סכסוך פרץ בין בכירי מערכת הביטחון לבין רכזי הביטחון ביישובי עוטף עזה, בעקבות החלטת צה"ל לצמצם את מספר חיילי המילואים המאבטחים ביישובים במרחק של ארבעה עד שבעה קילומטרים מהרצועה.
המהלך בעצם מעביר את האחריות על שמירה והגנת יישובי העוטף בחזרה לכיתות הכוננות של היישובים, באופן בלעדי.
עוד כתבות בנושא
ההחלטה היא תוצאה של תוכנית הממשלה לצמצם את מספר משרתי המילואים בשנת 2026 מ-60,000 ל-40,000, במטרה להקל עליהם מהעומס אחרי יותר משנתיים של מלחמה. כתוצאה מכך, יישובים באזורים אלו צפויים לקבל שלושה חיילי מילואים לצד הרבש"ץ וסגנו, מה שמותיר מחסור בכוח אדם לתפקידי ש"ג.
הכי מעניין
תת אלוף (מיל') הראל כנפו, שחזר לתפקידו בפיקוד הדרום מיד לאחר 7 באוקטובר, אמר ל-JNS כי הסיכון סביר לאור מעמדו המוחלש של חמאס. "זהו אכן סיכון סביר", הצהיר כנפו. "צה"ל פרוס [בתוך עזה], עם כוחות מתוגברים. חמאס מוחלש ומרוחק [מהגבול]. בנוסף, אנו תוקפים כל מה שאנו רואים כמתפתח לטרור".
הראל כנפו | צילום: מרים צחי
על פי הודעת צה"ל, לצבא אין כוונה לצמצם את כמות כוח האדם הביטחוני ביישובים, למרות צמצום מספר ימי המילואים. עם זאת, מקור המעורה בסידורי הביטחון בעוטף ערך השוואה בין ההחלטה הנוכחית להערכות שקדמו ל-7 באוקטובר.
"נלחמתי קשה בנושא הזה בעבר", אמר המקור ל-JNS, בהתייחסו לקמפיין ארוך של מחאות שנערך מול בתיהם של שרי ביטחון עוקבים - מאביגדור ליברמן ונפתלי בנט ועד בני גנץ ויואב גלנט, סביב נושא כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה. "ערכנו הפגנות עוד לפני המלחמה בנוגע לקיצוצים שביצעו בכיתות הכוננות וביישובים בכלל ברחבי הארץ", הוא הוסיף. "זה כלל מכתב שמסרתי לגלנט לפני 7 באוקטובר, ובו נאמר שאנחנו בסכנה".
מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר | צילום: AFP
המקור סיפר שנאמר לו שגדר הביטחון תספק את ההגנה הנדרשת. ההערכה שלפני המלחמה הייתה ש"גדר חכמה" של מיליארד דולר הופכת את ההגנה האנושית המקומית לבלתי-נצרכת. "הם אמרו לי, 'אתה לא צריך רכב, אתה לא צריך רבש"ץ, אתה לא צריך כיתת כוננות או משהו כזה'".
המקור ערער על ההנחה שנוכחות צה"ל עמוק בתוך עזה יוצרת מגן בלתי חדיר. "אוקיי, יש צבא, אז 7 באוקטובר לא יהיה התסריט. אבל זה לא אומר שתא טרור לא יכול לחדור. תא, או שתיים, יכולים לבצע משימת התאבדות בכמה יישובים".
עוד כתבות בנושא
