מטחי הטילים מאיראן בירידה: "תוצאה של כלכלת חימושים"

בהשוואה למבצע "עם כלביא", אזרחי ישראל נמצאים פחות במקלטים - אבל אין זה אות שכבר ניצחנו. "אין ספק שההגנה הישראלית השתכללה, וגם אין ספק שלתקיפות של חיל האוויר נגד המשגרים והטילים באיראן, בשיתוף פעולה עם האמריקנים, יש השפעה משמעותית", מסביר אלוף (מיל') גרשון הכהן, עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, בריאיון למקור ראשון. "במקביל, נראה כי היכולת של המשטר לקבל החלטות ולנהל את ההתארגנות, נעשית מורכבת יותר".

השיחה מתקיימת ביום התשיעי למערכה. ברקע נשמעות עדיין מספר אזעקות במהלך היום, אך במקביל קיימת תחושה שהמאמץ האיראני אינו מצליח באמת לאיים על השגרה הישראלית. למרות זאת, הכהן מבקש להימנע משאננות. "לא מדובר במשחק כדורגל, שמי שמוביל מבחינה כמותית הוא המנצח, אלא במלחמה שבה המגמה היא זו שקובעת", הוא מציין. "זהו ההבדל הגדול בין משחק כדורגל, שבו התוצאה היא הכול ואין לה המשך, לבין מלחמה מתמשכת - שקשורה גם ברוח האדם ובכושר העמידה שלו".

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמערכה הנוכחית, היקף היעדים של צה"ל (וגם של האמריקנים במקרה הזה) רחב יותר. "בנוסף למטרה העליונה להפיל את השלטון, שברור מלכתחילה שזהו היעד האסטרטגי המרכזי, ישראל מנסה גם לפגוע במערך הטילים של איראן, בתעשייה שמייצרת את הטילים, במפקדות ובבסיסים, וכן באתרים הקשורים לתוכנית הגרעין", מאשר הכהן. "מדובר, אם כן, במערך מטרות רחב בהרבה מזו שהכרנו בסבב הקודם".

עובדה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה היא שמשטר האייתולות של היום איננו המשטר שהיה בחודש יוני. מדובר למעשה בגוף שונה לחלוטין, הפועל עם יכולות ועם כוחות שונים מאלה שהיו לו לפני כמה חודשים. "המשטר אכן חלש יותר, בכך אין ספק, אך המאפיין של משטרים מסוג זה הוא היכולת להחזיק מעמד גם מתוך חולשה", מבקש להדגיש האלוף במילואים. "מדובר במערכת שמלכתחילה פועלת על היגיון של גמישות ויכולת ספיגה מתמשכת. זהו אחד המאפיינים המרכזיים שלה".

גם מורן אללוף, חוקרת איראן וחברת פורום דבורה, נוקטת בעמדות דומות, ולעיתים אף זהות, לאלו של גרשון הכהן. גם היא, כמו האלוף במילואים, כאשר נשאלת על היכולות המרשימות של ישראל ועל החולשה המפתיעה של המשטר, מבטאת אותה אופטימיות זהירה ומפוכחת. היא בעיקר מזכירה לנו שהמערכה עדיין בעיצומה, ושבוודאי טרם הגיעה לסיומה.

"אין ספק שמערכות ההגנה של ישראל הן מהטובות בעולם, והפעם הן אינן פועלות לבדן - בנוסף אליהן פועלות כאן גם מערכות אמריקניות שהגיעו לאזור, כך שמדובר במאמץ משולב", היא פותחת את דבריה. "אני מניחה שישנם גם גורמים נוספים באזור שלוקחים חלק בכל הקשור ליירוטים. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין הרמטיות. לכן, חשוב להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף".

אבל זה לא הכל. למרות העליונות המובהקת של ישראל ושל ארצות הברית, לטענת החוקרת ישנה סיבה נוספת שעשויה להסביר את החולשה המסתמנת של משטר האייתולות. "נכון להיום, האיראנים אינם משגרים מטחים רחבי היקף - הם לא יורים עשרות או מאות טילים", היא מסבירה. "לכן לא הייתי מזלזלת בהם. המציאות הנוכחית אינה אסמכתא לכך שלא נראה אירועים קשים בהמשך".

לדברי אללוף, המציאות הביטחונית בישראל מורכבת משנראית. "אין ספק שהמשטר נמצא תחת הפצצות כבדות מאוד", היא מבהירה. "הלוויינים עוקבים אחריהם, מזהים את אתרי השיגור ומשמידים אותם. עם זאת, אין לי ספק שהם ינסו להכין הפתעות. כבר ראינו שחיזבאללה הצטרף. החות'ים עדיין לא - אך ככל הנראה משום שמבקשים לשמור אותם לשלב מאוחר יותר, במקרה שתהיה פגיעה משמעותית בחיזבאללה. הם כל הזמן בוחנים את המצב בשטח". 

כלומר, יש סיבה לכך שלא ראינו עד כה את היקף השיגורים שראינו במהלך מבצע עם כלביא. "המשטר צריך לנתב את יכולתו לשגר לכל האזור, כפי שהבטיח", ממשיכה החוקרת. "להערכתי, הסיבה האמיתית לכך שנשלחים לעבר ישראל רק טילים בודדים היא הרצון לשמר את מאגר הטילים להמשך. האיראנים מבינים שמדובר במערכה ארוכה, ואם ישגרו עכשיו את כל הארטילריה שלהם - הם למעשה יסיימו את הסיפור. במילים פשוטות, מה שאנחנו רואים כעת הוא סוג של כלכלת חימושים".

מנגד, מהצד הישראלי, כבר ניתן לזהות את יישומה של תוכנית צבאית סדורה המחולקת לארבעה שלבים. "בשלב הראשון מרדדים ומכינים את השטח באמצעות תקיפה אווירית - הן כדי להסיר איומים על ישראל והן כדי להסיר איומים פנימיים בתוך איראן כלפי האוכלוסייה", חושפת אללוף. "השלב השני אמור להיות יציאה של מתנגדי המשטר לרחובות, אך אנחנו עדיין לא שם. רק היום טראמפ אמר למפגינים להמתין, משום שעדיין מסוכן מדי".

השלב השלישי, אם הכוחות הקרקעיים יצליחו להשתלט פיזית על מוסדות שלטון, אמור להיות החלפת השלטון או בחירת הנהגה חדשה - תחילה זמנית ובהמשך קבועה. "השלב הרביעי והאחרון, שהוא למעשה שלב רב מימדי, כולל טיפול במעגלי ההתקפה בתשתיות הגלובליות של איראן ושל חיזבאללה: תאי טרור רדומים הפזורים ברחבי העולם, במיוחד באירופה, וכן רשתות המימון של משטרי הטרור", היא מסכמת. "אם רוצים באמת להבטיח הסרת איומים עתידיים, זהו השלב הקריטי ביותר. לא במקרה ראינו השבוע שארה"ב פגעה בספינה איראנית בסרי לנקה - הם מבינים כיום את החשיבות של המימד הרב זירתי הזה".

במילים אחרות, לטענתם של גרשון הכהן ומורן אללוף, גם אם זה נראה חשוב להעלאת המורל, מוקדם מדי ואף חסר אחריות להציג תמונת ניצחון בשלב הזה. למזלנו, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.