ועדת הצוללות קבעה: חיל הים חרג מהנהלים, המל"ל כשל בתפקידו

הדו"ח המערכתי של ועדת החקירה הממלכתית לפרשת כלי השיט, בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, פורסם אחר הצהריים (ראשון) ובו קביעות חמורות בנוגע לאופן בו התנהלו הרכש וההצטיידות בצה"ל בכלל, ובחיל הים בפרט. הדו"ח כולל גם המלצות סודיות שהועברו רק לגורמים הרלוונטיים.

על פי מסקנות הוועדה, על אף שזהו תפקידו, הקבינט אינו מעצב את בניין הכוח במדינת ישראל: חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו "חותמת גומי" להחלטות שהתקבלו על ידי מערכת הביטחון. 

בעקבות זאת ממליצה הוועדה כי כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, "יש להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח". הוועדה, שתורכב מאנשי מקצוע שימונו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, "תפקיד שהמל"ל כשל בו".

הוועדה מציינת עוד שמשרד הביטחון הוא זה אשר אמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח. למרות זאת, אין במשרד הביטחון גוף מקצועי האמון על מדיניות בניין הכוח. למעשה משרד הביטחון מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל. על מנת שמשרד הביטחון יוכל למלא את ייעודו, הוועדה ממליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל (בדומה למפא"ת וליועץ הכלכלי לרמטכ"ל שעומד בראש אגף הכספים במשרד הביטחון). גוף זה ישמש כ"מטה מקצועי בנושא בניין הכוח".

עוד מציינת הוועדה במסגרת הדו"ח כי הטיפול בנושא של מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים - נושא אסטרטגי רגיש - "התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת באופן שסיכן את ביטחון המדינה". על מנת למנוע את הליקויים החמורים ואת הסכנות הנובעות מהם, הוועדה ממליצה לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד. בין היתר מצאה הוועדה ששיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. הוועדה רואה לנכון לציין כי "על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים".

בדו"ח נקבע גם שהמל"ל, המטה לביטחון לאומי, כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו. הוועדה מבהירה כי המל"ל הוא גוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות. ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים. בנוסף הוועדה מצאה כי "לאורך שנים חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות". חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל הים בתקופה שלאחר מנדט הוועדה, וכן לעדכן את הפקודות בנושא מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני.

הוועדה הוסיפה וציינה כי לאורך השנים ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת ודו"חות מבקר המדינה הצביעו על ליקויים מערכתיים דומים לאלה שעלו בחקירת הוועדה. המלצותיהם לא תמיד יושמו והכשלים העמיקו. "יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7.10.2023, מובן לכל כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי", נאמר בדו"ח.

נציין כי הדו"ח המערכתי פורסם היום מאחר שבימים אלה מתקבלות החלטות משמעותיות של בניין כוח ורכש והחלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמל"ח אסטרטגי לצדדים שלישיים – החלטות שישפיעו על מוכנות הצבא ועל המשק הישראלי למשך שנים רבות. לנוכח זאת ישנה דחיפות והזדמנות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שנמצאו. במקביל דו"ח, ובו התייחסות לאחריות האישית של גורמים במערכת שנגדם הוציאה הוועדה מכתבי אזהרה, יגובש לאחר שיסתיים בירור האחריות של המוזהרים, אשר מתעכב בשל עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידם.