השימוש שעשתה ישראל במצלמות הרחוב של איראן כדי לאתר ולחסל את מנהיגה העליון של המדינה מדגיש עד כמה מערכות מעקב הופכות ליעד מרכזי בידי יריבים בזמן מלחמה.
מאות מיליוני מצלמות הותקנו מעל חנויות, בתוך בתים ובפינות רחוב ברחבי העולם, רבות מהן מחוברות לאינטרנט ומאובטחות באופן לקוי. התקדמות משמעותית בתחום הבינה המלאכותית מאפשרת לצבאות ולסוכנויות מודיעין לסרוק כמויות עצומות של תיעוד מצולם ולזהות מטרות.
ב-28 בפברואר המחישה ישראל באופן חד את הפוטנציאל של מערכות כאלה להיפרץ ולהפוך לכלי נגד האויב: היא הצליחה לאתר את מנהיג איראן, האייתוללה עלי חמינאי, בעזרת מצלמות הרחוב של טהרן עצמה — זאת למרות אזהרות חוזרות כי מערכות המעקב של איראן נפרצו. כך עולה מראיונות ומבדיקה של סוכנות AP שכללה נתונים שהודלפו, הצהרות פומביות ודיווחים בתקשורת.
הכי מעניין
ישה נושאת את מצרכים שלה בזמן שאנשים הולכים לאורך הבזאר הראשי המסורתי של טהרן, הריק ברובו, שבו רוב החנויות סגורות, בטהרן, איראן | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
השימוש במצלמות פרוצות, לצד מקורות מודיעין נוספים, במסגרת המבצע לחיסול חמינאי, תואר לסוכנות AP על ידי גורם מודיעיני בעל ידע על המבצע ואדם נוסף שעודכן בפרטיו. השניים לא הורשו לדבר עם התקשורת ומסרו מידע בעילום שם.
איראן התקינה עשרות אלפי מצלמות בבירתה בתגובה לגלי מחאה, האחרון שבהם בינואר, אז הפגנות רחבות היקף ברחבי המדינה הסתיימו בדיכוי אלים שגבה את חייהם של אלפי איראנים.
העובדה שמצלמות טהרן נפרצו לא הייתה סוד: מערכות המעקב בעיר נפרצו שוב ושוב מאז 2021, ובשנה שעברה אף הזהיר פוליטיקאי איראני בכיר כי ישראל הצליחה לחדור אליהן — דבר המהווה איום על הביטחון הלאומי.
מכוניות נוסעות בפקק תנועה אחר הצהריים בזיהום אוויר גבוה בטהרן, איראן | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
קונור הילי, מנהל המחקר בארגון IPVM העוסק בניתוח מערכות מעקב, אמר כי חיסולו של חמינאי ממחיש דילמה ביטחונית עמוקה עבור ממשלות שמנסות לדכא התנגדות. "האירוניה היא שהתשתיות שמשטרים סמכותניים בונים כדי לבסס שליטה בלתי מעורערת — הן אלה שעלולות להפוך את מנהיגיהם לגלויים ביותר עבור מי שמבקשים לפגוע בהם", אמר הילי. "השאלה היא: על מי אתה סומך שיעקוב?"
סימני אזהרה
במשך שנים הזהירו מומחי סייבר כי מצלמות עלולות להיפרץ ולהפוך לכלי מלחמה. בשנת 2019 גילה מהנדס האבטחה פול מרפזי כי הוא יכול לפרוץ בקלות למיליוני מצלמות — מהבית שלו בקליפורניה. למרות שהתריע על כך שוב ושוב מאז, מספר המצלמות שאינן מאובטחות רק ממשיך לגדול. סריקה של מצלמות לא מוגנות השנה העלתה כמעט שלושה מיליון מקרים ברחבי העולם, כך סיפר מרפזי לסוכנות AP — כולל כמעט 2,000 מצלמות באיראן בלבד.
"יש מיליונים על גבי מיליונים של מצלמות כאלה בעולם", אמר מרפזי. רבות מהן, לדבריו, קלות מאוד לפריצה: "אלו פשוט דברים קטנים וטיפשים - זה ממש קל".
חנויות סגורות במהלך הפגנות בבזאר הראשי בן מאות השנים של טהרן, איראן | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
חברות רבות משווקות מצלמות המחוברות לאינטרנט ונגישות דרך טלפונים ניידים, אך השידור שלהן ניתן להסחה בקלות בידי האקרים. רבות מהן מותקנות ללא אבטחה בסיסית על ידי משתמשים שאינם מיומנים — שלא מגדירים סיסמאות או מתקינים עדכוני אבטחה. אבטחת מצלמות דורשת תשומת לב מתמדת, אך כדי לפרוץ אליהן מספיק לזהות נקודת תורפה אחת — מערכת מיושנת או סיסמה כללית כמו "1234".
גם מערכות מעקב ממשלתיות שמנותקות מהרשת אינן חסינות: די באדם אחד מבפנים שיבגוד כדי לפגוע בהן. "בני אדם הם החוליה החלשה ביותר", אמר מרפזי. "אין הרבה מה לעשות נגד זה".
אייל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ישראל וכיום חוקר בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות, אמר כי ישראל נמצאת תחת מתקפות סייבר מתמשכות מצד איראן — אך עד כה הצליחה להגן על עצמה. "יש דריכות גבוהה בכל החזיתות הסייבריות", אמר.
מעט הולכי רגל הולכים לאורך הבזאר הגדול ההיסטורי בעוד שרוב החנויות נותרות סגורות, בטהרן, אירא | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
במשך שנים, הרעיון של פריצה למצלמות לצורכי מלחמה נותר בעיקר תיאורטי. אך בשנת 2023 חמאס פרץ למצלמות אבטחה בדרום ישראל לקראת מתקפת 7 באוקטובר, מה שאפשר לו לעקוב אחר סיורי צה"ל ולסייע בהוצאה לפועל של המתקפה, לפי דיווחים בתקשורת הישראלית.
באותה שנה סיפר גורם אוקראיני לעיתונאים כי רוסיה ניסתה להשתלט על מצלמות בקרבת מטרות טילים — מגמה שנמשכה גם בשנת 2024, כאשר הרוסים פרצו למצלמות בקייב, וכן בשנה שעברה, כשפרצו למצלמות במעברי גבול.
מומחים אומרים כי ההתקדמות בבינה מלאכותית אפשרה לצבאות להתגבר על אחד האתגרים המרכזיים בהפיכת תיעוד מצולם לכלי נשק: סינון כמויות עצומות של וידאו כדי לזהות אנשים, כלי רכב ומטרות נוספות — משימה שבעבר דרשה צוותים של אנליסטים במשך שבועות או חודשים, וכיום יכולה להתבצע בזמן אמת.
"פעם היית יכול לפרוץ למצלמות, אבל בני אדם היו צריכים לבצע את העבודה האמיתית", אמר ברוס שנייר. "עם בינה מלאכותית — אפשר לעשות הרבה יותר באופן אוטומטי".
דילמת השליט
המצלמות של איראן נפרצו שוב ושוב בשנים האחרונות.
בשנת 2021 קבוצת גולים איראנית הדליפה תיעוד של התעללות בכלא אווין בטהרן. בשנת 2022 קבוצה נוספת טענה כי פרצה ליותר מ-5,000 מצלמות בעיר והפיצה כמויות גדולות של מידע. במהלך מלחמה בת 12 ימים בקיץ שעבר, ישראל השתמשה במצלמות כדי לאתר פגישה של המועצה העליונה לביטחון לאומי — ופצעה את נשיא איראן מסעוד פזשכיאן. "כל המצלמות שלנו בידיים של ישראל", אמר בכיר בפרלמנט האיראני.
איראן הגבירה את השימוש במצלמות כדי לפקח על אזרחיה — כולל זיהוי נשים ללא חיג'אב. אך המידע הזה עצמו הופך ליעד נוח לפריצה. האדם שעודכן בפרטי המבצע אמר כי כמעט כל מצלמות התנועה בטהרן נפרצו והמידע הועבר לישראל. מצלמות סייעו לעקוב אחרי תנועות, כתובות ואבטחה של בכירים. המבצע תוכנן חודשים מראש — והוקדם כאשר התברר שחמינאי יהיה במקום מסוים. אל"ם עמית אסא הסביר כי מצלמות מספקות אימות קריטי לפני תקיפה: "כשאתה רואה פנים על המסך — זה רגע ההחלטה".
יותר מצלמות, יותר כיסוי
לפי Check Point Research, מתקפות פריצה למצלמות זינקו מאז תחילת המלחמה. כיום יש יותר ממיליארד מצלמות בעולם, והמספר ממשיך לגדול במהירות. מומחים מזהירים כי מצלמות רחוב הפכו לכלי מודיעיני משמעותי — דבר שלא נצפה בעבר. מדינות המפרץ אף אוסרות על פרסום תיעוד מהתקיפות, מחשש שינוצל על ידי אויבים. גם בישראל הוזהרו בעלי מצלמות לשפר אבטחה.
לדברי עלי ואאז, מדובר ב"קריאת השכמה" — אך גם בבעיה שקשה לפתור. "זה כמו משחק חפרפרת", אמר. "אתה סוגר חור אחד — ואחר נפתח".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
