עתירה שהוגשה בתחילת השבוע לבג"ץ נגד צה"ל ושר הביטחון תוקפת את אופן שילוב לוחמות ביחידת יהל"ם מזווית מפתיעה, ומאשימה את הצבא בהפליה מגדרית, הפרת התחייבויות והצגת מצג שווא של שוויון. בלב העתירה עומדת החלטת הצבא להעניק ללוחמות סיכת יחידה שונה מזו של לוחמי יהל"ם, לצד טענות רחבות יותר שלפיהן הפיילוט כולו יצר בפועל מסלול ותפקיד נפרדים לנשים, במקום פתיחת מקצועות הליבה הקיימים ביחידה.
למעשה לא מדובר בעתירה חדשה, אלא בהתפתחות במסגרת עתירות קיימות משנת 2020. העתירה המקורית דורשת לפתוח לנשים את כלל התפקידים בצה״ל, בדגש על יחידות מיוחדות ומובחרות, ומכאן דבק הכינוי ״בג״ץ הסיירות״. במסגרת הליך זה הוגשו לאורך השנים כלל ההודעות והתגובות שכבר נחשפו. כעת פנו העותרות לבית המשפט בבקשה למתן צו מוחלט, שיקבל את העתירה ויוביל לפסק דין עקרוני, וכן לצו ביניים שיקפיא בשלב זה את חלוקת הסיכות השונות. לטענת העותרות - אזרחיות פרטיות שמיוצגות על ידי עורכי הדין ינור ברטנטל ועדי קליין ממשרד עורכי הדין ויינברגר, ברנטנטל ושות' - מדובר ב"הפרה בוטה" של התחייבויות קודמות שניתנו לבית המשפט, ואף ב"סטייה מהצהרות פומביות של צה"ל עצמו בדבר שילוב נשים ביחידות מובחרות על בסיס עמידה בסטנדרטים מקצועיים".
אחת הטענות המרכזיות בעתירה נוגעת להחלטה להעניק ללוחמות סיכת יחידה שונה. לדברי העותרות, ההחלטה התקבלה לאחר למעלה משנה של מסלול הכשרה מפרך, שבסיומו, לוחמות המחזור השלישי של הפיילוט יקבלו בסוף הכשרתן באפריל 2026 סיכה קטנה יותר משל שאר הלוחמים ביחידת העילית של חיל ההנדסה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בעתירה נטען כי ההסבר שניתן ללוחמות היה שהן "לוחמות ביהל"ם", אך אינן "לוחמות יהל"ם במובן המסורתי", הבחנה שהעותרות מגדירות כ"מלאכותית, מקוממת ובלתי סבירה".
"המשיבים מבקשים עתה להוסיף חטא על פשע ולבדל אותן מיתר הלוחמים ביהל"ם ולהעניק רק ללוחמות סיכת יחידה שונה", נכתב בעתירה, תוך קביעה כי מדובר ב"הפליה מגדרית מובהקת, פגיעה בכבודן ובשייכותן של הלוחמות, והפרה בוטה של עקרון השוויון".
העותרות מדגישות כי ביחידת יהל"ם קיימים מקצועות מבצעיים שונים: סילוק פצצות, לוחמת מנהרות, יעל ועוד, שלכל אחד מהם שלב הכשרה ייעודי, אך כל הלוחמים, ללא יוצא מן הכלל, מקבלים בסיום את אותה סיכת לוחם. "זאת למעט הנשים – היעלה על הדעת?", נכתב.
מעבר לסוגיית הסיכה, העתירה תוקפת את עצם מתכונת הפיילוט. לטענת העותרות, במקום לפתוח בפני נשים את מקצועות הליבה הקיימים ביחידה ובראשם פלגת סילוק הפצצות (ס"פ), יצר צה"ל תפקיד חדש, ייעודי ונפרד, שאינו קיים כלל עבור גברים. "תחת פתיחת תפקידי הליבה של היחידה – הוקם מערך נפרד לנשים בלבד", נכתב. "תפקיד מגדרי ייעודי, שאינו חלק ממקצועות הליבה של יהל"ם". בכך, לטענת העותרות, רוקנה מתוכן ההתחייבות לפתיחת היחידה לשירות נשים, ונוצרה בפועל "שמורה מגדרית" המבודדת נשים מתפקידי החוד.
העתירה טוענת כי צה"ל הציג לבית המשפט "מצגים מטעים וחלקיים", שנועדו ליצור רושם של עמידה בהחלטות קודמות, בעוד שבפועל הוא פועל בניגוד להן. "מדובר בהדרה מוסווית", נטען, וב"מציאות מדומה של פעולה לקראת שוויון".
על פי העתירה, חלפו כ-6 שנים מאז הוגשה העתירה המקורית, כ-3.5 שנים מאז הודיע צה"ל על קיומו של הפיילוט, וכשנתיים וחצי מאז ניתן צו על תנאי, אך בפועל, לטענת העותרות, אין כל צפי לפתיחת תפקידי הלוחמה לנשים באופן זהה לגברים ביחידות המובחרות.
אמנם, מציינות העותרות, ביהל"ם משרת כיום מחזור שלישי של לוחמות, שעוברות מסלול כמעט זהה למסלול הגברים: טירונות לוחם בהנדסה קרבית, שלב א’ ביחידה, קורס מפקדים ושלב ייעודי. אולם דווקא הצלחתן, שלדברי צה"ל עצמו עמדו בסטנדרט המבצעי, מחדדת, לשיטתן, את חוסר ההצדקה להבחנה הסמלית והארגונית. יש לציין כי מדובר בטענה שאינה נכונה עובדתית: אורך המסלול של הלוחמות בפיילוט הוא שנה וחודש בלבד בעוד הלוחמים עוברים הכשרה של שנה וארבעה חודשים, גם הלוחמים בפלגה המקבילה לפיילוט הלוחמות שלכאורה עושים את אותו התפקיד בדיוק.
"אם הלוחמות 'שייכות ליחידה' והוכיחו את עצמן - יש לסמנן כחלק מהיחידה", נכתב בעתירה. "ההפרדה הסמלית מקבעת היררכיה בלתי מוצדקת ומשדרת מסר של נחיתות".
העותרות שואלות בעתירה האם צה"ל היה מעניק ללוחם גבר ביהל"ם סיכה שונה בשל תפקידו, או מכנה לוחם שריון בשם שונה מזה של חבריו. לטענתן, מאחר שההבחנה נעשית רק כלפי נשים – מדובר בהפליה כהגדרתה בדין.
העותרות מבקשות מבג"ץ להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, ולהורות בין היתר על: הקפאת כל צעד לקיבוע ההפרדה המגדרית בפיילוט, לרבות הענקת סיכה ייעודית; פתיחה מיידית של כלל מסלולי יהל"ם, ולמצער מסלול סילוק הפצצות, בפני נשים העומדות בסטנדרטים; פירוט מצד צה"ל אילו תפקידים ביחידות מובחרות אכן אינם מאפשרים שירות נשים מטעמי מהות ואופי; פתיחת ימי הסיירות, הגיבושים והליכי המיון ליחידות מובחרות גם בפני נשים.
בעוד העותרות טוענות להפרת התחייבות משפטית ולהפליה מגדרית, צה"ל צפוי לטעון, כפי שעשה בעבר, כי הפיילוטים נועדו לבחון התאמה מבצעית אמיתית, וכי ההבחנות הארגוניות נובעות משיקולים מקצועיים ולא אידיאולוגיים.