לבין צה"ל כמנחה מקצועי ועוד. בנוסף, מתוך הערכה והוקרה לתפקידם המשמעותי התייחס המתווה גם לשיפור תנאיהם של הרבש״צים, בין היתר המתווה הביא להעלאה משמעותית בשכרם, זאת בנוסף לרכיבי מעטפת נוספים של מדים ייעודיים, תעודות רבש"צ הכוללות סמכויות בחוק, הדרכות והכשרות מקצועיות, רכש נשקים חדישים ואמצעי לחימה מתקדמים, מענקי מצוינות ומענקי לחימה, אירועי הוקרה וזיכרון".

תגובת דובר צה"ל: "הביקורת מטילה אחריות על צה״ל בתחומים שאינם באחריותו או סמכותו על פי דין, כגון העסקת הקב"טים והרבש"צים שמבוצעת ע"י היישובים והרשויות המקומיות ובאחריות משרד הפנים. אחריות צה״ל היא לקיים הערכות מצב ולהנחות מקצועית את הרבש"צים בהתאם לצרכים הביטחוניים. בנוסף, צה״ל מכשיר את הרבש״צים בקורס ייעודי בבית הספר להגנת הגבולות.

צה"ל אינו אחראי להפעיל מבצעית את הקב"טים, בניגוד לרבש"צים אותם כן
בסמכותו להפעיל, ולאשר מינוי בכתב מינוי מפקד גזרתי. לצד זאת, צה"ל החל לקיים עבודת מטה לאיגוד ההוראות המקצועיות המגדירות את תחומי אחריותם וסמכותם של אנשי מערך הגנת היישוב והנחה את הפיקודים על תחומי אחריותם עוד טרם הביקורת ופרסום הדו"ח.

בניגוד לנטען בדו"ח, כן בוצעה חלוקה של מכשירי קשר ביישובי הנגב המערבי לבעלי תפקידים רלוונטים. החלוקה תוכננה להתבצע לאחר סיום חגי תשרי של 2023, אך היא הסתיימה מאוחר יותר ביישובי העוטף לאחר פרוץ המלחמה.

טענת המבקר כי הרבש"צים אינם מבינים את תפקידם הופרכה ב- 7 באוקטובר, שם הם הובילו את ההגנה על יישובי העוטף ופעלו בגבורה, באומץ ובהתאם להנחיות צה"ל.

צה"ל מוקיר את פועלם של הרבש"צים ולוחמי מחלקות ההגנה אשר לחמו בגבורה באירועי ה- 7 באוקטובר, גם כיום צה"ל ומערך הגנת היישוב פועלים לילות כימים, להגנה על בטחון אזרחי מדינת ישראל. צה"ל ימשיך לשתף פעולה עם משרדי הממשלה בכל עבודת מטה שתסדיר את הסוגייה".