הרבנים החרדים אמרו את מה שכולנו ידענו - וזה חשוב

לאחר שהתפרסמו ההקלטות שבהן מודים הרבנים החרדים שחוק הגיוס המתגבש הוא לא יותר מבלוף, אנחנו לפחות יכולים לדעת שמי שטוען בשבחו של החוק פשוט משקר לנו בפרצוף

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הרב דב לנדו במהלך פגישה לדיון בגיוס חרדים לצה"ל | שלומי כהן - פלאש 90

הרב דב לנדו במהלך פגישה לדיון בגיוס חרדים לצה"ל | צילום: שלומי כהן - פלאש 90

הכתבה שפורסמה בחדשות 12, שבה הושמעו הקלטות של רבנים מההנהגה החרדית מסבירים שמטרתו של החוק אינה גיוס אלא קניית זמן והחזרת תקציבים, לא הוסיפה מידע חדש למי שבקיא בסעיפי חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה.

כל מי שעיניו בראשו יודע היטב שבוועדת חוץ וביטחון מתרחש משחק פוליטי שכלליו ידועים מראש, על מנת להעביר חוק שמבחינת הליכוד מטרתו היא שרידות הקואליציה, ומבחינת החרדים היא השבת התקציבים; כל שאר הדיונים וההתנהלויות שסביבו, אינן אלא מסך עשן.

חולשתו, או שמא יש לומר מטרתו האמיתית, של חוק הגיוס, מתגלה בקלות לכל מי שמעיין בסעיפיו המפורשים - הסנקציות נדחות לעתיד הרחוק בתנאים שלעולם לא יתקיימו, או שאינן באמת סנקציות; הפיקוח על הישיבות אוורירי עד לא קיים; הגדרת "מיהו חרדי" בו היא בדיחה; היעדים נמוכים, ואף בהם אין לחרדים כל חובה מיוחדת לעמוד. מדוע אם כן הארץ רועשת ורוגשת מציטוטי הרבנים, שבסך הוכל אומרים בקול את מה שכולנו כבר הבנו בשקט?

הכי מעניין

התשובה היא שהחרדים, ואולי חשוב מכך, הגורמים הלא חרדים שתומכים בחוק הנוכחי, איבדו אמש את מרחב ההכחשה. כוונותיהם ומטרותיהם של החרדים לגבי החוק, הפסיקו להיות עמומות. האפשרות להמשיך ולהעמיד פנים שמדובר בחוק גיוס, כבר אינה קיימת.

תשאלו, מה המשמעות של מרחב הכחשה של דבר שלא ניתן להכחיש? התשובה היא שאם למספיק צדדים יש אינטרס לשחק את המשחק ולהקפיד על הונאה עצמית, ההימנעות מאמירת המובן מאליו עשוי להיות נשק חזק.

ח"כ בועז ביסמוט בוועדת החוץ והביטחון | דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

ח"כ בועז ביסמוט בוועדת החוץ והביטחון | צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

במשך שנים מדינת ישראל התמחתה בעמימות ובהכחשה. פעולות חיסול נועזות מעבר לים, הפגזות במדינות אויב, אפילו קיומו של נשק יום הדין, כולם דברים שהעולם ידע לייחס לישראל בוודאות גבוהה מאוד, וישראל הקפידה להכחיש, או לא להתייחס. זכורות במיוחד התשובות של ליברמן, שענה לעיתונאים ש"ייתכן שצבא ליכטנשטיין תקף" בכמה הזדמנויות.

מה המשמעות של הכחשות מגוחכות כאלה, שכולם מבינים את ערכן? הן מאפשרות לצד השני לשמור על כבודו, לשחק את המשחק, ולא להיות מחויב בתגובה. בשדה היחסים הבין לאומיים, נשק ההכחשה של המובן מאליו הפך לכלי יעיל מאין כמותו.

אותו חוזה של עיוורון מרצון עמד בבסיס הקידום של חוק הגיוס הנוכחי. החל מאתמול, החוזה שאיפשר להמשיך ולהתנהל מתוך עמימות, קרס. מי שניהל את מדיניות העמימות נחשף באופן מפורש בשקר, והכול חשוף לעין כול. היכולת להמשיך להתעלם מהאמת ולהביט לכיוון השני, טקטיקה ששירתה לא רק את החרדים אלא גם את הגורמים הלא חרדים בקואליציה שמקדמים את החוק, אינה קיימת יותר.

מעכשיו, כשנציג ציבור יספר שמטרת החוק היא גיוס חרדים אנחנו לא רק נדע שהוא לא אומר את האמת, אלא נוכל להצביע על השקר, שהפך מטענה פוליטית, מעיסוק בסעיפי חוק יבשים, לעובדה מוקלטת. כל אותם גורמים שמנסים, לטובת עוד כמה חודשי שלטון, לספר לנו שהחוק יביא להתגייסות חרדית, והפעם בהסכמה היסטורית של הרבנים, כבר לא יוכלו להיחשב יותר פתיים, אלא למי שמשקרים לנו במצח נחושה.

העובדה שחוק הגיוס לא יביא לגיוס חרדים, ולא יתחיל שום תהליכים, אלא רק יבצע את ההפך, הייתה ידועה לכל מי שניסה באמת להבין את משמעויותיו. עם הפרסום אמש האמת גלויה לכול, גם למי שניסה להתעלם ממנו. ואם לא נתחיל בתהליךארוך, ששינוי התמריצים הוא רק תחילתו, של שילוב החרדים בצבא - בסופו של דבר, כוח האדם הקיים יקרוס תחת הנטל, ואף אחד לא יבוא להציל אותנו. גם לא צבא ליכטנשטיין.

ד' בשבט ה׳תשפ"ו22.01.2026 | 18:42

עודכן ב