מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם, הופיע היום (רביעי) בוועידת "כלכליסט", ובנאומו תקף את התנהלות משרד האוצר, שלדבריו מציב "קשיים תקציביים" למרות אתגרים ביטחוניים רבים, ולא מתאים את עצמו למציאות הנוכחית.
ברעם, שבתפקידו האחרון בצה"ל היה סגן הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר, אמר: "על קונספציות ששגינו כולנו מלקים את עצמנו, אבל אותן קונספציות הן גם תקציביות-תזרימיות. אני סבור שאנו נמצאים בקונספציה כלכלית עמוקה. חזרנו מהר מדי ל-6 באוקטובר. אנחנו בוודאי לא בנקודת העבודה הנכונה, בהיקפי המימון והתזרים, בקצב ובהיקפים הנדרשים לצה"ל".
מנכ"ל משרד הביטחון הוסיף: "מוטב שנדבר על זה עכשיו, כשעוד ניתן לשנות, ולא אחרי המלחמה הבאה. אמנם עצימות המלחמה פחתה מאוד, וברוב המקומות עליונות צה"ל והטכנולוגיות הישראליות הניבו הישגים גדולים ביותר, אבל - גם כעת - כל הזירות פתוחות".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מנכ"ל המשרד אמר כי הכוח שהמדינה בנתה לאורך שנים הותאם לסבבי לחימה קצרים ולא למלחמות של משך ושחיקה, ב-7 זירות במקביל ובעומקים שונים: "אמנם נכון שצריך לשאוף למלחמה קצרה והכרעה מהירה אבל צריך להיערך ל'מערכות משך' - זו תופעה עולמית, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה, ולדאוג ליכולת צבאית ותעשייתית גמישה, לא רק באמצעות מלאים, אלא בעיקר באמצעות הרחבת קווי ייצור - שמסיטים מהייצוא של תוצרתם בשגרה לטובת צריכת צה"ל בחירום. זו השקעה תקציבית גדולה אבל היא תניב בוודאות 'דיבידנד' לביטחון בעת חירום ותחזק מאוד את התעשייה והכלכלה באמצעות הייצוא הביטחוני בזמני שגרה".
בהתייחסו לאופן שבו מחושב תקציב הביטחון, תקף ברעם את משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ', והתריע מפני השלכות לאומיות חמורות: "המסגרת התקציבית שסוכמה לשנת 2026 היא 112 מיליארד שקלים. האוצר יודע ש'המסגרת האופרטיבית' - סך המשימות שהדרג המדיני מטיל או צפוי להטיל על צה"ל - תהיה גדולה בהרבה. מה הוא עושה? 'משחק' עם מערכת הביטחון וצועק 'אין שליטה' בתקציב צה"ל, מתקצב תמיד בחסר, גורר חובות בתעשיות ואז מאשים את צה"ל בחריגות כביכול - חריגות שברור שיקרו. המטרה: ליצור גירעון מלאכותי בתקציב הביטחון ולהשתמש בזה כנראטיב שיסייע להעברת סמכויות לאוצר. במקביל: דוחה, בולם, מתנה תזרים ובכך מאט תהליכי רכש חיוניים ביותר, שוועדת שרים להצטיידות אישרה כחוק. אני מזהיר כאן: על פי השיטה הנוכחית, שלא השתנתה באופן מהותי ממה שנהוג היה לפני ה-7 באוקטובר - לא נעמוד בקצב בניין הכוח הנדרש".
מנכ"ל משרד הביטחון הציג את עיקרי אסטרטגיית משרד הביטחון לחיזוק הייצוא הביטחוני ובניין הכוח: "בתחילת החודש אישרתי רפורמה מקיפה להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי תוך איזון עם רכיבי הפיקוח. כל עסקת ייצוא גדולה מייצרת מערכות נוספות לצה"ל, משפיעה על יחסי החוץ הביטחוניים ומחזקת את כלכלת ישראל. אנחנו משקיעים בהרחבת בסיס הייצור של התעשיות הביטחוניות הישראליות - גם כדי שלא ניעצר שוב מול אמברגו עולמי וגם כדי שנוכל לייצא יותר. אנו מקדמים שותפויות בינלאומיות מבוססות ייצור משותף עם כמה מדינות במקביל - כך שבעיתות משבר ואמברגו, ניתן יהיה להעביר מלאים ממדינה למדינה, על בסיס הסכמים סודיים-בילטרליים".
במשרד האוצר הופתעו ממתקפת מנכ"ל משרד הביטחון, והגיבו כך: "גורמים במשרד האוצר תוהים כיצד ומה גורם למשרד הביטחון לדבר על הפרת הסכמות תקציביות שנקבעו אך לפני ימים אחדים. בשונה מתקופת המלחמה, הפעם המשק לא יוכל להקריב את כל צרכיו לביטחון. החינוך, הבריאות, הרווחה, פיתוח התשתיות וכלל השירותים לאזרח משוועים לחזרה לנורמליות תקציבית. לא יהיו מקורות תקציביים שלא מופיעים בתקציב. הצבא יצטרך להתייעל כדי לממן הוצאות שלא מופיעות בתקציב המדינה".