דוח חדש של מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מצביע על כשל מערכתי מתמשך בשימור יכולות ייצור אמצעי הלחימה בישראל, כשל שהוביל לשחיקה בייצור המקומי, להעמקת התלות בייבוא, ולפגיעה ממשית במוכנות צה"ל ערב מלחמת "חרבות ברזל" ובמהלכה, בעיקר בעקבות אמברגו שהוטל על ידי מספר מדינות.
לפי הדוח, לאורך שנים לא גיבשה מדינת ישראל מדיניות סדורה וארוכת טווח לשימור ופיתוח יכולות ייצור ביטחוניות. היעדר תפיסה אסטרטגית כוללת הוביל להיחלשות התעשיות המקומיות ולירידה בהשקעה בתשתיות ייצור, בזמן שהמערכת נשענה יותר ויותר על רכש מחו"ל.
במוקד הביקורת ניצבים ראשי הממשלה בעשור האחרון, שלדברי המבקר לא הובילו מדיניות עקבית בנושא עצמאות ייצור אמל"ח ואף לא קיימו דיון מסודר בקבינט המדיני-ביטחוני טרם המלחמה. לפי הדוח, קבלת ההחלטות התאפיינה בהעדפת שיקולים קצרי טווח על פני בניית חוסן תעשייתי מתמשך.
הכי מעניין
גם מערכת הביטחון סופגת ביקורת חריפה. "בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור כחול-לבן של חומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח מסוים, נוונו קווי ייצור של אמל"ח מסוים ונדרשות השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקימם מחדש בארץ. זאת בין היתר עקב העדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור, לרבות במימון צה"ל", טוען המבקר. מדיניות זו, קובע הדוח, אמנם סיפקה מענה מהיר בטווח הקצר, אך פגעה ביכולת של ישראל לעמוד בביקושים בזמן חירום, במיוחד כששרשראות האספקה הבינלאומיות נפגעו.
פריקת התחמושת ברכבת האווירית מארה"ב | צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
הדוח קובע כי ערב המלחמה, ב-6 באוקטובר 2023, היו פערים משמעותיים במלאי אמל"ח מסוימים בצה"ל, שאינו מפרט מה הם, כאשר חלקם אף היו נמוכים מיעדי ההצטיידות שנקבעו לשנת 2024. במהלך הלחימה, המחסור והיעדר כושר ייצור מספק הובילו לצמצום השימוש באמצעי לחימה מסוימים ואף פגעו באפקטיביות המבצעית של הכוחות בשטח.
בנוסף, ישראל נאלצה להסתמך במידה גוברת על יבוא, תלות שהוחרפה לנוכח מגבלות ואמברגו שהטילו גם מדינות ידידותיות. במקביל, קווי ייצור מקומיים שנוונו לאורך השנים לא יכלו לספק מענה מיידי, והקמתם מחדש דורשת השקעות של מאות מיליוני שקלים וזמן ממושך. עוד עולה כי לא הייתה תוכנית סדורה להבטחת זמינות חומרי גלם קריטיים במצבי חירום, ולא בוצע מיפוי מלא של רכיבים חיוניים. עבודת המטה בין משרד הביטחון לצה"ל הוגדרה כחלקית ולא מתואמת.
לצד זאת, מצוין כי במהלך המלחמה פעלו התעשיות הביטחוניות הגדולות, בהן רפאל והתעשייה האווירית, להגדלת הייצור בקצב מואץ, לעיתים גם במחיר כלכלי, כדי לתת מענה לצורכי הלחימה.
לצד הביקורת, המבקר מציג שורת המלצות שמטרתן לשקם את העצמאות הייצורית של ישראל. בין היתר, נקראת הממשלה לגבש מדיניות לאומית מתוקצבת לשימור ופיתוח יכולות ייצור אמל"ח, ולהגדיר תחומים קריטיים שבהם יש להבטיח עצמאות ייצור. עוד ממליץ הדוח להגדיל את ההשקעה בתעשיות הביטחוניות המקומיות, הן בתשתיות והן בחדשנות, וליצור מנגנוני תמרוץ שיבטיחו יציבות ושימור קווי ייצור לאורך זמן. בנוסף, מודגש הצורך בשיפור התיאום בין משרדי הממשלה ומערכת הביטחון, ובבניית מלאים אסטרטגיים של חומרי גלם. הדוח גם קורא להיערכות מוקדמת למצבי חירום, כולל גיבוש תוכניות להבטחת רציפות תפקודית של הייצור המקומי גם בתנאי לחימה ממושכת.
המבקר קורא למדינה לבחון את מסקנות ועדת נגל "בנושא הגברת עצמאות הייצור של אמל"ח מסוימים, הרחבת תשתיות הייצור וחיזוק העליונות הטכנולוגית".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר על דוח זה כי "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם. מהדוח עלה כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם - ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012, והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל - גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בוועידת ביטחון וטכנולוגיה 2 במרכז האקדמי לב | צילום: לירון מולדובן
ממשרד הביטחון נמסר: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי ש"ח. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד ש"ח לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה״ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".
עוד כתבות בנושא
