בבוקר שמחת תורה, ארבעה אזרחי קיבוץ חולית נלחמו במאה מחבלים

יותר משנתיים וחצי אחרי הטבח, ובאיחור גדול משאר תחקירי הקרבות, רק לאחרונה הוצג התחקיר המבצעי על הקרב בקיבוץ חולית לחברי הקהילה והמשפחות השכולות והיום (שני) פורסם לציבור. התחקיר סוכם על ידי הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי. התחקיר ציין את תושבי הקיבוץ שנותרו ללא סיוע צבאי במשך שעות ארוכות וביצעו "פעולות הגנה, חילוץ וסיוע יוצאות דופן תחת אש. פעולות אלו מהוות מודל לערבות הדדית ולגבורה אזרחית".

בפועל היו באותו יום בקיבוץ חולית ארבעה אזרחים חמושים, מול כמאה מחבלי נוחבה בשני גלים. "לא היה בידי כוח זה לספק הגנה יעילה לקיבוץ נוכח היקף המתקפה", נאמר בתחקיר.

צוות התחקור, בראשות אל"מ איילון פרץ, קבע כי צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ חולית, ומציין כי בשעות הבוקר פעלו הכוחות הגזרתיים במרחב הגדר, בגזרה הגדודית ובמרחב הקרוב לקיבוץ חולית. הם פגעו במחבלים, ורבים מהם נפלו בקרב. עם תחילת המתקפה הגיעו כוחות צה"ל אל שער הקיבוץ ולאחר זמן קצר עברו להילחם במוקד אחר. כוחות אלו לא עמדו במשימת ההגנה על הקיבוץ. רק בשעות הצהריים הגיעו אל הקיבוץ כוחות תגבור של צה"ל שנלחמו במחבלים, ובלמו את הפגיעה בתושבים, וצוין כי "לחימתם ראויה להערכה".

בהתקפה על הקיבוץ נרצחו 13 אזרחים. ארבעה ישראלים ושני עובדים זרים נחטפו בידי מחבלי חמאס לעזה. אביטל אלדג'ם נחטפה אף היא יחד עם שני ילדיה הקטנים של חברתה עדי ויטל קפלון שנרצחה, אך המחבלים שחררו אותם במרחב הגדר, והם חזרו לשלום. על כך אומר התחקיר כי היא "גילתה אומץ לב יוצא דופן. במסעה חזרה לקיבוץ ממרחב לחימה רווי מחבלים, הגנה על הילדים בגופה. תושייתה וגבורתה ראויים לציון".

בנוסף, חמישה אזרחים נוספים הוחזקו כבני ערובה בקיבוץ במשך מספר שעות. במהלך הלחימה נפלו שלושה אנשי כוחות הביטחון: הרבש"ץ, חבר כיתת כוננות ולוחם לוט"ר מצוות ניצנה. נוסף על ההרוגים והחטופים היו גם פצועים בקרב תושבי הקיבוץ ובקרב כוחות צה"ל שפעלו בו.

התחקיר ארך כשנה וחצי וכלל ראיונות ושיחות עם הכוחות והמפקדים שלחמו בקיבוץ ובמרחבו, עם חברי כיתת הכוננות וחברי צוות החירום היישובי ועם תושבי הקיבוץ.

בבוקר מתקפת הפתע, סיירת נח"ל הייתה האחראית על הגזרה הגדודית, גדוד כרם שלום. לוחמי ומפקדי הסיירת נלחמו בגבורה, פגעו במחבלים רבים ואיבדו מפקדים ולוחמים בקרבות הקשים. ההתקפה, שיתוק הכוחות הגזרתיים והפגיעה במערך הפיקוד של הסיירת והחטיבה הדרומית כולה, שיבשה את יכולתם לעמוד במשימת ההגנה על קיבוץ חולית. כידוע, בשעה 6:29 פתח חמאס במתקפת ירי תלול מסלול מאסיבית מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי, ובהם גם קיבוץ חולית והמחנות הצבאיים במרחב. בחסות ירי התמ"ס, חדרו המחבלים לשטח מדינת ישראל על גבי כלי רכב ובאופן רגלי. תוך דקות ספורות הייתה הגזרה תחת מתקפה מאורגנת היטב, בה היו לוחמי הסיירת בנחיתות מספרית משמעותית.

התחקיר מציין את הרבש"ץ, אבי קורין ז"ל, שנפל בקרב: "פעל באומץ לב, חתר למגע, נלחם במחבלים ברחבי הקיבוץ ונפל בעודו עומד לבדו מול עשרות מחבלים בפאה המזרחית של הקיבוץ. פעולותיו ראויות לציון". גם סגן הרבש"ץ, שמעון אזולאי, מצוין בתחקיר כי "פעל באומץ לב לאורך כל היום. נלחם בפאתי הקיבוץ ובהמשך כשנותר לבדו המשיך לפגוע במחבלים במרחב שמחוץ לביתו. לאורך היום ניסה להביא כוחות תגבור, ביצע פעולות תיאום ופיקד על הקיבוץ. פעולותיו ראויות לציון".

התחקיר מציין בסיכום מספר כוחות: מפקד פלוגת עורב נח"ל, רס"ן רועי צ'אפל ז"ל, פקד על הסיורים ועל נגמ"ש "אכזרית" להגיע ולהגן על קיבוץ חולית, "פקודותיו ולחימתו ראויות לציון". עם זאת, לוחמי הסיורים הגיעו לשער הקיבוץ אך לא עמדו במשימתם להגן על הקיבוץ ויצאו להילחם באנדרטת "דנגור", כששמעו על נפילתו של צ'אפל. ה"אכזרית" יצאה ממחנה "סופה" אך לא הגיעה לחולית בשל הקרבות בכניסה למחנה ופגיעת RPG שהוציאה אותה מכלל שימוש. ההתקפה הקשה על מחנה "סופה" וכמות הנפגעים בפלוגה שיבשו את יכולתה של פלוגת סופה להגן על היישובים בגזרתה.

הטנק מצוות הקרב הפלוגתי "סופה", שנלחם בעמדה שולטת ופגע בעשרות מחבלים, מילא תפקיד משמעותי בהגנה על מרחב הקיבוץ ושיבש את התקדמות המחבלים בגל הראשון. גם לחימת נגמ"ש האכזרית הנוספת שהגיעה מ"צק"ם לולים" פגעה ועיכבה את התקדמות המחבלים בהתקפה על קיבוץ חולית.

כוח "גיריות" וירפ"מ 5155 הינו כוח התגבור הראשון שהגיע לקיבוץ, חתר למגע, טיפל בפצועים ולאחר מכן פעל תחת מח"ט "פארן". הגעת הכוח הייתה השלב הראשון בהחזרת השליטה על הקיבוץ. פעולת כוח זה ראויה לציון. הגעת מח"ט פארן וכוחותיו - צוות לוט"ר ניצנה שמיד חתר למגע, פלוגת "פרא" מגדוד "קרקל" וחפ"ק הגששים לקיבוץ היוותה נקודת מפנה בהשבת השליטה על הקיבוץ. מרגע הגעת המח"ט נוהלה הלחימה בצורה מסודרת ונבלמה הפגיעה בתושבי הקיבוץ באופן משמעותי. "פעולותיהם ראויות לציון".

התחקיר קובע כי ההחלטה לאפשר פינוי של תושבי הקיבוץ ע"י צה"ל כבר ב-16:30, ובזמן שהמרחב והצירים מאוימים, הייתה שגויה. כוחות מגדוד קרקל היו כוח התגבור הראשון שהגיע למרחב. כוח זה לחם וסייע בהכוונת כוחות סמוך למחנה סופה. התחקיר קובע כי לכוח, בפיקוד סא"ל אור בן יהודה, הייתה תמונת מצב שגויה ביחס לנעשה ביישובים בקרבתו ובשל כך לא חבר אליהם. כוחות גדוד ברדלס שהגיעו לקיבוץ נתקלו מהפרדסים סמוך לשער. גם כאן טוען התחקיר כי נעשתה שגיאה מקצועית קשה מאחר והיה נכון לפצל את הכוח ושחלקו, במקביל להתרחשות בפרדסים, יכנס לתגבר את הלחימה בקיבוץ.

תגובת קיבוץ חולית לתחקיר: "שנתיים וחצי ארוכות לאחר ה-7 באוקטובר, הוצג היום לציבור בישראל תחקיר צה"ל על אותו יום נורא. אנו מודים לצבא על ביצוע התחקיר ועל ההכרה בכשלים - אך עבורנו זה רק עוד אישור למחדל הגדול של אותו הבוקר. בוקר בו הייתה גבורה אזרחית יוצאת דופן - אל מול המחדל הצבאי הגדול ביותר שידעה המדינה. בבוקר השבת השחורה נותר קיבוץ חולית ללא הגנה. רק לקראת השעה 14:00 בצהריים, 7 וחצי שעות מתחילת המתקפה, נכנסו לוחמים ראשונים לתוך שטחי הקיבוץ, וזאת למרות שכוחות היו במרחב כבר משעות הבוקר המוקדמות. מציאות זו הותירה את תושבי הקיבוץ להתמודד לבדם מול מתקפה אכזרית. רבש"ץ הקיבוץ, חברי כיתת הכוננות וחברי קיבוץ נוספים פעלו בתעוזה - נלחמו על בתיהם, חילצו פצועים תחת אש, הצילו ילדים מבתים בוערים, הגנו בגופם על משפחותיהם, וחלקם שילמו על כך את המחיר הכבד ביותר - בחייהם. קיבוץ חולית מרכין ראש לזכר חברי הקהילה והחיילים שנפלו בקרב, מחבק את המשפחות השכולות - ומבקש להוקיר את הכוחות והלוחמים שכן הגיעו לקיבוץ ופעלו באומץ לב. התחקיר הוא צעד חשוב בתהליך, אך אינו סוף פסוק. חקר האמת טרם הושלם, ואנו דורשים את מיצויו באמצעות ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לעומק את כלל הכשלים והנסיבות שהובילו לאסון ובעיקר - תשיב את האמון. לקראת שובנו הביתה, אנו מצפים לביטחון אמיתי, להפקת לקחים ולפעולות אחרות מול האיומים המתעצמים גם בימים אלה על הגדר. קהילת חולית מבקשת להשתקם, לצמוח ולהיבנות - במקום הטבעי שלה, אליו היא קשורה בעבותות".